Page 908 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 908
Pg: 908 - 29-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
שם ד"ה מדאמר רחמנא אלמנה לכ"ג וא"ת בא"ד אומר ר"י וכו' תימא וכו' עכ"ל .ר"ל
ודילמא ה"ק וכו' .דבריהם תמוהים דממ"נ א"א דהקישור הוא דלפי' רש"י דעשה הוא ע"י גירושין
לפ' כן דאי באלמנה מן הנשואין לא איצטריך קרא ולא על ידי מיתה לקו"מ דנילף מק"ו דאימא
דהא בלא"ה קי"ל לא אתי עשה ודחי ל"ת ועשה דהתורה גלתה ,אבל לפיר"י קשה דנילף מק"ו
והכא נמי אית ביה ל"ת דא"א ועשה )רבי( ]דכי[ ועשה דודבק באשתו לא קאי אמיתה וכמ"ש
אם בתולה ואי לאלמנה מן האירוסין איצטריך אף
על גב דלית ביה כי אם ל"ת דא"א ואפ"ה אזהר מהרש"א ז"ל דהק"ו הוא באופן אחר.
לכהן דלא יקח א"כ היכי קאמר כי אם בתולה בעמיו )שורש ישי(
יקח דהא בבתולה איירי וקאמר דלא יקח .ולפ"ז
הכי הול"ל כי אם בתולה שאינה אלמנה יקח אשה. בא"ד א"ד שתתיר לעלמא בכל ענין .ע"כ .ק'
)פחד יצחק( דיו אסוף דינא מה התם בלא בני' ה"נ בלא בנים ותו
אמאי לא הקשו זה לעי' דבעי במיתת הבעל מנלן.
בא"ד דא"כ ה"ל למיכת' האי קרא אלמנה וי"ל דכונת התו' היא דהן אמת מהאי ק"ו לא ילפי'
וגרושה וחללה זונה בפ' יבמין ע"כ .ק"ק בשלמא אלא בלא בנים אלא כיון דמצינו דבלא בנים מותרת
אלמנה שפיר דמי אבל גרושה וחללה דשריא לשוק א"כ הוא אוסרה והוא מתירה וכיון דכן אפי' כשיש
לה בנים נמי תהא מתירתה מיתת הבעל מהאי סברא
בלא יבום למאי נ"מ יכתוב אות' בפ' יבמין. דהוא אסרה והוא מתירה ,והש"ס מסייע לזה דאין
)מר דרור( לחלק בניהם אם יש לה בנים או אין לה בנים
מדפריך מאלמנ' לכ"ג ולא דחי ליה דילמא כשאין
שם ד"ה חדא דיבם לא מיקרי אחר הקשו בתוס' לה בנים איירי ש"מ דאין לחלק ביניהם אלא דוקא
דגבי שדה אחוזה אמרינן לקמן )יז,ב( דיבם לענין יבום דטעמא הוא שלא ימחה שמו בישר'
אקרי אחר .והיינו דמייתי רש"י לקמן ]ד"ה ולשדה והשתא א"ש שקבעו קושייתם הכא בדחית המדחי
אחוזה[ גבי מרבה אני את הבן ,שבן קם תחת אביו ראית אלמנה לכ"ג לומר מדדחי ליה בכה"ג ולא דחי
ליעדה ולשדה אחוזה ,דכתיב ]ויקרא כז ,כ[ ואם ליה דבשאין בנים איירי ש"מ דאין לחלק בניהם.
מכר את השדה לאיש אחר ולא לבן ,או אינו אלא
לאחר ולא לאח ,כשהוא אומר לאיש הרי אח אמור, )מר דרור(
הא מה אני מקיים ]לאחר[ לאחר ולא לבן .ותימא
דמאי קשיא להו ,דהתם דרשינן יתורא דאחר בא"ד ומה גט שאינו מתיר ליבום בשום ענין
למעוטי בן שקם תחת אביו וכו' ,ואיפכא הקשו מתיר לעלמא מיתה שמתרת ליבם שאין לה
בתוספות שם בסוטה ]ה ,ב ד"ה לאחר[ אבל הכא בנים .ק"ק הא אעיקרא דדינא מהיכא נפקא דמיתה
לא שייך למידרשה לענין בן שהיא ערוה עליו, מתרת במקום יבום לא נפקא אלא מא"א אחר
וע"כ לא אתא אלא למעוטי יבם שלא במקום בנים דילפינן דא"א יוצאה במיתת הבעל ילפינן יבמה
דשרי ליה ,ולומר דאכולי עלמא שריא ,ולעולם דיוצאה במיתת היבם מק"ו כמ"ש לקמן בגמרא
די"ד וא"כ היכי מצינן לכאורה מיתת הבעל בעלמא
משמעות דאחר אף ביבם הוי אי לא דמייתר. ממיתת היבם וכ"כ התוס' לעיל דף ה' ע"א ד"ה
)חי' מהרי"ט( ומניין וז"ל ומק"ו דאמה שאין נקנית בביאה ליכא
למימר משום דאמה גופה מדאתקש לאחרת נפקא
בא"ד וי"ל וכולי .ונראה עוד לתרץ דוודאי אח
בכלל אחר היכא דאחיו בחיים הוא כמו בשדה אחוז' יע"ש א"כ ה"ה הכא.
אבל הכא דאמר קרא פן ימו' במלחמ' ואיש אחר )לאברהם למקנה(
יקחנ' וא"כ כיון דמת קם אחיו להקים לו זרעו ולא
908
