Page 934 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 934
Pg: 934 - 30-Back 22-02-27
אוצר מפרשים -מכות
בי"ש וכיון דאיכא איסורא לא פרכינן מי איכא מידי התם ואפשר לענ"ד לומ' דאי ק"ל מהכא איכא
כמ"ש התוס' במ"א גבי חצי שיעור .איברא די"ל למדחי ולומר דאה"ן דגבי מלאכה כיון דאי גמיר
מהיכא פסיקא ליה דאונס כה"ג בישראל לית ביה לאו מצוה השתא נמי דלא גמיר לאו מצוה וגולה על
עונש בי"ש הא לא נ"ל דאונס שרי אלא מקרא ידו ומתני' דקתני יצא האב וכו' איירי היכא שמלמדו
דולנערה לא תעשה דבר דבידי אדם משתעי. תורה או דרך ארץ אבל בתר דהדר ביה רבא ואמר
לאו מילתא היא דאמרי וכו' ויליף מיער א"כ תו לא
)משמרות כהונה( אמרי' הא בהא תליא כיון דאלו גמיר וכו' וא"כ גבי
מלאכה היכא דלא גמיר מצוה הוא וכדקאמר הגמ'
תוס' ד"ה כסבור וכו' ועוד דאי בישראל וכו'
דהא לעיל ממעטי' וכו' עכ"ל .מק' נימא דלא הכא ודוק.
מיעט קרא לעיל אלא אם הרג ישראל דלא תסגי )מגדנות נתן(
ליה בגלות אבל הרג גר תושב סגי בגלות .וי"ל
דמ"ש ועוד אי בישראל וכו' ארישא דמימרא קאי רש"י ד"ה לוקה כו' דאתיא במה הצד ממקלל
בכסבור בהמה ונמצא אדם ושללו דלא נימא דיין ונשיא וחרש .עכ"ל .ודבריו תמוהים דבש"ס
ברישא בהורג ונהרג מישראל מיהו מ"ש אחר כך בדוכתא בסנהדרין דף סו הוה ס"ד לומר דילפינן
אלא על כרחיך מיירי שההורג וכו' לא מתיישב במה הצד ואסיק דאתיא בא"א ענין דאיתר או דיין
שפיר. או נשיא ,יע"ש בכל הסוגיא.
)משמרות כהונה( )בית מועד(
דף ט ,ב דף ט ,א
גמ' תניא כיצד א"ר שמעון יש שונא גולה כו' גמ' אלא אמר רבא באומר מותר כו' .עיין מ"ש
נפסק גולה והתניא כו' נפסק אנפסק ל"ק הא רבי הרב משה אלשי"ך ז"ל פרשת וירא ,כי היא אמרה
הא רבנן ע"כ .ועיין בפרש"י וראיתי להרב לאבימלך ביחוד אשת איש אני כו' יעוין שם דנראה
שושנים לדוד דכתב וז"ל וק"ל על הך ברייתא נגד הש"ס שהרי הכא איפליגו אביי ורבא וילפי' לה
נפסק גולה נשמט אינו גולה דממ"נ היכי ס"ל לר"ש מהתם ואפי' למ"ד מזיד היינו משום דהי"ל לידע
אי ס"ל כרבנן ומש"ה נפסק גולה כו' היכי מסיים כו' .גם דברי רבינו ז"ל בדרשות שם פרשת וירא
נשמט אינו גולה השונא הא אפילו אוהב נמי לא גלי דנראה דנענש על המחשבה אע"ג דחשב שהוא
כנשמט לרבנן דדמי לעץ המתבקע ואי ס"ל כרבי אחותו מטעם דהי"ל לידע וקשה שהרי למאן דאמר
כו' היכי תני ברישא כו' עכ"ל והנה זה שצידד לומר אומ' מותר חייב היינו בדיני אדם ולדברי הרב על
ואי ס"ל כרבי כו' ליתא דהרי הש"ס מוקים לה
להדיא כרבנן דהרי קאמר נפסק אנפסק ל"ק הא המחשבה היינו בדיני שמים דוקא.
רבי הא רבנן הרי דמוקי הך ברייתא דתני נפסק )מנחת ביכורים(
גולה כרבנן דהוי כנשמט הברזל מקתו ומה שהק'
לזה מסיפא דתני נשמט אינו גולה דהרי הוי כמן שם לא בידי שמים וכו' .כתב הריטב"א אע"ג
העץ המתבקע וס"ל לרבנן דאינו גולה לק"מ דהרי דבדידן אונס שרי מ"מ לב"נ חייב בי"ש ע"ש .וי"ל
מוכח להדיא דס"ס לעיל ד"ח בההיא פלוגתא דרבי דא"כ ק' מי איכא מידי דלישראל שרי ולגוי אסור
ורבנן דטעמא דרבנן גבי מן העץ המתבקע דאינו דכה"ג פריך בפ' ד"מ דנ"ט ע"א ע"ש .וי"ל
גולה משום דהוי כח כחו וכן מבואר בהה"מ בספ"ו דלישראל איסורא מיהא איכא דהא אמרי' בפ'
האשה שהלך בעלה דנשאת ע"פ הוראת ב"ד חייבת
בקרבן אע"ג דאונס הוא אלא דאין בו עונש מיתה
934
