Page 915 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 915

‫‪Pg: 915 - 29-Back 22-02-27‬‬

                            ‫אוצר מפרשים קידושין‬

‫מסתלק עצמו‪ ,‬ואינו ממתין לכתיבת השטר‪ ,‬אבל בא"ד די"ל דהיקשא דע"ע לעבריה איצטריך‬

‫הישראל הקונה לא סמכה דעתיה‪ ,‬מימר אמר כיון למימר מה עבריה אינה יוצאה בראשי אברים‬

‫שהכותי אנס יבטל מכירתו‪ ,‬אבל בכתיבת השטר אף עברי אינו יוצא‪ ,‬וק"ק לפי מ"ש התוס' לעיל‬

‫סמכה דעתיה‪ ,‬וכיון שכן אין הכרח משום דאין קנין ד"ג ע"א ד"ה ואשה וכו' דכתבו דרבוי קניינים‬

‫שטר לכותי‪ ,‬ואע"פ שאמרוהו התוספות בלשון ילפינן מהיקשא ולא מיעוט קניינים יע"ש‪ ,‬א"כ‬

‫משמע‪ ,‬עם כל זה נראה דאין משם משמעות כלל‪ .‬היכי ילפי' מה אמה אינה יוצאה בראשי אברים אף‬

‫)עצמות יוסף( עברי אינו יוצא דזהו מיעוט קניינים שממעט‬

‫מקניינו של עצמו מרשות האדון‪) .‬ועיין לעיל ד"ד‬

                            ‫בא"ד וא"ת לאו ק"ו הוא ומה נכרי וכו'‪ .‬וק' דהא מ"ש שם מז"ה(‪.‬‬

‫)לאברהם למקנה(‬                                     ‫אית לן למעבד ק"ו איפכא ומה ישראל שאינו קונה‬

                                                   ‫בכסף קונה בשטר גוי שקונה בכסף אינו דין שקונה‬

‫בשטר וא"כ מאחר דאית לן תרי גווני ק"ו דסותרים שם ד"ה ולא אזנו וכו' וא"ת למ"ל וכו'‪ .‬אולם‬

‫זה את זה ואיכא למי' הכי ואיכא למימר הכי אוקים תמהני על דבריהם ז"ל אמאי לא תירצו דקרא דאזנו‬

‫כל חדא וחדא אדוכתיה כדאמרי' בזבחים דף י"ז אצטריך למעט ממזר שמכר את עצמו‪ ,‬דמשום‬

‫ועיין בתוס' פ"ב דחולין בד"ה ותהא פרה וכו'‪ .‬וי"ל דבעינן 'אהבתי את אשתי' וליכא‪ ,‬כיון דמותר‬

‫דאיכא למפרך קרקע יוכיח שנקנה לגוי בכסף ואינו בשפחה‪ ,‬ולהכי איצטריך מיעוטא ד'אזנו'‪ ,‬וצל"ע‪.‬‬

                                                   ‫נקנה בשטר אף אני אביא עבד שנקנה בכסף ואינו‬

‫)שעה"מ ‪ -‬ה' עבדים פ"ג ה"ג(‬                         ‫נקנה בשטר ונר' דלזה כיונו שכתבו תחילה וז"ל‬

                                                   ‫ועוד נר' לר"ת דאפי' בקרקעות נכרי אינו קונה‬

‫בשטר וכו' ומזה נמשך להם מה שהק' ולאו ק"ו הוא בא"ד וי"ל דאי לאו אזנו הוה ילפינן מג"ש‬

‫דש"ש ממכרוהו ב"ד אף על גב דלא מצי למימר‬                        ‫וכו'‪.‬‬

‫)פחד יצחק( אהבתי כו'‪ ,‬עד כאן לשון התוספות‪ ,‬וקשה דמדברי‬

‫התוס' משמע דאף על גב דמקרא דאהבתי הוה‬

‫שם ד"ה מוכר עצמו וכו' נילף שכר שכיר ממעטינן דאינו נרצע מ"מ ה"א דילפינן ג"ש ודחי‬

‫דכתיב גבי גוי וכו' עכ"ל‪ .‬הקשו בישיבה דהג"ש המיעוט‪ ,‬הרי דאהני הג"ש לדחות המיעוט ובגמרא‬

‫מופנה מצד א' ואיכא למ"ד דלמידין ומשיבין וא"כ הא אמרינן להפך דכ"ע יליף ש"ש פירש רש"י‬

‫היכי ילפינן נמכר לגוי מנמכר לישראל הא איכא לשאר מילי והני לת"ק בהדיא כתיב מיעוטייהו ולא‬

‫למפרך מה לנמכר לישראל שכן נקנה בשטר‪ ,‬אהני ג"ש ע"כ‪ .‬הרי דהמיעוט דחי הג"ש‪ .‬וי"ל‬

‫ודוחק לומר דמאן דיליף שכר שכיר אית ליה כמ"ד דבשלמא הכא המיעוט הוא ממעט ממש הג"ש‬

‫דאין משיבין‪) .‬אה"ב‪ ,‬ר' אליעזר לקמיה יליף שכר דש"ש לעניין נרצע דקאמר אזנו כו' דממעט אזן‬

‫שכיר ואיהו ס"ל בפ' מצות חליצה למידין מוכר עצמו אבל מ"ש דהג"ש דחי המיעוט דאהבתי‬

‫ומשיבין‪ (.‬ונ"ל דאדרבה היא הנותנת דבנמכר כו' לא הוי מיעוט דנרצע ממש אלא מכח דלא מצי‬

‫לישראל כבר יש בו קנין שטר ובדין הוא שלא יהיה למימר אהבתי כו' וזה אינו כ"כ הכרח דאינו נרצע‬

‫בו קנין אחר ואפ"ה נקנה בכסף‪ ,‬נמכר לגוי דאין לו משום דלא מצי למימר אהבתי כו'‪.‬‬

‫)פרחי כהונה – פרחיא(‬                               ‫קנין אינו דין שיהיה נקנה בכסף וכמ"ש התוס' ז"ל‬

                                                   ‫לעיל בד"ה הואיל וכו' מדישראל בחדא וכו' עכ"ל‬

                ‫דף טו ע"א‬                                      ‫ונתיישבו הדברים בעיניהם ודו"ק‪.‬‬

                                                   ‫)שורש ישי(‬

‫גמ' ואידך אזנו ולא אזנה ע"כ‪ .‬יש לדקדק‬

‫דמהיכא תיתי דאמה נרצעת אחר דבעינן אהבתי את‬

                                              ‫‪915‬‬
   910   911   912   913   914   915   916   917   918   919   920