Page 933 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 933
Pg: 933 - 30-Front 22-02-27
אוצר מפרשים -מכות
בגמיר ,והכי קאמר אע"ג דזה יתן מעדנים לנפשך התוס' הלזו דמקש' מריש פ' כלל גדול גבי תינוק
משום דגמיר ,והרי הוא נותן מעדנים מתורה שנשבה בין הנכרים דס"ל לרב ושמואל דחייב והכי
ומצות ,וכמ"ש רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל.
הלכתה דר"י ור"ל דסברי פטור ס"ל כמונבז יע"ש
)בן יהוידע( ותנוק שנשבה הוי שאין יודע בו שום איסור ודוק.
)בית מועד(
שם שאני התם דאמר קרא טמא יהיה כו' .ע"כ. דף ח ,א
ראיתי כתוב לא"א רו"מ נר"ו וז"ל ,יש לדקדק
אמאי לא משני דאמר קרא טמא הוא דמיותר והיינו גמ' אע"ג דגמיר מצוה קעביד כו' .עיין להר'
סיפיה דקרא דואיש אשר יטמא ,ולפ"ז אין מקום תאוה לעינים ז"ל בדף קע"ב ע"ב ,שהק' דמנ"ל
להק' ההוא מ"ל לכדתניא והוצרך לכדחזקיה דאע"ג דגמיר דהוא מצוה דילמא ה"ק יסר בנך כדי
שיתחכם ויהיה גמיר יע"ש ועיין להריטב"א ז"ל
ולשנות מעוד קא אמינא. שכתב לזה דדייק מדכתיב ויניחך ויתן מעדנים
)בית מועד( כלומר אע"ג שאינו צריך השתא ויניח לבסוף
יע"ש .עוד הקשה הרב הנז' בס' זהב שבא דצ"ז
דף ח ,ב דהתינח בבן אבל אימא מהרב הרודה תלמידו מנ"ל
דאפי' גמיר הוא מצוה והתינח אי הוי רבו בתורה
גמ' והאמרת יצא האב המכה וכו' .הקשו דהוקש כבודו כו' אבל הכא מיירי אפי' בשולייא
המפרשים ז"ל דהול"ל דאיירי בבן גדול שליכא דנגרי ולא גמיר אומנות אחר עכ"ל .והנה מ"ש
מצות חינוך כדאיתא בקידושין דף ל ע"א חנוך דהתינח רבו בתורה וכ"כ הריטב"א ז"ל וכתב שם
לנער ע"פ דרכו ואיכא מחלוקת תנאים אולם לכ"ע דנכנס בכלל יסר בנך דתלמיד נקרא בן כדכתיב בני
יש לדבר קצבה ,וא"כ אחרי זמן זה אפשר דאיירי הנביאים אלו תלמידיהם יע"ש אמנם מה שהק'
במתני' וע"ע במו"ק דף יז ע"א שאפי' חייב נידוי. משוליא דנגרי דהכא מיירי בהכי אניה"ק לא ידענא
וי"ל דאע"ג דאיסורא איכא להכות בנו גדול מ"מ מאי קאמר דהיכן ראה דמתני' דקאמר והרב הרודה
אין זה נפטר ממצות חינוך ,ועדיין מקיים מצות את תלמידו דאיירי ג"כ בשוליא דנגרי דלא אמרו
חינוך כאשר מכה וגם קאי באיסורא .וראיה לדבר בש"ס לקמן בע"ב בשוליא דנגרי דאיכ' מצוה אלא
שהגמ' שם או' האיסור משום ולפני עור לא תתן דוקא באב דמצוה רמיא עליה ללמדו אומנות
מכשול ולא או' מצד איסור הכאה לאדם מישראל וכמבואר שם בדברי רש"י ד"ה חיותיה וכל שקלא
כדאיתא בכתובות דף לב ע"ב ,הרי שאין איסור וטריא דהש"ס איירי באב כמבואר אבל אה"נ
הכאה שזה חינוך ,רק שחינוך זה יש בו מכשול מצד דבאדם אחר המלמד אומנות לתלמיד לאו מצוה הוא
דלאו עליה דידיה רמיא ללמדו ורשות הוא וחייב
שגורם לו לבעט באביו .ודו"ק.
)דודאים בשדה( גלות וזה ברור.
)בית מועד(
שם דגמיר אומנותא אחריתי וכו' .איכא למידק
דלפ"ז דאי לא גמיר האב אינו גולה אם הרגו ואם שם התם אע"ג דגמיר מצוה דכתיב יסר בנך
גמיר גולה א"כ לעיל דקאמר כיון דאם מצא חטוב ויניחך ויתן מעדנים לנפשך .קשא דילמא קרא
לאו מצוה השתא נמי לאו מצוה ליפרוך מאב שהרגו איירי בדלא גמיר .ונ"ל בס"ד דיליף מסופיה דקרא
בהכאתו כדי ללמדו אומנות היכא דלא גמיר דכתיב ויתן מעדנים לנפשך והוא מקרא יתר ,דודאי
אומנות' אחריתי דפטור אע"ג דהיכא גמיר לאו מעדנים בכלל יניחך הם ,אלא ודאי דקרא איירי
מצוה הוא וחייב דהשתא ליכא לשנויי כדמשני הגמ'
933
