Page 105 - 4
P. 105
Ì˙Áסימ יד ‰Ò ¯ÙÂÒ
נתיני בגירות דרבנ ואזדא לי' פשיטותו של ר"ז. ˙ˆ˜Âי"ל דקדוק בקידושי ע"ד ע"ב אדתנ הת
וכ' מ"ו בס' המקנה )קדושי עו ,ב( וכ בשעה"מ )פט"ו
מאסו"ב ה"ט( וכ"כ בתשו' בית אפרי )אבהע"ז סי' ב כל האסורי לבוא בקהל מותרי זה בזה
ד"ה אמנ ( דרמב" סמ עצמו אסוגי' דיבמות נ"ז מסיק רבא גר עמוני ומואבי א"ב ע"ש .והקשה ב"ש
ע"א כפי' המורה דמייתי רש"י ש ד"ה או דלמא רס"י ה' לימא פ"ד אסור לבוא בקהל ומותר זע"ז
קדושה וכו' ע"ש ונכו הוא .א שהקשו מ"ט לא למא דס"ל מותר בממזרת .וקושיא זו יש לתר
קאמר ש"ס ביבמות ע"ח מאי דבעי' לי' לר"ש משו דא"כ מ"ט דר' יהודה דאוסר כדדחיק ש"ס
אעפ"י שר' יהודה אסור גר בממזרת ע"ש ולק"מ ק'
פשיטא להו לר' יוחנ ולר' אושעי' וצ"ע. ב"ש לכאורה ,א הא קשי' מ"ט פרט עמוני ומואבי
ושביק מצרי ואדומי אע"כ משו דלא שיי סיפי'
]‚[Ô‰ÎÏ ˙¯ÂÈ ספיק בודא ופשיטא לי' דמצרי ואדומי ספק אסור
כריטב"א הנ"ל וממילא פ"ד מספיקו מותר דהא בהא
„"ÚÙÏÂדביבמות ס"א ע"ב וחכמי' אומרי אי זונה תלי' מ"מ אי זה הכרח נגד שיטת רש"י ותוס' די"ל
נקיט עמוני ומואבי ה"ה מצרי ואדומי ואטו כי
אלא גיורת ומשחוררת פירש"י גיורת
דנבעלת בגיורה לנכרי ע"ש מבואר מזה דהיינו דוקא רוכלא ליחשב וליזל ואי כא ראיה.
נכרי' המגיירת עתה אבל גר הנושא גיורת אפי' עד
מאה דורות עד עול דקיי"ל כראב"י דלעול אסורה ˘‡¯ בידינו פלוגתא בדאורייתא וראוי למיזל
לכה )קדושי עח ,ב( א"א לומר דהוה זונה מטע הנ"ל
אלא מקרא דדברי קבלה דיחזקאל נפקא ל מזרע בת להחמיר ומכ"ש דלעול הלכה כהתוספות
ישראל עד שתהי' אמה מישראל ואע"ג דכ' הרמב" אפי' נגד הרי" כידוע כמ"ש סמ"ע סי' כ"ה )סקי"ט(
)להל פי"ח ה"ג( דכל זה בכלל זונה ,היינו פגו ,מ"מ ומייתי לי' מג"א סי' תמ"ז .ועוד הא כל הפוסקי'
מדברי קבלה נפקא ל פגימתה ובזה יתפרשו דברי שוי דס' מצרי ואדומי שוה לשתוקי ספק ממזר
דמותר מ התורה ואינו אלא מדרבנ ,ממילא משמע
ה"ה פי"ח מאי' ביאה וכ הבינ ב"ש רס"י ה'. ספק פצוע דכא אסור .ואי ג אחד מפוסקי
ראשוני דהשמיענו חידוש זה דספק פצוע דכא
‰˙ÚÂאומר אני ,נהי לרבנ יבמות ס"א ע"ב הנ"ל
מותר מ התורה.Ë
ס"ל גיורת חזקת זונה דאורייתא היא
שנבעלה בגיותה ,מ"מ לראב"י דמחמיר ואוסר אפי' ]·È¯ÂÒȇ· ˙˜ÈÙÒ· ¯ʂ ‡Ï :Ì"·Ó¯‰ ¯Â‡È
זרע גר שנשא גיורת עד עול והכי קיי"ל ומפיק ˜[ω
מקרא דיחזקאל דדברי קבלה ,י"ל אפי' גיורת
דמתגיירת השתא לפנינו נמי אינינה בחזקת זונה ‰ÓÂשנתלו איזה גאוני גדולי אחרוני בהרמב"
דאורייתא אלא הכל מקרא דדברי קבלה ,והשתא י"ל
ביבמות נ"ז ע"א דפשיטא להו לר' יוחנ ור"א דפ"ד פי"ו מאיסורי ביאה שכ' לא גזרו בספיקות
כה נושא גיורת היינו לראב"י דאליבייהו קיימו הת באיסורי קהל .לא ירדתי לסו דעת ז"ל ואבאר
והוה רק לאו דדברי קבלה אבל ר' ששת קבעי לי'
בגיורת ממש ולמד משו חזקת זונה דאורייתא וה"ה פסקי רמב" בעני זה בעזה"י.
דהו"מ למבעי פ"ד ישראל בממזרת אלא באת"ל
קבעי אפי' תאמר ישראל בממזרת דהוה לאו השוה ‰ ‰דברי רמב" בזה רפי"ו מא"ב דפ"ד כה מותר
בכל אסור מ"מ כה בגיורת דאינו שוה בכל ומיהו
זונה דאורייתא הוה מהו ופשיט ר"ש מנתינה וס"ל בגיורת שאינו אלא דברי קבלה וג לאו שאינו
כהדר אמר רבא דנתינה דאורייתא ומותר לפ"ד שוה בכל ופ"ד אפי' ישראל אסור בממזרת ומותרי
ישראל וה"ה בממזרת ומכ"ש כה בגיורת .אמנ בנתינה שאינ אלא מגזירת יהושע ב נו ודוד המל
לדינא קיי"ל נתינה לאו דאורייתא ולא איפשטא עליו השלו כמ"ש פי"ג ה' כ"ב ע"ש והספיקות
מותרי בפ"ד שלא גזרו אי' ספיקות באיסורי קהל
אלו דברי הרמב" עפ"י דברי ה"ה ש ועיי חלקת
מחוקק וב"ש ר"ס ה' .והקשו מ"ט פסק איבעי' של
רב ששת לקולא ביבמות ע"ו ע"א הא רמב" ס"ל
ÔÓ ‰·¯‰ ¢ ÔΠ,„"Ù ˜ÙÒ· Ϙ‰Ï ˘È ‡ÓÚË È‡‰Ó„ (Ò"˙Á‰ ÔÓÊ· ÒÙ„ ‡Ï) ‚Ò 'ÈÒ ‚"Á ‡"Ú¯ ˙"¢· ‡"Ú¯ ÂÈÓÁÏ ÔÎ Â ÈˆÓ Ìχ .Ë
ÌÈ¯Ú˘· Ú„Â ˙"¢ ,‚ ‰‰‚‰· ‡ 'ÈÒ „„ „È Ò"ÂÒ· „„ ˙Ïȇ˘ ,‡Ï 'ÈÒ Ì˘ „ÒÁ ˙¯Â˙ ˙"¢ 'ÈÚ ,Ò"˙Á‰ ¯Á‡Ï˘ ÌÈ Â¯Á‡‰
˘.„Ï 'ÈÒ ‡"Á Ìȯ˘ÈÓ ··Â„ 'ÈÚ ,Ì˘ χÈÎÏÓ È¯·„ ,„ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˜ÁˆÈ ¯‡· ,ÊÈ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˆ"ˆ ˙"¢ ,ÁÎ 'ÈÒ Ì