Page 903 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 903
Pg: 903 - 29-Back 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
קדש בעדים תו לא צריך לעידי ביאה וה"ז הפך וכו' ,כמו כן בשדה כסף כתיב ולמה צריך למילף
דברי התוס' הללו .וראיתי להרב בית שמואל שם מאשה ,ואי יעלה על הדעת דכסף הוי פחות משוה
שהביא דברי הרב שה"ג וכתב שנ"ל ממשמעות פרוטה ,וטעמא דאין אשה נקנית בפחות משוה
דבריו שאפילו קדש בעדים צריך עידי ביאה ומזה פרוטה ,משום דהיא לא מקנייא עצמה וקפדה בהכי,
דחה דברי מור"ם ע"ש ואין צריך למשמעותו בשדה דליכא למימר הכי מנלן דאינו נקנה בפחות
שהדבר ברור מדברי התוס' הללו וכאמור .וראיתי משוה פרוטה .ונראה שטעם האשה ,הוא משום
להרב מש"ל בפ"ב דיבום שנתספק בביאת יבמה דאין כסף פחות משוה פרוטה ,אבל בשדה כיון
אם צריכא עדים וע"ז הביא דברי הרב שה"ג ע"ש דאפילו בחליפין נקנה דהוי פחות משוה פרוטה א"כ
והרב שער המלך שם תפס עליו מדברי התוס' הללו גלי לנו דכסף דשדה הוי פחות משו"פ ,ולז"א כשם
ע"ש ועוד נעלם מהרב משנה למלך דברי מור"ם וכו' וקנין כסף לחוד וקנין חליפין לחוד ,כן נ"ל
לתירוץ הראשון שכתבו התוס' דגמר שדה מאשה. בהגה הנז'.
)ארץ יהודה(
)עצמות יוסף(
דף יג ע"א
שם קשין לעולם מדור המבול אלו הנושאים נשי
גמ' אילימא רצתה דאמרה אין לא רצתה דאמרה חבריהם .וכתב הראב"ד ז"ל כי דור המבול לא היו
לא הא אשתיקה הוו קידושין וכו' .וא"ת לא כי שטופים באשת איש ,אלא בפנויות שהיו קובעות
אלא אמרה אין מקודשת בודאי אמרה לא לא עצמן לזנות ובמשכב זכור ובהרבעת בהמה .א"נ
מקדשה כלל ,הא שתקא הויא ספק מקודשת .וי"ל י"ל דהתם בתורת איסור היו עושין ולא היו רגילין
שרב נחמן בעי לאוכוחי דע"כ ליכא לחלק בין שדיך בהם בכל עת ,אבל אלו שנושאין בתורת התר
ללא שדיך ,דאם לא כן קשו מתנייתא אהדדי ,ורגילין עמהם ושונין בעבירה בכל שעה ושעה
ואפילו תימא הא שתקה הוי ספק והתניא קדשה קשין לעולם.
)חי' מהר"י בירב( בגזל וכו' מקודשת ודאי ,וגמ' בעי למימר דלא תימא
הא אישתקה הוו קדושין ,כי היכי דלא תקשי לך שם וקשין לעולם יותר מדור המבול .הקשה
מהרש"א ז"ל ,איך יהיו קשים יותר מדור המבול, ההיא דקדשה בגזל ,דא"כ נתני מקודשת.
)חי' מהרי"ט( דהיו חוטאין במזיד ובודאי איסור ,והכא ספק א"א
וקצת שוגג ע"ש .ונ"ל בס"ד ,בדור המבול היו
שם הא אישתיקא הוו קידושין ,עמ"ש מהרש"א חוטאים בא"א ,וכיוצא הכל להנאתם ,וכיון דיש
דרצתה אין מתפרש אלא שאמרה אין ע"ש וי"מ להם הנאה גדולה בזה ,הנה הם אנוסים מיצה"ר,
דלקמן דס"ג ע"א תנן ע"מ שירצה אבא ומוקי לה אך כאן העוסק בגיטין וקדושין דמתיר א"א לעלמא
בגמ' דהיינו דשתק .וי"ל דהתם ליכא למטעי מכח טעות וחסרון דעת ,אין לו הנאה מזה ,דלאו
מדקתני סיפא מת האב שמעי' דבשתק מיירי וכיון איהו גופיה בועל האשה הזאת ,ונמצא גורם איסור
דליכא למטעי נקט לה תנא דמתני' בלשון ע"מ א"א וממזרים ,אע"פ שאין לו הנאה מזה ,וכיון דאין
שירצה ולא חש ולעולם באמר ע"מ שישתוק מיירי .לו הנאה לגופו אין זה אנוס מיצה"ר ,דלא חשיב
)משמרות כהונה( האדם אנוס מיצה"ר ,אא"כ היכא דיש לו הנאה,
ועוד הוא מכשיל אנשים צדיקים באיסור ערוה,
שם כשם שאין אשה וכו' .יש לדקדק מנא ליה דאם הוא התיר א"א וזו האשה נשאת לאחר ע"פ
בפשוט דאשה אינה נקנית בפחות משוה פרוטה ,אי הוראתו ,נמצא הן האיש הנושא הן האשה הנשאת
משום דכתיב בה כסף ואין כסף פחות משוה פרוטה עברו על איסור ערוה ,והם צדיקים באמת ,כי לפי
וכמ"ש התוס' לעיל בריש פרקין ד"ה ואשה בפחות
903
