Page 107 - 4
P. 107
Ì˙Áסימ יד ÊÒ ¯ÙÂÒ
פ"א קוד הבועל והי' אז ראוי להזריע וקדמה Î"ÚÂצ"ל סת סריס כל מיני סריס משמע ,א"כ ה"נ
שכיבת זרע של בעל לבועל וג עתה עדיי ראוי
לשכיבה ולקישוי א לפ"ז אסור בקהל ,לכ כ' רש"י לרא"מ לק"מ .אבל שינוי דחיקי לא משנינ ,
דלא נסתרס ע"י פועל אד אלא ע"י חמה ואינו רוצה הרואה יראה דלק"מ לא זה ולא זה ,דהא ר"ע דאמר
לומר חמה שלא היה לו שעת הכושר אלא סריס חולי חולצי ולא מיבמי משו דאמר ר' יהושע חול
קרי לי' בכא סריס חמה שמותר בקהל והיה פע ולאו דוקא ר' יהושע דהא ר' יהושע דלא ידע שו
אחת ראוי להזריע וג עתה ראוי לשכיבה וש"מ טע וסברא היה סבור דרבותא דאמרו חולצי משו
איידי דאי חולצי כמ"ש תוס' ,א ר"ע דידע טע
רש"י כרמב" ס"ל. רבותיו כדמפרש ,וידע דאי הוה תני לא מייב לא
הוה טעינ למימר אבל חולצי דאי לחלק וע"כ
‰ ‰Âבש"ס )יבמות עה ,ב( אמרינ מדקרינ פצוע רישא דחולצ דרבותיו עיקר ומשו דאינהו ס"ל
קהל גרי איקרו קהל וחייבי לאוי חולצי ולא
שמע מינא בידי שמי כשר פירש"י אי הוה מתייבמי ואיידי דאמרו רבותיו כ אמר איהו נמי
כתיב הפצוע ה"א ממעי אמו ע"ש ובערו )ער פצע סריס אד חול אבל אס"ד מיירי בהני סריסי דלית
בש ר"ח( פי' מדלא כתיב פצע משמע ע"י אד כמו ביה איסור קהל כגו נקב לרא"מ וע"י חולי לרמב"
פרעו אהר ונדפס כ בגליו ש"ס .ולכאורה נ"מ וכוס עיקרי לכ"ע א"כ אמאי נקטו רבותיו חולצי
לרש"י לא ממעט אלא ממעי אמו ממש ולערו כל
שלא נעשה ע"י אד ופעולתו ושוב מפיק מהקישא יבומי נמי מייב והוא פשוט מאוד.
דממזר מה ממזר בידי אד א פ"ד בידי אד .
ובירושלמי )ש ה"ב( איכא מ"ד בהיפו מאי ממזר Ó"Óאמת נכו הדבר שאי לבנות בני על סברת
ע"י שמי בתחלת יצירתו א פ"ד .ומדברי בית
מאיר )ש סעי' י( למדתי דתרווייהו צריכי ,אי מפצוע רא"מ ,א דעת הרמב" והרבה פוסקי
ה"א אפי' ע"י רעמי מכ"ש ע"י חולי פסול ,דעכ"פ שמחמת חולי הוה כבי"ש ומותר בקהל ,Èומה
לאו פצוע מעיקרו ממעי אמו הוא לכ ילפי' ממזר, שנסתפקו בדעת רש"י ז"ל נלע"ד דרש"י כרמב"
וא"א לומר מה ממזר בי"ש א כ הוה צריכי ממעי ס"ל ממ"ש רש"י בסוטה כ"ד ע"א במתני' פירש"י
אמו כמו בי"ש דממזר דהוא מלידה ומבט ומהריו , ד"ה אשת סריס כגו שנסתרס אחר שנבעלה דקדק
וזה א"א דהא עכ"פ כתיב פצוע דממעט ממעי אמו, מה שכיבת בעל לשכיבת בועל עכ"ל .וש כ"ו ע"א
וע"כ ילפינ מממזר בידי אד ,וא"כ בעי' בידי אד ברש"י ד"ה מבלעדי איש משמע דאשה בר הכי
הוא קמ"ל דלמקד שכיבת בעל לבועל הוא דאתי
ממש דומיא דממזר פגישת אד באד לכאורה. וסריס בר הכי הוא אע"ג דלאו בר זריעה הוא ובסריס
חמה קאמר דמותר לקיימה וכו' .והנה רש"י נראה
‡˙ȇÂבירושלמי )ש ( הרי שעלתה חטטי מי כסותר עצמו כמו שהרגיש בגליו מוהר"י ברלי ז"ל.
וג קושית תוס' דהא בעל ]ששתה[ כוס עקרי מותר
מחכ בה מי מסייתי בה והרי הוא בידי
אד כמו בי"ש .וז"ל פני משה ש מא דפסל בי"ש בקהל.
ע"י חולי מיירי ולפיכ קרי לי' בי"ש אעפ"י שהיא
ניטלת בידי אד מחכ או מסייתי כמו מחכ ומסתת „"ÚÏ Âדמבלעדי איש משמע שעדיי ראוי להיות
והרי הוא בידי אד ולפיכ פסיל כמו שהוא בי"ש
כלומר להני קרי לי' בי"ש מפני שבאת לו ע"י חולי איש בר שכיבה אעפ"י שאינו ראוי להזריע
אבל פסול הוא דאי כשר בי"ש אלא כשהוא לקוי מ"מ בר שכיבה מקרי איש וג צרי שקדמה
ממעי אמו או ע"י רעמי' וברד עכ"ל פני משה .והנה שכיבת בעל לבועל ואותה בעילה קדומה צריכה
שתהי' שכיבת זרע דכתיב בבועל שכבת זרע ונמצא
להרמב" וסייעתו דע"י חולי כשר לא יתכ זה. בעי' שפע אחת היה ראוי להזריע ועתה עכ"פ צרי
להיות ראוי לשכיבה עכ"פ ושותה כוס עקרי אינו
Î"Úנלע"ד דה מ"ד ס"ל ממזר בי"ש וג בידי מתקשה כלל .ורמב" פ' וישב )לט ,יט( תמה על סריס
פרעה אי הזדקק )ל(פוטיפרע לאשתו ע"ש .וס"ל
אד מי יכול להכחיש זה ע"כ ס"ל כל לרש"י דסוטה ע"כ לא איירי בכוס עיקרי דא"כ אינו
שתחלתו בי"ש וסופו בידי אד אינו דומה לממזר איש שהרי אינו בר שכיבה אע"כ בנסתרס באברי זרע
שתחלתו ע"י אד וגמרו בי"ש ,ע"כ א אד פצע שראוי לשכיבה ומיירי שנסתרס אחר שבא עליה כבר
בו והוליד לו חולי ועי"ז ממילא נפצע בי"ש פסול
דהיינו ממזר ממש ,א אי משמי נולדו בו חטטי
.‡ 'ÈÒ Ú"‰‡ ÌȘÈχ ˙È· ˙"¢ '‚ 'ÈÒ Ï„‚ ¯Â‡ ˙"¢·Â ,‡È 'ÈÒ ÔÈ'ÊÂχÂÂÓ Á"¯‚‰Ï ˘Ï¢Ӊ ËÂÁ ˙"¢ ‰Ê· ÔÈÈÚ .È
