Page 110 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫‪Ú‬‬

‫‪ÊË ÔÓÈÒ‬‬
‫] ‪[‰Ê· ÌȇÙ¯‰ ˙ Ӈ  ÈÏÂÁ È"Ú „È‚‰ ·˜È‬‬

‫אד אבל הלכה כרוב הפוסקי דאולי הוה בידי‬ ‫‪‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ È„È„È ‰"‰ ‰Ó˘ '‰ ¯ÈÚ· ‰ÓÁ · ‰‡¯È‬‬
‫שמי והוה ס"ס המתהפ ‪.‬‬ ‫‪ÔÈÈ„ Ô Á ‰ËÓÏ ÔÁ ‰ÏÚÓÏ Ô ˘Â ı¯Á‰ ‚"‰‡Ó‰‬‬
‫‪χÙÈ ¯Ë ˜"˜· ‰¯ÂÓ 'È Ï‡ÂÈ ÛÒÂÈ ‰"ÂÓ ÔȈÓ‬‬
‫] ‡‪[ÌȇÙ¯‰ ˙ Ó‬‬
‫‪.‡‡"ÚÈ‬‬
‫‪ ˙Ó‡‰Â‬יורה דרכו כי האמינו קבלת הרופאי ע"פ‬
‫‚‪ ‰"È‬הגיעני ניד מי שניקב גידו על העטרה מאליו‬
‫טבע שיש בטבע שיהי' לאשה שומא‬
‫באותו מקו שממנה מטלת כמי שערות א להאמי‬ ‫ע"י חולי והרופאי עשו לו תחבושת ורפאוהו‬
‫עפ"י אומדנא שמשער בחכמתו שיש לזו שומא אי‬ ‫וג מבטיחי שיכול להוליד אלא שנשאר קמטי‬
‫אנו סומכי' על אומד שלו דלמא טועה בדמיונו ודי‬ ‫וסימני' שהי' כא מכה אבל נתרפא ונסת ‪ .‬ונפשו‬
‫שעושה לנו ספק לעני פקוח נפש בחלול שבת ויו‬ ‫היפה בשאלתו אי מותר בקהל ישראל ומעלתו‬
‫הכפורי אבל לא להקל‪ ,‬ע"כ בודקי א אינו אז‬ ‫הארי בחריפו' ופלפול כדרכו דר תורה דרכי דרבנ‬
‫נאמי שיש לזו מאות שהעידו הרופאי בקבלת‬ ‫וכתב שהגאו דלבוב· התיר אלא שהתנה שיסכי‬
‫שאפשר שיהי' שומא וכו' וא"כ בזמניה כש"כ‬
‫בזמנינו כבר כתב רמ"א סי' קמ"ה ס"ט דאי‬ ‫עוד אחד ע התירו‪.‬‬
‫הרופאי בזמנינו בקיאי באומדנא ומכ"ש א אינו‬
‫כשר לעדות וכמ"ש ב"י בי"ד סי' קפ"ז א כל זה‬ ‫]‪[ÌÈÓ˘ È„È· „"Ù‬‬
‫במילתא דתליא באומדנא אבל מילתא הגלוי לעיני‬
‫הרופא ועינינו רואות שנסת הנקב בזה אמרי' חזקה‬ ‫‪ ‰ ‰‬גו הדי אי צרי לפני להתירו בבת ישראל‪,‬‬
‫לא מרע אומנתו וכעי זה בפ' אי מעמידי דרופא‬
‫אומ ימולו ולא חיישי' שיעשנו כרות שפכה דדבר‬ ‫דרוב הפוסקי ס"ל ע"י החולי הוה בידי‬
‫הניכר לעי לא מרע אומנתו וה"נ י"ל הכא מהימ‬ ‫שמי והרא"ש דעת יחידאה הוא והרי הותר בקהל‬
‫דלא מרע אומנתו וג אינינו תלי' באומד ומחשבה‬ ‫ואעפ"י שאח"כ עסק ומשמש בו הרופא מעשי ידי‬
‫ובמה שמבטיח שיכול להוליד אי אנו צריכי‬ ‫אד מה בכ ‪ ,‬אי היה מרחיב הנקב יותר מאשר היה‬
‫לעדות זה אלא שנסת הנקבי' ועוד לא יהי' ספקו‬ ‫היינו באי למחלוקת בפי' דברי הרמב" )פט"ז‬
‫והרי כתבנו דבלאה"נ איכא ספיקא אי צרי סתימה‬ ‫מא"ב ה"ט( במ"ש כרת דהוה תחלתו בידי שמי‬
‫וסופו בידי אד אבל כשהרופא ריפא וסת הנקב‬
‫כלל שהוא בידי שמי ‪.‬‬ ‫בתחבושותיו לית די ולית דיי דאי מחמת חולי הוה‬
‫בידי שמי דכשר לבוא בקהל ואי לימא ניחוש‬
‫‪ ‰ ‰Â‬דברי וטעמו של הגאו דלבוב לא ראיתי ולא‬ ‫לדעת הרא"ש ונימא דחולי לא הוה בידי שמי מ"מ‬
‫הא נסת לפנינו וזה פסול שחוזר להכשרו ודעת‬
‫ידעתי יהי' מאיזה טע הריני מסכי להכשיר‬ ‫ר"א ממי דאמר דאינו מועיל אלא להכשיר זרעו‬
‫מטעמי' הנ"ל ולמטינא שיבא מכשורי‪.‬‬ ‫ולא אותו‪ ,‬הרי חלקו עליו כל הפוסקי ולכל הפחות‬
‫הוה ס"ס להקל דלמא כרוב הפוסקי דמחמת חולי‬
‫‪. "‡ „"Ή‬‬ ‫הוה בידי שמי ואת"ל כהרא"ש דהוה בידי אד‬
‫‪.˜"ÙÏ Ê"ˆ˜˙ ·‡ '‚ ˜"˘Ú ÌÂÈ ·"Ù‬‬ ‫דלמא הלכה כרוב הפוסקי דחוזר להכשרו ואי‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫תימא כהרא"מ דאינו חוזר להכשרו היינו ניקב בידי‬

‫‪ÊË ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪.‡ ‰¯Ú‰ · 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬

‫·‪Á"ˆ ÔÓÈÒ· Ì˘ ‰ÒÙ„ Ï‡Â˘‰ ˙·Â˘˙ .Ê"ˆ 'ÈÒ ÛÒÂÈ „È ˙"¢ Ï‡Â˘‰ Ï˘ ¯ÙÒ· ‰ÒÙ„ Ô„ · Â˙·Â˘˙ ·˜ÚÈ ˙ÂÚÂ˘È ÏÚ· Ô‡‚‰ ‡Â‰ .‬‬

‫]‪.˙ÂÓÏ˘‰Â ÌȇÂÏÓ· Ò"‰ÂÒ· ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .["¯È˘Î‰Ï ‚¯Â·˘¯ÙÓ Ô‡‚‰ Ì‚ ÌÈÎÒ‰ ‰Ê ÏÚÂ" :·˙Î ‰ÙÂÒ·Â‬‬