Page 918 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 918
Pg: 918 - 29-Back 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
יעבוד הוא דוקא דאינו יוצא אלא בשנים ניחא ,אבל בא"ד וא"ת היכי תיסק אדעתין וכו' דליקנסיה
השתא דגלי דיוצא ביובל ,אם כן שש שנים יעבוד משום דעבד איסורא ,יל"ד גם נמכר לגוי עבד
לאו דוקא ,הוא הדין שיצא בגרעון כסף ועל ידי איסורא דאי לאו דנשא ונתן בפירות שביעית לא
קרובים ,ומוקמי קרא יתירא לענין שלא יצא במיתת היה נמכר לגוי ,וי"ל דמכרוהו ב"ד עבד איסורא
דאורייתא דנמכר בגניבתו אבל נמכר לנכרי דנשא
האדון כנזכר. ונתן בפירות שביעית איסורא דרבנן הוא כמ"ש
)חי' מהרי"ט( בוא וראה כמה קשה אבקה של שביעית וכו' ,אבל
יל"ד דמקושיא זו ומקושיא שאח"ז נראה דג"ש
בא"ד שלא יטמע וכו'] .עיין לקמן דף כ' ,ב ואימא דשכיר שכיר אינה מופנה משני צדדין ,ולכך
גאולה תהיה לו כי היכי דלא יטמע ודוק[ .יש מקשים וא"כ לעיל שאמר הגמ' אשכחן מכרוהו ב"ד
לדקדק דהא לקמן )כ ,א( אמרינן דלגר דכתיב הכא הואיל ונמכר בע"כ מוכר עצמו מנלן ואמר יליף
היינו גר צדק .והכי איתא להדיא בת"כ )פ' בהר שכיר שכיר ומה מועיל זה השתא נמי תקשי מה
פ"ה פ"א( הובא ברא"ם )שם כה ,מז( ולא שייך למכרוהו ב"ד שכן נמכר בע"כ ,ולעיל תירץ הרב
שמא יטמע .והתוס' יראה שמפרש דהאי לא לגר מהרש"א זה במ"ש התוס' הכא דבתר דגלי קרא
דקאמר פרושי מפרש גר דרישא דאינו גר צדק אלא לעיל שיוצא ביובל אע"ג דעבד איסורא וכמו האי
גר תושב וכפירש"י בחומש] .ליתא ,עיין פרק פרכא דעבד איסורא לא חשיב לה פירכא גם פרכא
איזהו נשך )עא ע"א( .וי"ל דלפיכך סוברים דנמכר דבע"כ לא פרכינן ,אבל ע"ז יל"ד א"כ מאי מקשו
לגר לא יצא בקרוב ,עיין רמב"ם )פ"א ה"ג ופ"ב אח"ז מה למנכר לנכרי כדי שלא יטמע וכו' ,גם בזה
ה"ז([ .א"נ גם בגר שייך יטמע שאינו מדקדק נאמר בתר דגלי קרא גבי יובל וכו' ,גם האי פרכא
במצות דקשים גרים לישראל .וא"ת שדה אחוזה דשלא יטמע לא פרכינן כמו ההיא דבע"כ ,וא"כ
יוכח דנגאל בקרובים אף דלא שייך יטמע] ,י"ל[ בתירוצם הא' מתרצה קושיא זו ,ויש ליישב ,וק"ל.
דלגבי גז"ש דלא עבדינן לה מכח קולות וחומרות
)עבודת הלוי – מה"ק(
לא עבדינן יוכיח משם דהיכא דגלי גלי.
)פני משה – מאימראן( בא"ד היכי תיסק אדעתין דנילף מכרוהו בית דין
וכו' הא אמרינן דסברא הוא משום דעבד
שם ד"ה אמר קרא וכו' ומהר"י תירץ דעביד איסורא ויש לומר דבתר דגלי לן גבי יובל וכו'.
ק"ו מכח שאינו בהדיא .ומקשים א"כ מאי קשיא וקשה טובא דאדרבא מדגלי קרא גבי יובל שמעינן
ליה לגמרא נילף שכיר שכיר ,מ"מ אינו בהדיא. דאי לאו דגלי קרא לא הוה ילפינן יובל מגזירה שוה
ואין לומר דג"ש כמאן דכתיב בהדיא ,דכל שכן משום דאיכא הך סברא דעבד איסורא .ועוד אי
דמאי דאתי בק"ו כמאן דכתיב בהדיא ,דבענין דאין מדאשכחן דאקיל רחמנא גביה ,הא אשכחן דאקיל
למדין למד מן הלמד בקדשים אמרינן באיזהו מקומן שיוצא בשש ,מה שאין נמכר לעכו"ם יוצא בשש
]זבחים מט ,ב[ דדבר הלמד בהיקש אינו חוזר שהיה בדין שלא יצא מק"ו .ולפי מה שפירשתי
ומלמד בגזרה שוה ,ואע"פ כן חוזר ומלמד בק"ו. לעיל ]ע"א ד"ה הא אין[ ניחא ,דלא פריך גמרא דכן
וי"ל דודאי מאי דאתי מגזרה שוה ומק"ו כמאן עביד איסורא ,אלא מכח קרא דשש שנים יעבוד,
דכתיב בהדיא דמי ,והכא נמי אי הוה אתי מקל דמשמע שאין דבר אחר מפקיעו שיצא בתוך שש
וחומר ממקום אחר כמאן דכתיב בהדיא דמי ,אבל לא יובל ולא גאולת קרובים ולא מיתת הבן ,ולכך
הכא לא מצית למילף מק"ו ,דאיכא למימר איפכא, תרצו התוספות כאן דבשלמא אי קרא דשש שנים
והוי כעין מה מצינו ,והיינו דלא כתב בהדיא
כדמייתי מההיא דומה שור וכו' דפרק השוכר ]ב"מ
פ"ח ,ב[.
918
