Page 102 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫‪·Ò‬‬

‫דפ"ד מותר בנתינה מ"מ ניקב הגיד אסור בה דלמא‬ ‫הריאה ונסר כסדר אי יכשר‪ ,‬ותיר דאותו הנקב‬
‫יחזור להכשרו ואגלאי מילתא דלא היה פ"ד מעול ‪.‬‬ ‫שהיה ראוי לסר כסדר אותו נקב אינו פוסל‬
‫ועי' יבמות ע"ה ע"ב מסיק מהא ליכא למשמע‬ ‫מעיקרא וכשר הוא אלא שאי אנו בקיאי איזה נקב‬
‫ראוי לסירכא כסדר ע"כ מספיקא אנו פוסלי כל‬
‫ולהנ"ל י"ל הדיוקי וק"ל‪.‬‬ ‫הנקבי טר שעלתה בה סירכא כסדר יע"ש )מח‪,‬‬

‫‪ ÈÙÏÂ‬האמור הא דאמר נסת כשר וזהו שחוזר‬ ‫א(‪.‬‬

‫להכשרו‪ ,‬לאו דוקא נסת ע"י קרו ה"ה‬ ‫]‪[‡Î„ Úˆ٠˜ÙÒ‬‬
‫נסת הקנה חלול שמהנקב ואיל נמי חוזר להכשרו‬
‫והא דאמר ש"ס נסת הנקב ולא נסת הקנה משו‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬כשעלה קרו חזק וסות הנקב היה לנו לומר‬
‫דש"ס מיירי בנקב קט כפי' רש"י בד"ה ניקב נקב‬
‫קט שנסת בכ"ש וכו' ע"ש ואות נקבי כמה‬ ‫שזה הקרו מברר לנו ספיקותינו שזה הנקב‬
‫פעמי מי רגלי עוברי על גביה ויוצאי דר פי‬ ‫איננו מנקבי הפוסלי שאלולי כ לא עלה בו קרו‬
‫האמה ואי דר שיסת הקנה החלול אבל אה"נ נקב‬ ‫הזה ואי אנו אומרי כ אלא אפ"ה פסול עד שיעלה‬
‫גדול שעל ידו שותתי מי רגליי בפגע בו ולא‬ ‫בו סרכות כסדר ממש‪ .‬היות כ אומר אני דבניקב‬
‫יכלו להגיע להקנה מש ואיל נסת הקנה מאליו‬ ‫הגיד נמי אי כל הנקבי בכלל פצוע דכא ואותו‬
‫ושוב חוזר להכשירו‪ .‬אלא דלפי הנ"ל דאיתא פ"ד‬ ‫שהוא בכלל פ"ד אינו חוזר לעול כעדותו של‬
‫אינו חוזר צרי ג"כ כנ"ל שא יסתו הקנה איגלאי‬ ‫)ירושלמי( ]ספרי[ שאי פ"ד חוזר ואותו שחוזר ע"י‬
‫למפרע שמעול לא היה הנקב בגדר פ"ד אלא שאי‬ ‫קרו שאינו נקרע‪ ,‬ע"י יתברר שלא היה נקב זה פ"ד‬
‫כל הנקבי' ראוי' שיוסת הקנה על ידיה וכמ"ש‬ ‫לעול אפי' כשהיה פתוח‪ ,‬ומפני שאי אנו בקיאי‬
‫לעיל בקרו שסות הנקבי' ודוחק וצ"ע‪ ,‬ועכ"פ אי‬ ‫אנו פוסלי כל נקב שהוא שותת‪ ,‬ונסת כשר מפני‬
‫ראי' לסמו להתיר על דברי תשו' הרא"ש הנ"ל‬ ‫שהוא מבורר למפרע שהוא מוליד‪ ,‬וזהו פסול שחוזר‬
‫דאע"ג דאנו מדמי לא נעשה מעשה על זה לחוד‪.‬‬ ‫להכשירו אי הכוונה שכבר שהיה פסול באמת חוזר‬
‫להכשירו‪ ,‬כי אי פ"ד חוזר אלא פסול אצלינו מחמת‬
‫ונבוא אל השני‪.‬‬ ‫ספק‪ ,‬וחוזר להתברר ע"י עליית קרו ‪ .‬משא"כ‬
‫בריאה דוקא שאי הספק מתברר ע"י קרו ‪ ,‬ומזה‬
‫]‪[˙Â¯Ú˘„ ÔÓÈÒ ̄‡ ÒȯÒ‬‬ ‫ראיה דס"ל להני גאוני דספק פ"ד פסול בקהל‬

‫·( שיש לו שערות הרבה באותו מקו ‪ .‬די זה נבעו‬ ‫וכאשר יבואר לקמ אי"ה‪.‬‬

‫האחרוני מלשו רמב" פ"ב מאישות הל' י"ד‬ ‫]·‪[ÏÂÒÙ ·˜È 'Ó‚‰ ÔÂ˘Ï ¯Â‡È‬‬
‫וז"ל אבל הב שחתכו או נתקו או מיעכו גידיו או‬
‫ביציו כמו שהעכו" עושי הוא הנקרא סריס אד‬ ‫‪ Ï" Â‬דקדוק לשו הש"ס דקאמר בכולי שמעתתי‬
‫וכשיהי' ב י"ג שני ויו אחד נקרא גדול שאי זה‬
‫מביא סימני לעול ‪ .‬וכ' הגאו בית מאיר )סי' קעב‬ ‫פסולה לשו נקבה ובניקב קאמר ניקב פסול‬
‫סע' ז( שיצא לו לרמב" כ מברייתא דיבמות פ' ע"א‬ ‫ולא פסולה ולרא"מ א"ש דבכולי' שמעתי' לא מיירי‬
‫אי הסריס נידו כב סורר ומורה לפי שאי סורר‬ ‫מדבר ידוע אלא קאי אהלכה ודי בעלמא שזו פסולה‬
‫ומורה נידו אלא בחתימת זק התחתו ונכו הוא‡‪.‬‬ ‫בהלכות כרות וזו כשרה‪ ,‬משא"כ הכא הוא ד על‬
‫הולד א הוא פסול או כשר ונקט לשו פסול אבל‬
‫‪ ‰ ‰Â‬כ' לח"מ ש דסריס אד דהכא היינו אפי'‬ ‫להחולקי על רא"מ ק' ולהנ"ל ניחא דאי הנקב‬
‫מוחלט שהוא פצוע דכא או כרות א אנו צריכי‬
‫ביד"ש רק שהיה לו שעת הכושר שעה א'‬ ‫לדו על הנקב הלז א הנקב הזה הוא נקב פסול או‬
‫ע"ש‪ ,‬משמע דפשיטא ליה דסריס חמה יש לו סי'‬ ‫נקב כשר וא"ש‪ .‬וא כדברינו כ הוא א"כ אע"ג‬
‫שערות בזמנו‪ ,‬וליתיה וכ משמע מברייתא דב סו"מ‬
‫הנ"ל דסת כל סריס אינו נעשה ב סו"מ‪ .‬א‬
‫הרמב" ש מהלכה י"א ועד י"ד לא מיירי מסריס‬

‫‪„È ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪Ú"‰‡ ˜"È·Â ˙"¢ 'ÈÚ .Ì˘ ˙Â˘È‡ 'ω ı·Â˜ 'Ò 'Ú .ÔÈϯ· „"·‡ ‰"ˆ¯‰ '¢˙· Ù"ÎÚ ‰"„ ‚Ó È"ÒÂÒ Ú"‰‡ Ìȯه ˙È· ˙"¢· Î"Π.‬‬

‫‪.Ê 'ÈÒ Ï‰˜ ÈÏÂÒÙ ˙ÂÈ¯Ú È È„ Ú"‰‡ È·ˆ ˙¯‡Ù˙ ˙"¢·Â ‚Ó 'ÈÒ ˙"„‰Ó  'ÈÒ‬‬