Page 329 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא

‫החוק מפצל‪ ,‬אפוא‪ ,‬את תהליך הבחירה של בעלי המניות לשניים‪ :‬תחילה‪ ,‬עליהם להביע את עמדתם‬
‫העקרונית ביחס להצעה‪ ,‬האם היא ראויה אם לאו‪ ,‬והאם הם מעוניינים כי היא תבשיל או תיכשל‪ .‬בשלב זה יכולים‬
‫הניצעים לבחור אם להציע את מניותיהם לרוכש הפוטנציאלי בהתאם להעדפותיהם האמיתיות‪ .‬בשלב השני‪ ,‬ולאחר‬
‫שנחשפה עמדת רוב בעלי המניות הניצעים ביחס להצעת הרכש‪ ,‬יכולים הניצעים לכלכל את צעדיהם בהתאם לתוצאת‬
‫הצעת הרכש‪ .‬בשלב זה‪ ,‬עליהם להכריע באופן אמיתי בשאלת מכירת מניותיהם‪ .‬כך‪ ,‬ככל שיסתבר לבעל מניות פלוני‪,‬‬
‫אשר רצה בתחילה להכשיל את הצעת הרכש‪ ,‬כי מרבית בעלי המניות הינם בעלי עמדה שונה משלו‪ ,‬הוא יוכל להחליט‬
‫בשלב השני על מכירת מניותיו‪ ,‬בניגוד להעדפתו הראשונית‪ .‬כך יוכל להיחלץ מן האיום כי ישאר בעל מניות מיעוט‬

‫בחברה‪ ,‬לאחר שהמציע ירכוש בה שליטה‪ .‬הרציונל שביסוד הסדר מפוצל זה הובהר כדלקמן‪:‬‬

‫"ההפרדה בין שתי ההחלטות מבטיחה את הפתרון ללחץ למכור‪ :‬בעל מניות הסבור שמחיר‬
‫הצעת הרכש הוא נמוך משווייה הנוכחי של המניה‪ ,‬אך החושש מפני האפשרות שהצעת הרכש‬
‫תצא אל הפועל מבלי שישתתף בה – יוכל להצביע "נגד" הצעת הרכש‪ ,‬ובה בעת‪ ,‬להחליט‬
‫"למכור" את מניותיו‪ .‬כך‪ ,‬הוא יצליח להביע את התנגדותו להצעת הרכש‪ ,‬מבלי לחשוש מפני‬
‫גורלו כבעל מניות מיעוט בחברה‪ .‬הצעת הרכש תוכל לצאת אל הפועל‪ ,‬רק אם זו זוכה לתמיכתו‬
‫של רוב של בעלי המניות‪ ,‬ולכן‪ ,‬אם רוב של בעלי המניות סבור שמחיר ההצעה הוא נמוך משווי‬

‫המניות במתכונת החברה הנוכחית‪ ,‬הרי שהצעת הרכש תיכשל" )חביב‪-‬סגל‪ ,‬בעמ' ‪.(557‬‬

‫‪ .71‬ההסדר שנקבע שואף‪ ,‬אפוא‪ ,‬להבטיח הצבעה עצמאית ומשוחררת מאילוצים של בעלי המניות‬
‫הניצעים‪ ,‬וזאת בשתי דרכים‪ :‬ראשית‪ ,‬איסור על איסוף מניות כאמצעי להשגת שליטה‪ ,‬ותחת זאת – קביעת חובה‬
‫להציע הצעת רכש‪ .‬שנית‪ ,‬מתן אפשרות לניצעים שסירבו להצעת הרכש או שלא הגיבו לה‪ ,‬למכור את מניותיהם‬
‫למציע‪ ,‬לאחר שהצעת הרכש התקבלה‪ .‬באופן זה‪ ,‬מוסר הלחץ המופעל על הניצעים להיענות להצעה רק מחשש שמא‬
‫יוותרו בעלי מניות מיעוט בחברה‪ .‬כך מתמודד החוק עם החשש מפני "הצבעה אסטרטגית" ומפני בחירה מאולצת של‬
‫בעלי המניות )גושן‪ ,‬בעמ' ‪ ;397-398‬אוריאל פרוקצ'יה "כשלים בהערות על הצעת רכש מיוחדת" עיוני משפט כח)‪(2‬‬

‫‪.((2004) 605 ,603‬‬

‫‪ .72‬תקנות ניירות ערך )הצעת רכש(‪ ,‬התש"ס‪ 2000-‬חלות על הצעות רכש למיניהן‪ ,‬לרבות הצעות‬
‫רכש מיוחדות‪ .‬הן מחייבות שמירה על עקרון השוויון בפנייה לניצעים המחזיקים בנייר ערך מאותו סוג )תקנה ‪(5‬‬
‫ומבטיחות גילוי מלא של מלוא הפרטים המהותיים להצעת הרכש )תקנות ‪ .(9-14‬כן הן מחייבות הכללת פרטים מלאים‬
‫הנוגעים למבקש לרכוש שליטה )תקנות ‪ .(15-16‬בנוסף‪ ,‬כדי להבטיח ביצוע הוגן ושוויוני של הצעת הרכש‪ ,‬אם כמות‬
‫המניות שבעלי המניות מוכנים למכור עולה על הכמות שהמציע מוכן לרכוש‪ ,‬כי אז יהא עליו לרכוש חלק יחסי שווה‬
‫מכל אחד מבעלי המניות המעוניינים למכור )תקנה ‪)7‬ג((‪ .‬בדרך זו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬נשמר עקרון השוויוניות בין בעלי המניות‪.‬‬

‫‪ .73‬החוק מגדיר גם את התפקידים והמגבלות המוטלים על הנהלת החברה הציבורית ועל נושאי־‬
‫המשרה בה בהליך הצעת רכש מיוחדת לבעלי מניותיה‪ .‬משהוצעה הצעת רכש מיוחדת‪ ,‬נדרש דירקטוריון חברת‬
‫המטרה לחוות את דעתו לניצעים בדבר כדאיות ההצעה‪ ,‬אלא אם כן הוא אינו יכול לעשות כן‪ ,‬שאז עליו לנמק את‬
‫הסיבות להימנעותו‪ .‬כן נידרש דירקטוריון החברה לגלות כל עניין אישי שיש לכל אחד מן הדירקטורים בהצעת הרכש‬
‫או הנובע ממנה )סעיף ‪ 329‬לחוק; על חריגותה של הוראה זו‪ ,‬ראו‪ :‬רוזמן‪ ,‬בעלי מניות בחברה‪ ,‬בעמ' ‪ .(180‬נושאי־‬

‫‪ 325‬‬