Page 927 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 927

‫‪Pg: 927 - 29-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים ‪ -‬מכות‬

‫עוד דשביעית בזמן הזה דרבנן ואזלינן לקולא יע"ש‬          ‫לפרש דבריהם כאן שכונתם אע"ג דאמרינן האשה‬
‫וכונתו דאזלינן לקולא שלא לנהוג שביעית ואף‬              ‫שאמרה גירשתני נאמנת וא"כ כשלא תבעה כתוב'‬
‫דהוי חומרא לנתבע ובעלמא כל ס' דממונא כגון‬              ‫מחלה כתובת' והויא כמו אשה גרושה וא"כ אמאי‬
‫תיקו דיינינן חומרא לתובע וקולא לנתבע דהוי שב‬           ‫מפסידין‪ ,‬ואהא תי' דהיכא דאיכא עדים אינה נאמנת‬
‫ואל תעשה הכא שאני דאעיקרא הס' הוא משום‬                 ‫וא"כ הוי כאלו נתגרשה על פיהם ולא הפסיד'‬
‫שביעית וכיון דהוי דרבנן אזלינן לקולא וחייב‬             ‫כתובת' ]כשלא תבעה שאין דבריה כלום[ וק"ל‪.‬‬
‫לשלם ועי' במהר"י קורקוס בפי' על הר"מ בהל'‬
‫שמיטה ויובל על מה שפ' הר"מ כלישנא ב' כתב‬               ‫)חלב חיטים(‬
‫וז"ל ויש פוסקים כלישנא א' לקולא ודעת הרא"ש‬
‫כדעת רבינו עכ"ל וכונתו במ"ש כלישנא א' לקולא‬                               ‫דף ג‪ ,‬ב‬
‫היינו קולא לנתבע שלא לשלם וכ"כ להדיא‬
‫הריטב"א בח' למכילתין דאיכא מאן דפסק כלישנא‬             ‫גמ' אמר ליה שמואל לרב מתנה לא תיתיב‬
‫א' מטעם דהכי קיי"ל בכל ספק חומרא לתובע‬                 ‫אכרעך עד דמפרשת לי להאי שמעתתא‪ .‬נ"ל‬
‫וקולא לנתבע יע"ש ועי' מ"ש באורך על דברי‬                ‫בס"ד מה שאמר לא תיתיב אכרעך‪ ,‬רמז לו בזה‬
‫הרא"ש אלו הרב פמ"א ח"ב סי' י"א וכו' ואדרת‬              ‫דהאי שמעתתא דמפרשת לי עתה היא חביבה עלי‬
                                                       ‫כתורתן של ראשנים שהיו לומדים הלכות בבית‬
     ‫אליהו סי' ב' ובתי כהונה ח' בית ועד סי' י"ד‪.‬‬       ‫המדרש מעומד‪ ,‬כמו שאמרו במשנה )סוטה פ"ט(‬
‫)בית מועד(‬                                             ‫משמת רבן גמליאל בטל כבוד התורה‪ ,‬ופירש רבינו‬
                                                       ‫עובדיה ז"ל מפני דמקודם היו לומדין בבית המדרש‬
                   ‫דף ד‪ ,‬א‬                             ‫מעומד ע"ש‪ ,‬ולטוב יזכר רבינו חיד"א ז"ל שהיה‬
                                                       ‫נוהג ללמוד ליל חג השבועות וליל הושענא רבה‬
‫גמ' את אמרת לן ניהלן וכו' דרב לא תני חסר‬               ‫הלימוד הקודש מעומד‪ ,‬כדמוכח בספר זכרונותיו‪,‬‬
‫קורטוב וכו'‪ .‬וכן במסכת מקואות )פ"ז משנה ה'(‬
‫גרסינן נמי‪ ,‬שלשה לוגין מים ונפל לתוכן קורטוב‬                                                 ‫תנצב"ה‪.‬‬
‫יין והרי מראיהן כמראה היין לא פסלוה‪ ,‬והיינו‬            ‫)בן יהוידע(‬
‫כשיטת רב יוסף‪ .‬וקשה לפי זה כיון דרב לא תני‬
‫חסר קורטוב ברישא ורב דאמר ככו"ע בין לרבנן‬              ‫שם הפותח בית הצואר בשבת חייב וכו'‪ .‬הרמב"ן‬
‫בין לרבי יוחנן בן נורי‪ ,‬א"כ הא דתני רבי חייא‬           ‫בחי' כתב דמשום קורע ל"מ דקורע בעי' ע"מ‬
‫הורידו את המקוה הוי דלא כמאן‪ ,‬דלא פליגי רבנן‬           ‫לתפור אלא משום מתקן כלי ע"ש‪ ,‬ומוכח מדבריו‬
‫אלא בג' לוגין מים חסר קורטוב שנפל לתוכן‬                ‫דלא כמ"ש הפר"ח בי"ד סימן קי"ח סקי"ח דבקורע‬
‫קורטוב חלב התם הוא דמחמיר ריב"ן ואמר הכל‬               ‫חותם ההטמנה או חותם האגרות חייב דהא דבעי'‬
‫הולך אחר המראה וכיון שמראיהן כמראה מים‬                 ‫ע"מ לתפור משום דאי שלא ע"מ לתפור הוי מקלקל‬
‫החלב משלים להו לג' לוגין ופסול‪ ,‬אבל ביין כ"ע‬           ‫אבל היכא דלא הוי מקלקל מחייב ע"ש ומדברי‬
‫מודו‪ ,‬וא"כ הא דתני רבי חייא הורידו את המקוה‬            ‫הרמב"ן מוכח דדוקא היכא דהוי מתקן כלי הוא‬
‫הוי דלא כמאן ודוחק לומר דההוא דר"ח הוי‬
‫פלוגתא שלישית‪ .‬וצ"ל דלרב יוסף יאמר דההיא‬                                                     ‫דמחייב‪.‬‬
‫ברייתא דר"ח דקתני הורידו את המקוה לאו בג'‬              ‫)משמרות כהונה(‬
‫לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה‬
‫מים מיתניא‪ ,‬אלא בג' לוגין מים חסר קורטוב ונפל‬          ‫תוס' ד"ה איכא דאמרי כו' אומר ר"ת דהלכה‬
                                                       ‫כלישנא בתרא וכ' עכ"ל‪ .‬וכ"כ הרא"ש והכריע‬

                                                  ‫‪927‬‬
   922   923   924   925   926   927   928   929   930   931   932