Page 108 - 4
P. 108
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ÁÒ
מעטרה ומסקי' בש"ס דליתא דאמר ר' אסי אריב"ל וחתכו הרופאי וממסמסו בו ,אינו דומה לממזר
עטרה כל שהיא מעכבת זה הוא הדי הברור. וכשר והוה בידי אד כבי"ש וכשר ודלא כפני משה.
וא"ש לשיטת הרמב" דע"י חולי כשר אפי' גמרו
‡ Íבש"ס לא מיירי מזה אלא מיירי שהנקב התחיל בידי אד וע"י אד פסול אפי' גמרו ע"י חולי ,אלא
דיש לדו ולומר לפי' הערו בש ר"ח אי לא הוה
בעליונו במקו שהעטרה רחבה היינו למטה כתיב אלא פצוע ולא ילפותא דממזר ה"א דוקא בידי
מהעטרה ונקוב ויורד מעל"ע עד לתחתיתו ש הוא אד ממש בעי' כמו כי פרעו אהר ,ונמצאת אתי'
למעלה מעטרה זהו לשו הש"ס נקבה למעלה הקישא דממזר להחמיר דתחלתו בידי אד אע"פי
מעטרה שכנגדו למטה מעטרה ,מבואר שהנקב שגמרו בי"ש נמי פסול וכיו דלא אתי אלא מממזר
התחיל בעליונו ברוחב העטרה וע"ז כ' תוס' אי לא א"כ נימא דו מינה ומינה מה ממזר ספיקו כשר ה"נ
הוה ניקב מעל"ע ת"ל דה"ל כמרזב דקיי"ל כשר ולא ה פ"ד אע"ג דפ"ד בעלמא ספיקו להחמיר אבל האי
יחלוק ריב"ל אהלכתא דכל מקו הלכה כריב"ל דגמרו בי"ש ספיקו להקל .ותליא אי אמרי' דו מינה
ומינה בהקישא ,והוא פלוגתת ברכת הזבח בזבחי'
אע"כ היה ניקוב מעל"ע. )צא ,א( ע מהרש"ל ומהרש"א פ' כיצד הרגל כ"ה
ע"ב ובררו יפה בסו ס' באר יעקב אלא שאינינו פה
‡ˆÓלפ"ז למאי דפוסל ריב"ל היה פסול אפי' בלא
עמי שאני חו לעירי בקרית יערי .‡È
ניקב העליו תיפוק לי' דניקב בתחתיתו עד
גובתא דזרעא אלא תוס' כ' לפי לשו ש"ס דהכי ‰ÈÓצל"ע בנידו שלפנינו אי הוה גמרו בי"ש כיו
איתשל בבי מדרשא ,ועוד בש"ס אשמועי' רבותא
שפיר דאפי' ניקב מעל"ע הכשיר ר"ח בר אבא אבל שהתחבושת והסממני שהניחו הרופאי
למאי דפסל ריב"ל אי נקב שבצד העליו לא מעלה )ל(שרפוהו כמניח גחלת על לבו של חברו ,ועי'
ולא מוריד דאי לא ניקב מעל"ע כשר כברזא ואי דמיונו הרבה בסנהדרי ע"ז ע"א וכולי האי ואולי.
ניקב מעל"ע בלא"ה פסול משו נקב תחתיתו עד
גובתא דזרעא ,נמצא לדינא אי פלוגתא בי ר"י ˙È˘ÈÏ˘‰Âמה שאינו ניקב מעבר לעבר הנה עיניו
שבתוס' לר"י שבמרדכי אלא במרדכי מיירי מעיקר
הדי ובתוס' מפרש לפי לשו הגמ' וכל מעיי בצדק הבדולחי פקוחות לראות דברי יש"ש
פ"ח סי' י"א ודברי ב"ש סק"ט ,וחלילה לנו לומר
יראה כי כ הוא. אדברי תוס' שלפנינו לא ר"י חתו עלי' מפני
שמרדכי )סי' ע( כ' בשמו בלישנא אחרינא .וג אי
Ï" Âג לרש"י פשיטא ליה שכ הוא כל נקב לנו לעשות פלוגתא כלל בי ר"י שבתוס' למרדכי,
וג כל מ"ש היש"ש ש המצאות וסברות מעצמו
בעליונו כשר כמרזב ובתחתיותו פסול כשיגיע שלא הוזכרו בש"ס ואינ מקובלי בידו מי יכול
עד גובתא א היינו שלא כנגד העטרה אבל כנגד
העטרה ס"ל לא יחלוק ריב"ל להכשיר כיו שבעליונו לסמו .והאמת יורה דרכו כאשר אבאר בעזה"י.
של אותו מקו הוא עטרה ע"כ פירש"י שהנקב
באלכסו מתחיל בתחתיתו נגד העטרה ומסיי ‰ ‰שורש הדי נבנה על תוס' יבמות ע"ה ע"ב ד"ה
בעליונו למעלה מעטרה וא"כ הני נקבי כל אחד יש
לו צד היתר ,העליו התירו כמרזב והתחתו הוא כנגד ניקב למטה מהעטרה והמרדכי ש ויפה כ'
עטרה ומשו"ה בעי רחב"א לאכשורי ומ"מ פסל היש"ש סת ניקב שבש"ס הוא מפולש א לא
ריב"ל כיו שעכ"פ מפולש ועובר בפנימיותו למעלה מעל"ע רק ניקב לבית חללו ,ואמנ הכא בעליונו של
מעטרה אבל לדינא דנקב בתחתי' לא בעי' אלא גיד כיו דכמרזב כשרה א"כ נהי דהנקב הוא נקב
מפולש לגובתא דקנה לא נחלקו הראשוני וכ גמור לבית חללו מ"מ כשר מטע המפורש בש"ס
בכמרזב א בתחתיו של גיד פשוט שפסול לבית
הלכה. חללו גובתא דזרעא וזה היה פשוט לתוס' וכל זה
פשוט לאיסור באמצעיתו של גיד למעלה מעטרה
‰˙ÚÓÂאי בידינו להתיר נידו שלפנינו מצד דבעליונו כשר ובתחתיתו פסול א א ניקב
בתחתונו עד חללו במקו שעליו כנגדו למטה
תכונת נקיבת הגיד וג לא מטע ספק מעטרה בזה י"ל להכשיר משו שכנגדו למטה
פצוע דכא אלו היה בו ספק ,רק מטע דברי תשובת
הרא"ש שכתבתי בתחלת דברינו ומצור קצת לזה
ריבוי השערות שכתבתי לעיל.
Ú„Â ‡Ï ‰ËÈ˘‰Â Ó"¯‰ Ì˘· · ,‰Î ˜"· ˜"Óˢ· ˘"‡¯‰ ‰Ê· ˜ÏÁ  .„˜ ÏÏÎ Èʇ‚χ ˘"¯‰ÓÏ ‰ÚÂÓ˘ ÔÈ·È ¯ÙÒ· ‰Î¯‡· Ì‚ ‰‡¯ .‡È
.Ì˘ ÌÈ˘„˜ Ô‡ˆÂ Ô˙ ˜Á·Â · ,ʘ ˙ÂÁ Ó Á·Ê‰ ˙ί· 'ÈÚ .· ,Ë ÔÈ˘Â„˜ ÈÓÏ