Page 920 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 920
Pg: 920 - 29-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
גמ' הכי נמי מסתברא וכו' ואם איתא באשה שאינו תחת ידך ,וכי מה אפשר לו לעשות ,והיכי
מיהא וכו' ,יל"ד ולמאי דס"ד דחשיב מיתת אדון מצי להיות בכותי שאינו תחת ידך ,דאם כן מוחשב
היאך הוה מפרש דברי ר"ש במ"ש ואי אתה יכול עם קונהו לחודיה נפקא לן .ועוד היכי קאמר וכי מה
לומר ד' באחד וכו' ואין רציעה באשה דמ"מ אפשר לו לעשות ,הא אפשר להיות שמודיעין אותו
משכחת לה ד' באשה ואפשר לומר דהוה מפרש לה אם ירצה לשמוע וכמ"ש התוספות .ונראה דאפשר
הנך ארבעה דחשיב ת"ק אי אתה יכול לומר ד' שזה הפסוק אתא לומר שלא יצא קודם היובל ,אם
מהנך באחד מהן דלס"ד על הנך שהזכיר ת"ק קאי. זה הוא בשאינו תחת ידיך מה אפשר לו לעשות,
בשלמא בשנת היובל אמרינן לו דמצוה לשמוע דין
)עבודת הלוי – מה"ק( תורה ,אולי יקבל שיוצא ביובל ,אבל קודם היובל
איך יטענו עליו שיוציאנו ,דאינו זה דין תורה אלא
שם מתיבי רב עמרם כו תיובת' דריש לקיש שימתין עד היובל .א"נ נראה דעד שנת היובל
תיובת' .הקשה הרב ]עצמות יוסף[ ז"ל וז"ל קשה איצטריך לרבי יוסי ור"ע כל אחד כדאית ליה,
אמאי לא משני מלתא דלא כתיבה בהדיא לא קתני ולהכי פריך או אינו אלא בכותים שאינו תחת ידיך,
כי היכי דקא' לעיל בריש פרקין דלא קתני חופה דקרא איצטריך לדרשת רבי יוסי הגלילי ,ודחי דאי
דלא כתיבה בהדיא עכ"ל ,וע"ש דמצדד לתרוצי בשאינו תחת ידיך מה אפשר לעשות ,דדוחק לומר
אבל לענ"ד נראה דלא קשה מידי דהא בכל הני דאיירי קרא אם ירצה לשמוע ותדרוש דרשת רבי
דקתני הענקה לא איתא בהדיא כדאיתא לקמן ת"ר
יכול לא יהיו מעניקי' אלא ליוצא בשש מנין לרבות יוסי הגלילי.
כו' ת"ל כו' וכת' רש"י תשלחנו תרי זימני לרבות )עצמות יוסף(
שאר שלוחין וא"כ כיון דמרבוי' דקרא קא נפקא
אדרבא יותר נכון למיתני כדי דלא נטעי לו' דהני שם ד"ה שכן מוציא בבת ישראל וכו' ע"כ.
אין ד"א לא מה שאין כן גבי חופה דלא קתני משום תימה אמאי הוצרכו לידחק משום דבגט כתיב
דמלתא דאית' בהדיא קתני כו' משום דהתם מצינן בהדיא הא בלא"ה מוכרח לו' שכן מוציא דהוי
למימר הכי ולא נטעה לומר דהני דוקא אבל הכא דומיא דשטר זה שהמוכר כותבו דהשתא לרב חסדא
דכיון דמרבוי' דקרא נפקא ולא קתני א"כ אמינא קיימי דאית ליה אב כותבו שהוא המוכר והוא דומה
דוקא הני סוף דבר דהני בדין הענקה ליתא בהדיא
אלא היוצא בשש ועוד סימנים לאו בהדי' כתיבי לגט שהבעל כותבו שהוא מוציאה מרשותו.
אלא מדיוקא דלא תצא כצאת העבדים ואין לומר )פחד יצחק(
דיוקא נמי הוה ליה ככתוב בהדיא דהא ק"ו עדיפא
שם ד"ה אמר רבא זאת אומרת עבד עברי גופו
מיניה ולהכי לא מצי לתרץ בהכי. קנוי מדלא חשיב במתני' שטר משמע דסבר
)באר מים חיים( דעבד עברי אין גופו קנוי ותימה וכו' .אין
להקשות דמה הכרח מדלא חשיב וכו' ,דילמא תנא
שם הא מני )ר"ע( ]תוטאי[ היא דאמר לו ולא ושייר ,וכי תימא מאי שייר דהאי שייר ,שייר הפקר
לב"ח .ואם תאמר הא תינח ענק עבד עברי לעצמו דלכ"ע יוצא ,די"ל דהפקר לאו שיורא הוא ,דלא
לאפוקי בעל חוב ,אלא ענק אמה העבריה לעצמה איירי אלא ביציאות המיוחדות בעבדים ,והפקר גם
לאפוקי אחין ,מאי איריא ענק מכל שאר זכות כגון
מציאתה ומעשה ידיה דאין אדם מוריש זכות בתו בשאר הענינים שייך ,והבן.
לבנו ,השתא מציאתה דלא טרחא אין זוכין בו, )לחם אבירים(
הענקה דהוי כשכירות טרחה לא כל שכן ,כדאמרינן
בספרי ]תו"כ בהר פ"ז ,ג[ כשכיר כתושב מה שכיר דף טז ב
920
