Page 56 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא
P. 56

‫לספוג חזרה את המניות שהנפיקה לקרן השליטה‪ .‬רשות ניירות ערך הודיעה שאם לא תעמוד בהתחייבות בתוך שנה‪,‬‬
                                                                               ‫היא תימחק מהבורסה בישראל‪.‬‬

‫השופטת רונן נדרשה אם כן לדון בשאלה אם סעיף ‪46‬ב' לחוק ניירות ערך‪ ,‬האוסר על גיוון במניות‪ ,‬חוסם‬
‫את רישומה של מיילן למסחר בתל־אביב‪ .‬מיילן ביקשה להירשם למסחר כ"חברה ברישום כפול"‪ .‬מה זה? חוק ניירות‬
‫ערך קובע הסדר מיוחד שלפיו חברה הרשומה באחת הבורסות המפורטות בחוק יכולה להירשם בישראל למסחר‪,‬‬
‫ולהיות כפופה בעיקר לרגולציה במדינה שבה נמצאת הבורסה האם שלה‪ .‬למעשה‪ ,‬מדובר בשיטת "קנה אחד וקבל‬

            ‫עוד אחד חינם"‪ .‬הרעיון‪ :‬לעודד חברות זרות להירשם למסחר גם בישראל בלא עלות רגולטורית נוספת‪.‬‬

‫אפשר היה לפרש את סעיף ‪46‬ב' לחוק ניירות ערך באופן מרחיב‪ ,‬המונע רישום של חברות שיש בהן ביצורי‬
                       ‫שליטה השוחקים את הגנות הממשל התאגידי‪ .‬הצייט־גייסט‪ ,‬רוח השעה‪ ,‬נושב בכיוון אחר‪.‬‬

                                                                ‫הבעיה‪ :‬רישום כפול במקלטי ממשל תאגידי‬

‫השופטת רונן סברה שיש לפרש את הסעיף באופן שלא ירתיע חברות זרות להירשם בישראל‪ .‬לכן השופטת‬
‫קבעה כי סעיף ‪46‬ב' אינו מונע מחברות זרות שיש להן מנגנוני ביצור שליטה להירשם בישראל‪ ,‬וכי שיקול הדעת אם‬
‫לאשר את הרישום או לא מסור לרשות ניירות ערך‪ .‬היא הבהירה כי המשמעות היא שבאופן חלקי לפחות יהיה על‬

          ‫הציבור בישראל להסתמך על מנגנוני הגנה של הרשויות והבורסות הזרות שבהן נסחרת החברה הדואלית‪.‬‬

‫במילים אחרות‪ ,‬אם המדינה האחרת מתירה שימוש בגלולת רעל‪ ,‬השופטת מבהירה שעלינו לקבל זאת גם‬
‫אצלנו‪ .‬זוהי מציאות "בלתי־נמנעת" לדבריה‪ .‬כדי לחזק את קביעתה מצטטת רונן את מאמרו של פרופסור עמיר ליכט‪,‬‬
‫מומחה לתאגידים‪ ,‬המצביע על כך שמטרת הרישום הכפול אינה שיפור ההגנה על המשקיעים המשתתפים בשוק ההון‬

                                                                                                   ‫הישראלי‪.‬‬

‫ליכט‪ ,‬כמובן‪ ,‬צודק‪ ,‬אבל ספק רב אם מחוקקי הסדר הרישום הכפול התכוונו לפגוע בהגנות לציבור‬
‫המשקיעים בישראל – אחרת‪ ,‬למשל‪ ,‬לא היו מגבילים את הסדר הרישום הכפול לבורסות ידועות ברמת הממשל‬

                                                                  ‫התאגידי הגבוהה שלהן‪ ,‬כמו ניו יורק ולונדון‪.‬‬

‫אלא שהמחוקק הישראלי לא הביא בחשבון את האפשרות שהדין בארצות הברית יעניק הקלות בממשל‬
‫תאגידי לחברות לא־אמריקאיות )‪ .(Foreign Private Issuer‬ההקלה מאפשרת לחברות זרות להירשם למסחר בארצות‬
‫הברית בתנאי פיקוח רכים בהשוואה לדין החל על חברות אמריקאיות רגילות‪ .‬מכאן קצרה הדרך לרישום בישראל‪,‬‬

                                                                   ‫בלי רמת הממשל התאגידי המקובלת אצלנו‪.‬‬

‫לגישת השופטת‪ ,‬לא ניתן להגן על בעלי המניות באופן "הרמטי" כשפותחים את הבורסה לרישום כפול‪ .‬היא‬
‫מסבירה כי לא ניתן למנוע לחלוטין מצב שבו חברה ברישום כפול‪ ,‬הרשומה בבורסה זרה שבה מותרת האפשרות של‬
‫אימוץ גלולת רעל‪ ,‬תאמץ גלולה כזאת גם בעתיד לאחר הרישום הכפול בישראל‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬הפתרון היחיד שיכולות‬

                          ‫‪  52 ‬‬
   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61