Page 104 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫‪„Ò‬‬

‫בלוי ובי בישראלי'‪ .Ê‬ולא אתי קהל ה' דפ"ד‬ ‫דאי אפשר דסת אד המאחר להביא שערות נאמר‬
‫למעוטי אלא ממזר ועמוני ומואבי שאינ קהל ה'‬ ‫שנעשה גדול למפרע מב י"ג א"כ שערות למה לנו‬
‫ומותרי בפ"ד‪ ,‬אפי' אי פ"ד אסור בה ונימא‬ ‫כלל לימא כל אד שהגיע לכלל שנותיו הרי הוא‬
‫)בקידושי'( ]בקדושתיה[ קיימא מ"מ ה מותרי'‬ ‫גדול וז"א דלא קיי"ל כחזקה דרבא רק למיאו ‪ .‬וג‬
‫בפ"ד‪ .Á‬ונ"מ לפ"ד ממזר מותר בממזרת ועמוני‬ ‫חזקה היא שנאמר היה לו ונשרו אבל לומר נעשה‬
‫ומואבי‪ ,‬אבל כהני לוי וישראלי' שוי ‪ ,‬א ב'‬ ‫איש למפרע הוא תמוה ובפני משה לא הרגיש בזה‪.‬‬
‫קהלי אחריני דדרשי' מיני' קהל ודאי ולא קהל ספק‬
‫וממזר ודאי ולא ספק‪ ,‬זה לא נדרש ממשמעות אלא‬ ‫‪ Î"ÚÂ‬נלע"ד הירושלמי מיירי במי שנולדו בו סימני‬
‫מייתורי והני ה' פסולי קהל דאייתר בהו ב' קהלי‬
‫דרשי' להתיר ספיקא דהני חמשה‪ ,‬וכיו דהי' מיניהו‬ ‫סריס דמיירי ביה לעיל מיני' אבל אינו סריס‬
‫מפקת ולא בא הכתוב לסתו אלא לפרש דכול‬ ‫בודאי אלא סי' סריס נולדו בו ושוב הביא שערות‬
‫ספיקות מותרי'‪ ,‬אבל פ"ד דליכא ייתורי‪ ,‬ספיקא‬ ‫קוד כ' ומזה נתברר שאינו סריס וסי' סריס שלו‬
‫שינוי בעלמא בגופו הוא וביבמות פ' ע"א איתא‬
‫בודאי אסור בלי ספק ככל ספיקא דאורייתא‪.‬‬ ‫ונולדו בו סי' סריס והביא ב' שערות פליגי רב‬
‫ושמואל ופירש"י הביא ב' שערות לאו דוקא‪,‬‬
‫‡‪ Í‬הראב"ד הביאו ריטב"א בחי' קדושי ש‬ ‫ולירושלמי הוא דוקא‪ ,‬אלא שבירושלמי גרסינ‬
‫בהיפו ברב ושמואל מש"ס דיל ‪ ,‬דלרב קט היה‬
‫דאדרבא קהל ה' דפ"ד הוא ממנינא דה' קהלי‬ ‫באותה שעה וכ"פ רמב" )ש ה"ד( ולחנ נתלבט‬
‫)ומפסיק( ]ולא חשיב[ קהל ה' דכתיב גבי מצרי‬ ‫בנב"י בזה‪ ,‬וס"ל לירושלמי דמ"מ אהני ל הני שינוי‬
‫ואדומי דבעשה ולא בלאו‪ ,‬אותו לא הוה בכלל ה'‬ ‫שבגופו שתלינ איחור הבאת סי' גדלות בשינוי גופו‬
‫קהלי ע"ש‪ .‬נמצא לפ"ז ספק פ"ד מותר וס' מצרי‬ ‫הללו ונאמר איש הוא למפרע ואלו לא היה בו שינוי‬
‫ואדומי אסור‪ .‬ובזה מיושב קושית תוס' יבמות ע"ח‬ ‫אלו הוה אמרי' השתא הוא דנתגדל מדלא אקדמו‬
‫ע"א ד"ה מצרי שני וכו' שהקשו ישא שתוקית‪,‬‬ ‫שערות ואתאי בזמנ אבל השתא תלינ השינוי בגופו‬
‫ולהנ"ל א"ש מצרי אסור בשתוקי לכאורה‪ ,‬א תוס'‬ ‫עיכבו צאת השערות ולעול גדול הוא למפרע וא‬
‫אחר כ' הביא לא נעשה גדול שאי כח השינוי' לעכב‬
‫לשיטתייהו הקשו שפיר‪.‬‬ ‫יותר כמ' שני ובשנת כ' פליגי רב ושמואל כנלע"ד‬
‫פי' הירושלמי‪ ,‬אלא דצ"ע מאי פרי הירושלמי על‬
‫‪ ‰¯Â‡ÎÏÂ‬יל"ד בש"ס קדושי דקאמר חד למשרי‬ ‫די ועל די מברייתא דב סו"מ הת מיירי בסריס‬
‫בודאי דאינו מביא סי' לעול וצע"ג‪ ,‬ע"כ קשה לי‬
‫ממזר בשתוקי וכו'‪ ,‬מ"ש ממזר דנקוט‬
‫טפי מאינ עמוני ומואבי מצרי ואדומי‪ ,‬הו"ל סת‬ ‫לסמו ג על זה‪ .‬ונבוא אל השלישי בעזה"י‪.‬‬
‫למשרי ספיק בודא או בהיפו כלשו משנתינו‬
‫)להל עד‪ ,‬א(‪ .‬ולכאורה י"ל לרבותא נקיט דהוה סד"א‬ ‫]‪[‡Î„ Úˆ٠˜ÙÒ‬‬
‫תלתא קהל ה' קמייתא לכהני ולוי וישראלי‬
‫אתאינ ובתרייתא דאייתרי דהיינו עמוני ומצרי אתי‬ ‫‚( ספק פ"ד אי לקולא או לחומרא‪ .‬במס' קדושי‬
‫להתיר ספיק ‪ ,‬אבל ממזר דמוקד בקרא ספיקו‬
‫אסור‪ ,‬קמ"ל דאפי' ספק ממזר מותר דכולהו בחדא‬ ‫ע"ב ע"ב ה' קהלי כתיבי וכו' כ' רש"י ותוס' דלא‬
‫מחתא מחתינהו כנלע"ד‪ .‬והשתא אס"ד כהראב"ד‬ ‫חשוב פ"ד שהוא פסול גו ‪ ,‬ולא חשיב אלא ה' קהלי‬
‫הנ"ל דפ"ד הוא בכלל ה' קהלי והוא מוקד בקרא‬ ‫דפסול משפחה‪ .Â‬וצ"ל מ"מ למסקנא דג' מהני קהלי‬
‫טפי מממזר ה"ל למנקט ס' פ"ד‪ ,‬ואי פ"ד פשיטא‬ ‫אתו לאורויי דבי כהני בי לוי וישראלי איקרי‬
‫לי' להתיר ספיקא א"כ כ"ש ממזר דבתרי'‪ ,‬אע"כ‬ ‫קהל ה'‪ ,‬א"כ ממילא קהל ה' דפצוע דכה נמי הכי‬
‫מתפרש‪ ,‬כיו דסת ישראל נקרא קהל ה' אעפ"י‬
‫דלא כראב"ד‪.‬‬ ‫שאינו לא כה ולא לוי‪ ,‬א"כ בכל מקו דכתיב קהל‬
‫ה' אפי' בפצוע דכא נמי לא יבוא בי בכהני בי‬
‫‪ ˘ÈÂ‬לדחוק דהו"א פ"ד דקיל שאינו פסול משפחה‬

‫הוא דמוקמי' שריותא דספיקא אמסתבר ולא‬
‫אממזר דחמיר‪ ,‬קמ"ל אפי' ס' ממזר שרי ודוחק‪.*Á‬‬

‫‪.˙Èχ¯˘È· „"Ù ˜ÙÒ Â¯È˙‰ Ê"ÈÙÏ ,¯ÊÓÓ ˜ÙÒ ¯È˙‰Ï ‰ÈÈ ÈÓ „Á Èω˜ '‰ ÔÈ ÓÓ ‡Â‰ „"Ù„ „"·‡¯‰ Ì˘· ·˙Î Ì˘ ‡"·Ëȯ‰ Ìχ .Â‬‬

‫‪ ȇ„ ,¯ÊÓÓÏ „"Ù Ï˘ ˘˜È‰‰ ÏÚ Î"˘Ó ‡ ,Ú ˙ÂÓ·È È"Â˙ ‰‡¯Â .‰¯Â‡ÎÏ ‰"„ ÔÏ‰Ï Â È·¯ ‡ȷ‰˘ ¯"¢ .Ê 'ÈÒ Ú"‰‡ Ï"˜Á 'ÈÚÂ‬‬

‫‡‪.ÌÈ È„‰ È˯٠ÔÈ ÚÏ ‡Ï „"Ù Ï˘ Â˙ȉ ÔÈ ÚÏ ‡Ï‬‬
‫‪. 'ÈÒ ·˜ÚÈ ˙ÏÁ ˙"¢· ¯‡Â·Ó  ȷ¯ ȯ·„Π,˘"Ú ‰ÊÓ ‰Ê ÈÙÏÈ Â‰ÏÂ΄ ËÂ˘Ù Â˙Ú„Ï˘ Ì˘ È"·Â ‰ Î"˘ÓÓ ‡ÈˆÂ‰Ï  ȷ¯ ˙ ÂÂÎ ‰‡¯ .Ê‬‬

‫‪.Ê"Î˜Ò „ 'ÈÒ ÌȇÂÏÓ È ·‡· ÊÈ"ÚÎ ‰‡¯Â .Á‬‬
‫‪.ϷȘ˘ ‰"„ · ,Ë ˙·Â˙Î Ò"˙Á 'ÈÁ·Â ,¯˙ÂÈ ‰"„ È 'ÈÒ ÔÈÈÚ ‰"„ Ë 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯Â .*Á‬‬