Page 61 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא
P. 61

‫בית המשפט על החלטתם סטנדרט ביקורת המכונה ‪) enhanced scrutiny‬בחינה מוגברת(‪ .‬אם אין מדובר בשיקולים‬
      ‫היחידים או הדומיננטיים‪ ,‬יחול בדרך כלל על ההחלטה סטנדרט הביקורת המקל של כלל שיקול הדעת העסקי‪.‬‬

‫‪ .27‬מקורו של סטנדרט הביקורת של ‪ enhanced scrutiny‬בפסיקה במדינת דלוור‪ ,‬שהתייחסה לאיסור‬
‫על דירקטורים לפעול למען המטרה של שימור מקומם בתפקיד‪ ,‬כאשר מטרה זוהי המטרה היחידה שלהם או כאשר‬
‫מטרה זו היא המטרה הראשונית של פעולתם‪ .‬כך נקבע בפסק הדין המנחה של בית המשפט העליון בדלוור בהקשר‬
‫של הצעת רכש עוינת בעניין )‪ Unocal Corp v. Mesa Petroleum Co., 493 A.2d 946, 954 (Del. 1985‬כי האיסור‬
‫דירקטורים נוגע למצב בו פעולתם היא ”‪“solely or primarily out of a desire to perpetuate themselves in office‬‬

                                                                                    ‫)ההדגשה היא שלי‪ ,‬ר‪.‬ר‪.(.‬‬

‫בית המשפט בדלוור קבע באותו עניין‪ ,‬כי בנסיבות בהן עולה חשש לניגוד עניינים ולקיומם של שיקולים‬
‫אישיים המעיבים על התנהלות הדירקטוריון‪ ,‬יש להפעיל על ההחלטה ביקורת שיפוטית על פי סטנדרט ביקורת של‬
‫ה"בחינה המוגברת" )‪ ,(Enhanced Scrutiny‬מעביר את הנטל אל הדירקטורים להראות כי החלטתם נופלת "במתחם‬
‫הסבירות"‪ .‬סטנדרט הביקורת הזה הוא "סטנדרט ביניים" בין הסטנדרט המקל של כלל שיקול הדעת העסקי לבין‬
‫הסטנדרט המחמיר של "ההגינות המלאה"‪ .‬אם מבקשים הדירקטורים ליהנות מהגנת כלל שיקול הדעת העסקי‪ ,‬על‬
‫הדירקטוריון להוכיח תחילה כי היה לו יסוד סביר להאמין שיש איום על החברה; וכן כי ננקטו אמצעי התגוננות‬

                                                                      ‫מידתיים )פרופורציונליים( מפני איום זה‪.‬‬

‫‪ .28‬בית המשפט העליון התייחס לתחולתו האפשרית של סטנדרט הביניים בפסק הדין בע"א ‪7735/14‬‬
‫אילן ורדניקוב נ' שאול אלוביץ )‪ .(28.12.2016‬בית המשפט קבע כי מדובר בסטנדרט שיחול מקום בו קיימות נסיבות‬

                                                   ‫המעוררות חשש מפני "ניקיון" שיקול דעתם של הדירקטורים‪.‬‬

                                                        ‫כך נפסק באותו עניין )בפסקה ‪ 88‬לפסק הדין(‪:‬‬

          ‫"בקווים כלליים‪ ,‬ניתן לומר כי סטנדרט הביניים נועד להתמודד עם נסיבות בהן ההקשר של‬
          ‫קבלת ההחלטה עלול לחתור תחת שיקול דעתם הנקי של נושאי המשרה‪ ,‬אפילו אם הם‬
          ‫עצמאיים ונטולי עניין אישי‪ .‬נסיבות שבהן החלת כלל שיקול הדעת העסקי‪ ,‬עלולה 'לפספס'‬
          ‫הפרת חובות אמונים מצד נושאי המשרה‪ ,‬נוכח קיומו של ניגוד עניינים פוטנציאלי הנובע‬
          ‫מהדינמיקה של קבלת ההחלטה‪ [...] .‬הייחודיות של סטנדרט הביניים מתבטאת בשני היבטים‪:‬‬
          ‫ראשית‪ ,‬הנטל הראשוני מוטל על הדירקטורים להראות כי החלטתם היתה סבירה‪ ,‬זאת בניגוד‬
          ‫לכלל שיקול הדעת העסקי שהנטל לסתור אותו מוטל על התובע; שנית‪ ,‬בבואו לקבוע אם‬
          ‫החלטתם של נושאי המשרה היא 'סבירה' )‪ ,(reasonable‬ספקטרום ההתערבות של בית‬

              ‫המשפט הוא רחב יותר לעומת נכונותו להתערב כאשר חל כלל שיקול הדעת העסקי ]‪."[...‬‬

‫מסקנה דומה עולה גם ממאמרו של השופט )בדימ'( דנציגר "הגנת בעלי מניות ואחריות מנהלים בחברה‬
                       ‫ניצעת בעת השתלטות עליה דרך הצעת רכש )‪ "(take over‬הפרקליט ל"ח ‪.(224–223 ,214‬‬

‫‪ .29‬בשלב זה של הדיון‪ ,‬קשה לקבוע האם השיקול של שמירה על מקומם של הדירקטורים היה השיקול‬
‫היחיד או למצער הדומיננטי של הדירקטורים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬קיומו הברור של השיקול הזה די בו בשלב זה כדי לחזק‬

                          ‫‪  57 ‬‬
   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66