Page 925 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 925
Pg: 925 - 29-Front 22-02-27
אוצר מפרשים -מכות
שם ד"ה בעינן כאשר וכו' וי"ל וכו' עכ"ל. דף ב ,א
שמעתי מקשים דאמאי איצטריך בגמ' לו' דרשא
דלו ולא לו ולזרעו דבהאי דרשא דלו ולא לאשתו תוס' ד"ה מעידין וכו' והא יכול לומר מזיד
סגי דחלל פוסל בביאתו ובאמת שהיא קושיא הייתי וכו' עכ"ל .ואם הודה שהרג בשוגג א"כ
עצומה .ואפשר ליישב דשייך שישא חללה שפסולה גולה עפ"י הודאתו והעדים לא עבידי מידי ועוד הרי
ועומדת .ובמה שהק' מהרש"א ז"ל בקושייתם הודה שהעדים אינם זוממין ומה שהק' מהרש"א הא
דאימא אה"ן ע"ש )וכן הקשה מר דרור( ,ראיתי בס' אין אדם משים עצמו רשע ע"ש ,י"ל דהתוס' מפ'
מגדנות נתן ב' שכתב דלא ניחא להו להתוס' ז"ל כחד פי' שכ' הרמב"ן בחי' דמתני' ה"ק מעידין
לומר דפליגי בהכי דלבר פדא אין חילוק ע"ש באיש פ' שנגמר דינו בב"ד אחר לגלות ומיירי
ובאמת שתירוץ זה עלה על לבי לאומרו אלא שהיה שבההוא ב"ד הודה שבשוגג הרג .ועי"ל כמ"ש
מפקפק דא"כ לא מתרצי התוס' מידי לסברת ר"י בשיטה שלא נודעה למי בקידושין ד"נ דהיכא
בקידושין דף ע"ה ע"א דבמצרי ב' אינו פוסל את דאיכא עדים שעשה המעשה אפי' שהוא שוגג הרי
אשתו ע"ש וע"כ לדידיה הוי פליגי ריב"ל וב"פ מעידין שהוא רשע ובכה"ג מע"ר ע"ש ועיין
בדינא ,אשר ע"כ נ"ל ליישב בקושית מהרש"א ז"ל להרשב"א בחי' שם ועיין בתוס' שאנץ כאן ומש"כ
דאימא אה"ן והוי פליגי בהכי ריב"ל וב"פ כיון ה' המגיה כאן דבשונא כיון שעבר על לא תשנא
דמוכרח לומר הכי לדעת ר"י שכתבתי אף לפי מע"ר ע"ש עיין בבעיא דגמרא בתמורה דכ"ז ע"א.
תירוצם הוא דהתוס' ז"ל קי"ל בשום דוכתא דאינו
נעשה ולכך מקשים לטעמיה דריב"ל איך אתי )משמרות כהונה(
דלב"פ ניחא לזה מתרצי דלמאי דקי"ל הכי דרשינן
ולא לאשתו וכרבנן דקידושין אבל לר' יוסי דהתם שם ד"ה כל הזוממין ותירץ ה"ר יוסף דרוצח
וגואל הדם הוו ב' כתובים לענין שלא וכו'
אימא דאה"ן לדעת ריב"ל ודו"ק. במיתה שאינה מארבע מיתות ב"ד וכו' עכ"ל.
)שורש ישי – ליקוטים( מיהו התוס' בפ' נגמר הדין ד' מ"ה ע"ב ד"ה משום
וכו' לית להו האי סברא בתי' הא' דהא מתני' דהתם
בא"ד ק' היכא שמעידין וכו' .כ' ה' עלה דיונה איירי בד' מיתות ב"ד והתוס' דהכא מתרצי
וז"ל ,ק"ק הקו' זו של התוס' אינה מתורצת בק"ו לקושייתם דהתם כתי' הב' דשם .והנה הר"מ במז"ל
דבר פדא ומה המחלל וכו' ע"ש .ואה"ר לא זכיתי בפי"ד מה' סנהדרין כת' מה שעמד על נפשו וכו'
להבין דבריו דהא לבר פדא ליכא קו' התוס' כלל יע"ש .ונ"ל דס"ל כתי' הב' דדוקא בורח וזהו מי
כיון שמעידין עליו שהוא מצרי שני ונמצאו זוממין שעמד על נפשו ונקט דין זה דנקטעה גבי מי שעמד
ולא פיסלוהו א"כ איכא ק"ו שפיר ופשוט. על נפשו לרבות' דאפי' במי שעמד ע"נ דהורגין
אותו בכל מיתות אפ"ה לענין עדים בעי' יד העדים
)ימי אברהם( משום דהוי רוצח וגואל הדם ב' כתובים ול"ק מה
שהק' מרן ז"ל ועיין בס' ל"מ מה שפי' בדברי רבינו
דף ב ,ב ואין להאריך ובמ"א נאריך בזה בס"ד וק"ל.
גמ' מהנ"מ אר"ל דאמר קרא הוא ינוס וכו' הוא )חלב חיטים(
ולא זוממין ור"י אמ' ק"ו וכו' .קשה לפי מאי
דאמר לקמן ד"י ע"א תנא תלמיד שגלה מגלין רבו
925
