Page 932 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 932
Pg: 932 - 30-Front 22-02-27
אוצר מפרשים -מכות
מתני' מן העץ המתבקע וכו' .פירש"י ז"ל יצא ראב"ע לימות המשיח מפסוק בסנהדרין צט ,א.
קיסם וכו' אבל הר"מ במז"ל בפ"ו מה' רוצח הל' ע"ש(.
ט"ו מפ' דקאי לרישא דמתני' שנשמט הברזל מן
העץ המתבקע וכתב מר"ן ז"ל שם דהכי משמע )שדה יצחק(
לרבי' ז"ל במתני' יעו"ש .וראיתי כתוב לקרובינו
החכם השלם הר' דוד טייב הי"ו שכתב טעם נכון טענות אלו שותלין בטרפיות או בנקב דנמצא גברא
לרבי' ז"ל דקשיתיה מאי דק"ל להרב תי"ט ז"ל קטילא קטל ,אין לבם חרד על עון שפיכות דמים,
דלפירש"י ז"ל דהוי כמו והשיל דאיך תתחלף השיל דיצרם מכשילם לשפוך דם באומרו אולי זה האדם
שהוא בנין הפעיל ואב בנשל שהוא בנין נפעל טריפה ,ואין כאן שפיכות דמים ממש לשפוך ,דאין
ותולדה יעו"ש שהפליג בקושי ולפי' רבי' ז"ל א"ש עון זה ברור בעיניהם ,מה שאין כן שאר עונות של
דה"פ ונישל בחיר"ק כמו וניקף סבכי היער שהוא ניאוף וכיוצא העון ברור ביד העושה אותו דיודע
מבנין נפעל ה"נ שנישל הברזל ע"י העץ המתבקע הוא שעשה עבירה גמורה ואיכא טובא אע"ג דהם
רשעים לא ימלאם לבם לעשות עבירה חמורה
ודוק כי נכון הוא. גמורה ,והנה לפי זה הסנהדרין אין להם לפתוח
)מגדנות נתן( פיהם הרבה בדרישה וחקירה עד גדר שלא יהיה
הרוצח נהרג ,שבזה יהיו נקראים רוצחים וחובלים.
תוס' ד"ה פשיטא בר קטלא וכו' י"ל דהא נמי ובזה יובן טעם נכון על לא תרצח ביתרו כתיב
נפק"ל מבלי דעת דאיכא מבלי דעת יתירא בפת"ח תחת הצד"י ,ובפרשת ואתחנן כתיב בקמ"ץ
עכ"ל .הק' ה' כוס ישועות ז"ל וז"ל ,גם אכתי יש לרומז לפעמים הפותח פיו עובר על לא תרצח,
לדקדק לפי תירוצם הראשון למאי דקפריך הגמ' ולפעמים אם מקמץ פיו ולא יגיד ההלכה עובר על
בבלי דעת פרט למתכוין פשי' דנימא דאתא למעט לא תרצח .וכיוצא בזה שמעתי מפרשים בשם הגאון
מזיד דלא אתרו ביה עכ"ל .ואה"ר לא ידעתי מאי רבינו אליהו מוילנא על פסוק )משלי ז' כ"ו( כי
ק"ל דהתוס' ברור מללו שכ' דאיכא מבלי דעת רבים חללים הפילה זה תלמיד שהגיע להוראה
יתירא וא"כ מזיד ולא אתרו ביה נפק"ל מבלי דעת ואינו מורה ,ועצומים כל הרוגיה שלא הגיע ומורה,
קמא ודמשנה תורה נפק"ל למתכוין וא"כ שפיר
פריך הגמ' דאיך אפ"ל דאתא למעט מזיד ולא אתרו ולכן לא תרצח חד בקמץ וחד בפת"ח עכ"ד.
ביה דהא איכא מבלי דעת קמא ועי' למהרש"א ז"ל )בן יהוידע(
ודו"ק. גמ' מחו"ל לארץ סותרים את דינו מפני זכותא
)ימי אברהם( דא"י ע"כ .עי' להרמב"ם בפי"ט מהל' סנהדרין
ה"ח שחילק שאם היו אותו ב"ד עצמו אין סותרין
שם ד"ה אלא פרט לאומר מותר וקשה חלב אע"פ שגמרו בחו"ל והם עתה בא"י יע"ש .ואני
ושבת כו' בתינוק כו' וי"ל דשאני הכא דכתיב ההדיוט לא זכיתי להבין טעמו של הרב שהרי
שגגה יתירה כו' עכ"ל .עי' להריטב"א שהקשה מדברי הש"ס נראה להפך שהרי גלי טעמא בש"ס
קו' הלזו מדאמרינן בפ' ד' מיתות ופ' כלל גדול משום זכות א"י שהלך לשם וא"כ מה לי אם היו
דאומר מותר הוי שוגג וחייב קרבן ,ותי' וז"ל עוד אותו ב"ד שדנו אותו בחו"ל או לא והרי זכות א"י
תי' דהתם מיירי בשאינו עוקר כל הגוף דידיע
לשבת כו' שאם אמר מותר לגמרי פטור מקרבן יכולה היא שתגן .עכ"ל.
והכא בעינא למימר שאומר לגמרי שאינו יודע בו )בית מועד(
שום איסור עכ"ל ,והנה הני סוגיין הם בפד"מ דף
ס"ב ע"א ע"ש ,וקשה טובא לתי' זה דמה יענה לקו' דף ז ,ב
932
