Page 901 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 901
Pg: 901 - 29-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
גמ' לאו היינו דיהודית וכו' .יש לדקדק דיש היכא שלא רצתה ,הא אישתקה הויא ספק מקודשת,
לחלק ,דהתם מעולם לא קבלה קדושין אחרים ,אבל ובשעת מתן מעות אפילו אישתקה הויא ודאי
הכא שכבר קבלה קדושי ראשון ,אלא דמספקא לן מקודשת ,ולהכי קתני ברישא בשעת מתן מעות
אי אית ביה שוה פרוטה ,מנלן דלא חיישינן ,ואפילו מקודשת ולא קתני רצה ולא רצה כלל וצריך עיון.
דלא מייתי ,אלא שהאם אינה נאמנת .וצריך ובהך ברייתא דפריך לקמן ]יג ,א[ קדשה בגזל וכו',
להתיישב בזה ,שהרי ע"כ צריך לחלק לענין קלא הוה מצי למימר דאיירי כשאמרה אין ,אלא שזה
דלא איתחזק בי דינא להכא לדעת אביי דפליגי הוא חסר בברייתא ,כיון דקתני דברי המקדש אבל
אדרב חסדא ,מהך טעמא כדפירישית דפשטה ידה אוקומתא דשדיך אינה אוקומתא דבהכי איירי.
)עצמות יוסף( וכו' וכמו שכתב הר"ן ז"ל.
)עצמות יוסף(
שם מאי רצתה ומאי לא רצתה אילימא וכו'
שם לאו היינו דיהודית וכו' .ע' מ"ש העצ"י מכלל דרישא וכו' .והקשה הרב לחם אבירים ז"ל
ולשונו מגומגם קצת ותוכן קושיתו דהתם שאני וז"ל אין להקשות אמאי לא דייק מסיפא כדדייק
דהספק הוא אי קיבלה קידושין מעולם אבל הכא לקמן אילימא רצתה דאמרה אין לא רצתה דאמרה
ודאי קיבלה רק דלא ידעינן אי אית בהו שוה פרוטה לא הא אשתיקת הוו קדושין וניתני מקודשת סתמא
או לא .וי"ל דנאמנת ע"ש .ונ"ל דהכא ג"כ כיון אלא רצתה דאמרה אין הא אשתיקת נעשה כמי
דעתה בודאי לית בהו שוה פרוטה אין לנו אלא מה שלא רצתה שאמרה לא ואינה מקודשת ש"מ
שמוחזק בפנינו ומנ"ל לומר דנשתנה בשעת שתיקה דלאחר מתן מעות לא הויא שתיקה עכ"ל.
הקידושין ודומה להתם דבלא דבריה לא היינו ולי נראה דהכא ליכא להוכיח כמ"ש הוא ז"ל,
משום דהיכי מוכח מאי רצתה ומאי לא רצתה מסתפקים כלל.
)פרחי כהונה( אילימא וכו' ליתני מקודשת סתמא משום דאי סתם
הוה קשה היינו רישא בשעת מתן מעות נמי הכי הוה
שם ההוא גברא דקדיש בציפתא וכו' וכל רצתה מקודשת שתקה מקודשת לא רצתה אינה
שתיקותא דלאחר מתן מעות לאו כולם הוא .מקודשת וכדמוכח לקמן דקאמר ליתני מקודשת
ליכא למידק מהכא דרבא לא ס"ל לדשמואל ,דשמא סתמא כי התם וא"כ מאי איכא בין שעת מתן מעות
לקידושי ודאי הוא דקאמר לאו כלום ,אבל לקמן לאחר מתן מעות ,ולכך תני סיפא רצתה ולא רצתה
דשלח רבינא אתון דשמיע לכו הא דרב הונא חושו לאשמועינן דרישא אפי' לא רצתה מקודשת ולעולם
לה ,משמע דאיהו לא חייש כלל .וי"ל דהכא ליכא שתקה שניהם שוים דמקודשת וליכא הוכחה
למיחש לקידושי דציפתא כלל ,דכיון דד' זוזי כריכי דשתיקה לאחר מתן מעות לאו כלום היא ולכך
בה ויהבינהו ניהלה ,איגלאי מילתא דלא בעי אצטריך לומר דאי הא דתני סיפא לא רצתה
לאשמועינן דרישא אפי' לא רצתה ואמאי והא לקדושה קידושי ספק אלא קידושי ודאי.
)חי' מהרי"ט( קאמרה לא אלא וכו' ,ודו"ק.
)ימי אברהם(
שם ההוא גברא דקדיש בציפיתא וכו' אמר רבא
מנא אמינא לה וכו' מאי רצתה ומאי לא רצתה ,תוס' ד"ה הא איכא וכו' דאסתן הוא ]צפון[
אילימא רצתה דאמרה אין לא רצתה דאמרה לא כדאמרה שמעתתא בעי צילותא וכו' .וקשה לי
וכו' ,וקשה כיון דאיכא חלו' אמצעית דהיינו דהא אדרבא רוח צפון תחולל גשם כתי' והיינו רוח
דאישתקה ,אם כן מאי קאמר רבא מנא אמינא לה צפונית דהוא מוליד גשמים והא דאמר דשמעתא
וכו' ,נימא דהברייתא נקט הב' קצוות דהיינו וכו' כיומ' דאסתנה דהיינו כיומא דגשמים דצריך
קידושין ודאי' היכא דרצתה ,וקידושין שאינם כלל לשמשא ,דשמשא בתר מיטרא כתרי מיטרא וכן
901
