Page 329 - מיזוגים ורכישות - פרופ' אהוד קמר תשפב

‫המערערים הגישו ביום ‪ 17.5.2009‬בקשה לאישור תובע ה ייצוגית כ גד המשיבה )להלן‪ :‬בקשת האישור(‪.‬‬
‫בבסיס בקשת האישור יצבה הטע ה כי המערערים‪ ,‬בעלי מ יות שהת גדו להצעת הרכש‪ ,‬כפו למכור את מ יותיהם‬

‫במחיר ה מוך‪ ,‬לטע תם‪ ,‬משוויין ההוגן של המ יות‪.‬‬

‫יצוין כי המערערים דרשו מספר פעמים לתקן את בקשת האישור‪ .‬לע יי ו‪" ,‬בקשת האישור" תהא בקשת‬
‫האישור המתוק ת האחרו ה שהוגשה על ידי המערערים ביום ‪.21.9.2010‬‬

‫‪ .3‬בבקשת האישור טע ו המערערים לפגמים שו ים ש פלו בהצעת הרכש ואשר מחייבים‪ ,‬לטע תם‪,‬‬
‫את ביטולה‪ .‬טען‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי הצעת הרכש לא אושרה באסיפת בעלי המ יות על אף שמדובר בעסקה חריגה עם‬
‫בעל שליטה; כי הצעת הרכש עברה רק בשל הסכמה של ‪ 0.35%‬מעל למי ימום ה דרש בחוק ותוך שבכלל המסכימים‬
‫לה כללו בעלי מ יות המקורבים לבעלי השליטה )אביו ואחותו של מר ד ק ר(; בהתאם לתק ות יירות ערך )הצעת‬
‫רכש(‪ ,‬תש"ס‪) 2000-‬להלן‪ :‬תק ות הצעת רכש( היה על המשיבה להציע מחיר שאי ו מוך מ‪ ₪ 82-‬למ יה‪ ,‬הוא‬

‫המחיר שהציעה המשיבה בהצעת רכש קודמת‪ ,‬שהוצעה בתוך חצי ש ה קודם להצעת הרכש מושא דיו ו‪.‬‬

‫כסעד חלופי לביטול הצעת הרכש עתרו המערערים ל"סעד הערכה" במסגרתו ביקשו להורות לחברה לשלם‬
‫למערערים ולחברי הקבוצה המיוצגת על ידם את השווי ההוגן של המ יות‪ .‬המערערים העמידו את השווי ההוגן של‬
‫מ יות החברה על ‪ ₪ 79‬למ יה‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬בהתבסס על חוות דעת מומחה מיום ‪ ,15.5.2009‬שצורפה על ידם לבקשת‬
‫האישור )להלן‪ :‬חוו"ד קאופמן(‪ ,‬ובהמשך תיק ו את הבקשה והעריכו את המ יה בסכום של ‪ .₪ 140‬ב וסף‪ ,‬ביקשו‬
‫המערערים ללמוד על השווי ההוגן של המ יות משתי חוות דעת ש ערכו על ידי המשיבה ואי די בי אחזקות בהליכים‬

‫אחרים‪.‬‬

‫‪ .4‬טע ת המערערים כי השווי ש קבע למ יה לא היה הוגן‪ ,‬התבססה על מספר תו ים‪ ,‬בי יהם‪ :‬המחיר‬
‫שהוצע על ידי החברה בהצעת הרכש הקודמת ואשר עמד על ‪ ₪ 82‬למ יה; ההון העצמי למ יה או ערך המ יה בספרים‬
‫לפי דו"ח רבעון שלישי ‪ 2008‬אשר עמד על כ‪ ₪ 57-‬למ יה; שער המ יה הממוצע ב‪ 12-‬החודשים שקדמו להצעת‬
‫הרכש אשר עמד על ‪ .₪ 69‬ב וסף‪ ,‬טען כי על מ ת לחשב את ההון העצמי של החברה‪ ,‬יש להתחשב ברווחים‬
‫העצומים שצמחו לחברה לאחר מחיקת המ יה מהמסחר כתוצאה ממימוש השקעה של אחת מחברות הבת שלה בב ק‬
‫קרדיט סוויס‪ .‬בהקשר זה טען כי אלמלא הייתה מחקת המ יה מהמסחר‪ ,‬ובהתאם לרווחים שצמחו לחברה מהשקעה‬
‫זו לאחר מחיקת המ יה‪ ,‬ההון העצמי "ה כון" למ יה היה עומד על ‪ ₪ 79‬למ יה‪ .‬כן טען כי הצעת הרכש עשתה‬
‫בתקופת השפל של מ יות החברה ושל החברות ה וספות הקשורות אליה‪ .‬עוד טען‪ ,‬כי זמן קצר לאחר הצעת הרכש‬
‫התרחשה עלייה דרמטית בשערי המ יות של אי די בי אחזקות וחברות הבת כור תעשיות בע"מ וחברת השקעות‬

‫דיסקו ט בע"מ‪ ,‬ומכך יתן להסיק על עלייה מתחייבת שהייתה מתרחשת גם במ יות החברה‪.‬‬

‫‪ .5‬מ גד‪ ,‬טע ה המשיבה‪ ,‬בתמצית‪ ,‬כי המערערים אי ם רשאים לעתור לביטול הצעת הרכש וכי הסעד‬
‫הייחודי העומד לזכותם הוא סעד הערכה; כי הצעת הרכש ע תה על כל דרישות הדין ולא פל בה כל פגם המצדיק את‬
‫ביטולה; וכי לא התמלאו הת אים הקבועים בדין לאישורה של התובע ה כייצוגית‪ .‬לע יין אחרון זה טען כי למערערים‬

‫‪325‬‬