Page 916 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 916
Pg: 916 - 29-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
עצמו בג"ש ,ואח"ז חפשתי ומצאתי להמרש"א אדוני וגו' .ונ"ל דאי לא כתוב אזנו הו"א דנרצעת
שהביא קושיא משם תוס' ישנים ע"ש. אע"ג דלא מצי אמרה אהבתי וגו' וכמ"ש התוס' ז"ל
בד"ה ולא אזנו וכו' יעו"ש ואע"ג דבאמה העבריה
)עבודת הלוי – מה"ק( ליכא ג"ש דש"ש מ"מ הוה ילפינן מהקישא דעברי
לעבריה או מדכתיב ואף לאמתך תעשה כן ,ואפשר
תוס' ד"ה ואידך לג"ש וכו' הך ג"ש הוי מופנה שלזה כתב רש"י ז"ל בד"ה ולא אזנה של אמה
משום דאיכא מ"ד מופנה מצד אחד למדים העבריה נרצעת והא דכתיב ואף לאמתך וכו'
ומשיבין .וקשה כיון דקיימי התוספות אדרבי אהענקה קאי א"נ אי לא כתיב אזנו ולא אזנה לא
אלעזר ,למה להו למימר איכא מ"ד ,ולא אמרו הוה ידעינן קרא דואף לאמתך תעשה כן אהיכא קאי
דאיהו גופיה הכי סבירא ליה ביבמות כדפרישית. דברציעה לא שייך משום דבעינן את אשתי אף
ושמא כתבו כן כי היכי דתקשי בעה"ג אח"כ ואידך למאן דאמר דמוכ"ע נרצע או מכמה טעמי אחריני
לתנא קמא ,ופריך מאיכא מאן דאמר דק"ל הכי. ובהענקה נמי לא שייך דטעם ההענקה הוא משום
דכי משנה שכר שכיר והייתי אומר דקרא קאי
)עצמות יוסף( אתרוייהו לכך איצטריך אזנו ולא אזנה לומר דקאי
בא"ד שם ,תו הקשה הרב ]עצמ"י[ בד"ה ואידך דוקא אהענקה ודו"ק נ"ל.
לג"ש וז"ל והתוס' כתבו בהך ג"ש הוי מופנה משום )שורש ישי(
דאי מופנה מצד א' למדין ומשיבין וקשה כיון
דהתוס' אדרבי ר' אלעזר קיימי למה להו למימר שם ואידך בעלמא לא ס"ל כר"נ .וקשה למה ליה
דאיכא מ"ד ולא אמרו דאיהו גופיה ס"ל הכי למימר דבעלמא לא ס"ל כר"נ לימא דס"ל בעלמא
ביבמות כדפרישית ועיין שם במה שנדחק הרב ז"ל. וגם כאן ס"ל כר"נ וליכא למימר לו לאפוקי אלא
ולענ"ד נראה דכיון דאיכא התם פלוגתא אליבא
דר"א דלעולא למדין ואין משיבין ולרבא למדין ע"כ ללמוד לו ולא מוכר עצמו וצ"ע ודוק.
ומשיבין ובכאן סתם הגמ' דאמר אזן אזן לג"ש )פרחי שושנים(
והי"ל הניח' למ"ד דר"א ס"ל למדין ואין משיבין
אלא למ"ד דר"א ס"ל למדין ומשיבין מא"ל דהא שם לעולם יליף שכיר שכיר וכו' ס"ד אמינא
יש להקשות מה לאזן דמצורע כו' לזה כתבו התוס' וכו' אבל מכרוהו ב"ד דעבד איסורא וכו' ,יל"ד
דהוי מופנה דאי לאו מופנה איכא למ"ד דר"א ס"ל וכי מפני זה דעבד איסורא לא נדרוש ג"ש דשכיר
למדין ומשיבין להכי לא כתב דאיהו גופיה ס"ל דהא שכיר ,הא לעיל כשהק' הגמ' אשכחן מכרוהו ב"ד
איכא מ"ד דלא ס"ל הכי אלא דס"ל דאף דלאו הואיל ונמכר בע"כ וכו' ושני יליף שכיר שכיר ולא
פרכינן הואיל ונמכר בע"כ משום דג"ש למידין ואין
מופנה למדין ואין משיבין. משיבין ,וא"כ הכא נמי למידין ואין משיבין לומר
)באר מים חיים( מה למוכר עצמו שכן לא עבד איסורא תאמר
במכרוהו ב"ד דעבד איסורא ,ואפשר לדייק לישנא
שם ד"ה ואידך פי' ת"ק וכו' אי קדימתך וכו', דגמ' דנקט אימא נקניסיה ולא נקט אבל מכרוהו
לפי מה שפירש"י לקמן אי קדימתך וכו' אם הייתי ב"ד וכו' אימא לא ,דמשו"ה נוכל לומר דכוונת הגמ'
מכירך קודם שנשאת אשה וכו' ,יל"ד הא רש"י אף דלמידין ואין משיבין מ"מ כיון דעבד איסורא
עצמו פי' בחומש אם בגפו יבוא שלא היה נשוי אשה נקניסיה אנן ולא נפיק ביובל להכי איצטריך קרא
בגפו יצא שאין רבו מוסר לו ש"כ ,וא"כ היאך בהדיא ללמד לנו דלא נקניסיה ,אבל יל"ד ניכתוב
פירש"י הכא אי קדימתך קודם שנשאת אשה האי קרא במכרוהו ב"ד בהדיא ונילף מינה מוכר
טהריתנהו לבנך משום דאמ"ל זיל גנוב וכו' הא אם
916
