Page 896 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 896
Pg: 896 - 28-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
להיות סגי בפרוטה א"כ למאי אצטריך כלל ופרט שם והרי קדושי אשה וכו' .והק' העצ"י וז"ל ויש
וכלל בהקדש להיות שוה כסף ככסף והלא כסף לדקדק דקדושי אשה בפרוטה נילף ליה מהקדש
דאמר רחמנא לאו דוקא והראיה שהרי אם חיללה דאשה דמיא להקדש דאסר לה אכולי עלמא .ורש"י
על פרוטה מחולל עכ"ל .ולכאורה נראה דמ"ש אם ז"ל פירש לעיל דהקדש יליף ממעשר משום דדמי
חללו על פרוטה היינו דיעבד למ"ד וכלל ופרט וכלל ליה .ונראה דהא דאמרינן דאסר לה אכ"ע כהקדש
להיות ש"ך ככסף הוא לכתחילה או אפשר הוא מדרבנן וכדאיתא בריש פרקין עכ"ל .ואחר
דאצטריך כלל ופרט וכלל כדי שיהא הקדש ופדיון מחילה רבה ק"ל על דבריו שהרי כתבו התוס' לעיל
הבן ב"כ הבאים כא' וא"מ ועיין להרב ע"י די"א ,דף ז' ע"א ד"ה ונפשטו לה קדושין בכולה וכו' תימא
דבריש תמורה וכו' וגבי אשה לא כתיב קראי וא"כ ע"ד התוספות שבדף א' ד"ה בפרוטה.
)לאברהם למקנה( מאי פריך הא לא דמי להדדי ונראה שלכך דקדק
רש"י דהא מקודשת בלשון הקדש קאמר לה דאסר
שם התם נמי כסף כסף יליף ממעשר כו' .הק' לה אכ"ע בהקדש וכו' יש להיות דינה כהקדש
מהריב"ל וז"ל והיכי יליף להקדש דעל שוה פרוטה עכ"ל .הרי דאפילו דגבי הקדש כתיבי קראי ואפ"ה
מחולל דהא לגבי מעשר לא אמרינן אלא שיכול קדושי אשה גמרינן מינה ולא אמרינן דאסר לה
לחללו על פרוטות מרבויא דכסף אבל בשוה פרוטה אכ"ע דהקדש הוא מדרבנן אלא כיון דהוא לשון
מנלן עכ"ל ,לא ידענא מאי קפריך דודאי הכי הוא הקדש דמי להקדש וא"כ הכא נמי דמי להקדש
דלא ילפינן ממעשר אלא דיכול לחללו על פרוטות ונקנית בפרוטה ודו"ק.
)ימי אברהם( אבל בשוה פרוטה דמחולל ילפינן מדכתיב אל תונו
איש את אחיו אחיו ,ולא הקדש דאין אונאה להקדש
28
ואי כונתו מנלן דבשוה פרוטה דוקא אימא אפי' רש"י ד"ה ותנן שבועת הדיינין אינה בפחות
פחות מש"פ הא ודאי ליתא דפחות מש"פ לא מקרי מטענת שתי מעות כסף ופליגי בה רב ושמואל
רב אמר וכו' .א"ל דמי הכריחו לרש"י ז"ל להביא חלול.
)עוד יוסף חי( כאן מחלוקת רב ושמואל בהאי מתני' ומאי נ"מ מזה
לענין הק"ו שמק' הש"ס דבין כך ובין כך קו' הש"ס
שם והרי קדושי אשה וכו' .יש לדקדק דקדושי אלימתא דאמאי בעינן שתי כסף .וי"ל דמה שהוכרח
בפרוטה נילף ליה מהקדש ,דאשה דמיא להקדש רש"י לזה הוא משום דאל"ה ק' מאי פריך והרי
דאסר לה אכולי עלמא .ורש"י ז"ל פירש לעיל טענה וכו' דהתם שאני משום דבעינן כפירה והודאה
דהקדש יליף ממעשר משום דדמי ליה .ונראה דהא ומשו"ה בעי' שתי כסף כדי שיכפור באחד ויודה
דאמרינן דאסר לה אכולי עלמא כהקדש הוא בא' דהא כתיב אשר יאמר כי הוא זה דהיינו שמודה
מדרבנן וכדאיתא בריש פרקין דלישנא דרבנן הוא במקצת וקאי אכסף האמור בראש הפ' דהיינו מעה
לשון קדושין ,וק"ל .ויש לדקדק נילף מקל וחומר ומינה שמעי' דגם הכפירה הוא מעה כשיעור מה
להקדש דהוי בפרוטה ,ומה הקדש שאינו נפדה שמודה והשתא לא הוה מק' הש"ס מידי לכן הוכרח
בשטר נפדה בפרוטה אשה וכו' .ונראה דאיכא רש"י להביא פלוגתא דרב ושמואל דנלמד מינה
למיפרך מה להקדש שכן אין בו אונאה וכו' ,מה דבין למר ובין למר אין הכפירה במעה וההודאה
שאין כן באשה ,דפשיטא שאם קדשה בתכשיט במעה .ומעתה שפיר פריך והרי טענה וכו'.
)פחד יצחק( ששוה דינר ולא מצאה היא שיווי זה אינה מקודשת
וק"ל.
)עצמות יוסף( שם ד"ה הכי גרסינן וכו' ,ופירכא מדקתני שתי
כסף וכו' עכ"ל .משמע דאי הוה תני שני לא קשה
896
