Page 911 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 911
Pg: 911 - 29-Back 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
)עבודת הלוי( שליח וזהו שכתב הנ"י שנה הכתוב לעכב .ה"ל
להשמיענו דאישה דוקא ובעיקר קושיין י"ל
דמסתבר ליה דהק"ו אלים ולא מתמעיט משום שם אלא אמר קרא נעל נעל אין מידי אחרינא
וכו' .ויש להקשות על רש"י דפירש בגמרא ד"ג לישנא דלעכב ודוחק.
)פחד יצחק( אהא דקאמר מנינא דסיפא למעוטי חליצה סד"א
תתי מק"ו מיבמה מה יבמה שאינה יוצאה בגט
שם אמר קרא לה לה ולא ליבמה .כתב הרב בעל ופירש רש"י שם דילפינן לקמן בהאי פירקא שכתב
ע"י מיתורא דקרא הוא דנפק' ליה ולהכי לא אמרינן לה ולא ליבמה ,והוא נגד מסקנת גמרא דהכא
הכא דדרשינן ק"ו ואע"ג דאיכא קרא דהכא מייתור' דנלמד מיתורא דנעל .ונראה דרש"י בא לפרש זה
דקרא הוא ,עכ"ל .ולע"ד קשה דמאי איכפת לן דהוי למסקנת הגמרא דיליף מיתורא דנעל וצ"ל דדריש
מיתור' דקרא סוף סוף מיתורא דקרא נפקא לה ולא ה"א דהנעל כדאיתא בגמרא וא"כ קשה לרש"י
לחברתה דהיינו עיכוב' לה ולא ליבמה והוי דאתי למ"ד דלא דריש ה"א ולכך מחדש רש"י דזה דלא
יתורא דקרא לאשמועינן לעיכובא וא"כ שפי' מצינן ליבמה בגט למאן דלא דריש ה"א נלמוד מדכתיב
למדרש ק"ו דמאי שנא האי עכוב' מעיכובא אחריני וכתב לה דבעי לכתיבה לשמה וא"כ נלמוד למי
אבל האמת יראה לי דכיון דכתיב ככה וכתיב לה מדכתיב ושלחה דמשמע לזה ולא לאחרת דהיינו
ולא ליבמה דהוי תרי עיכוב' לא מצינן למדרש ק"ו ליבמה דלא מועיל הכתיבה לשלחה וכדאיתא
והיינו דקאמר הגמ' וכל היכא דכתיב עיכובא לא ברש"י די"ג בד"ה לכ"ע בעשה ע"ש.
)רמת שמואל( דרשינן והכתיב כו' ותירץ הגמ' כתיב לה ולא
ליבמה והוו תרי עיכובא ואז לא דרשינן ק"ו דאי
לא תימא הכי לכתוב חד עיכובא ומדכתב תרי רש"י ד"ה ה"ג האי מבעיא ליה .וטעמו ז"ל
עיכובא לא דרשינן ק"ו והוי כמו חוקה ועשהו דהוו משום דלשון ואימא הוא לשון מסופק ,וזאת
תרי עיכוב' ולא דרשינן ק"ו לפי משמעו' הגמ' ולפי הדרשא היא מבוררת ופשוטה בברייתא ביבמות.
משמעות התוס' דמייתי בטרף בקלפי דמאי דק' לגמ' ועוד דאי להך דרשא הוא דאתא ,אם כן כי משני
הוא דעיכוב דהגרלה הוו תרין והיינו דאשר עלה א"כ לימא קרא ויבם ,משמע דמויבם הוה שמעינן
ועשהו ,ותמיה לי טובא דכיון דהרב ז"ל הביא ההיא בעל כרחה ,וזה אי אפשר ,וברוב הנוסחאות איתא
סוגיא דהתם איך נעלם מיניה כ"ז ,ועוד דהתם בברייתא ביבמות ויבם ביאה גומרת בה ויבמה בעל
עכוב' דאשר עלה מיתור' הוי דהכי קאמר דתנא כרחה .וקשה שאם כחו של מקשה בהקשותו האי
אשר עלה תרי זימני וא"כ הוי יתור' ואי הוי אשר מבעיא ליה וכו' ,מכח הברייתא דיבמות וכמו
יתורא א"כ לדברי הרב עדין מצי למיעבד ק"ו ,אלא שפירש רש"י בדעת המקשה ,קשה דמה פריך ,וכי
ודאי דאינו דלא שנא עיכוב' דיתורא ולא שנא ראה תחילת הברייתא ולא ראה סופה .ונראה
דהמקשה לא הקשה מכח הברייתא אלא מכח הדין עיכוב אחר כיון דאיכא עיכובא לא דרשינן ק"ו.
)באר מים חיים( שהיה מקובל אצלו מדרשה ,וזה דקדק רש"י
באומרו בדברי המקשה דהכי דרשינן ובדברי
שם אמר קרא לה לה ולא ליבמה וכו' ,יש לדקדק המתרץ הזכיר הברייתא.
)עצמות יוסף( דנימא לה ולא לאמה העבריה דס"ד אמינא הואיל
וכתיב אם אחרת יקח לו הקישה הכתוב לאחרת מה
אחרת יוצאה בגט אף אמה העבריה יוצאה בגט ,שם ד"ה שיכול וכו' דק"ל בסדר יומא וכו'.
לכך כתיב לה ולא לאמה העבריה ,וי"ל דממעטינן ובדבור שאחריו כתב קדש השם אם אמר בשעת
לתרוייהו ,אלא משום דהגמ' איירי ביבמה לכך נקט לקיחה וכו' ,נראה דמהאי דיומא נפקא לן דקדש
השם וכן פירש"י נמי ביומא והכי איתא שם בההיא, לה ולא ליבמה וק"ל.
911
