Page 115 - 4
P. 115
Ì˙Áסימ יז ‰Ú ¯ÙÂÒ
שתקבל עליה ואז מותר הדבר בלי גמגו והיינו בקהל מבואר אחר שכבר נפצע או נימוק ונפסול
שש מילתא על ברירא. חוזר להכשרו ע"י כריתת הביצה .ויש להסביר הדבר
דודאי כל איברי כפולי א תחסור אחד יהיה כח
‰ ‰עד כא א"א לפרש הירושלמי בשו אופ כ"א נוס בהשני וה"נ א תחסור ביצה אחת יהי' אונו
וכחו בהשני א כל זמ שהמוכה ופצוע אתו עמו
ע"ד ר"ת דהתירו של בנו שריב"ב ור' יוסי בבית התשמיש קשה לו מפני חליו ואי תאותו
דפסק הלכתא כוותי' ודשמואל נמי הכל משו שלימה וכמ"ש הראב"ד רפט"ו מאיסורי ביאה בטע
היתירא דביצה א' אפי' בידי אד דליכא למימר איסור פצוע דכא שלא תזנה אשתו תחתיו כיו שאי
משו דבידי שמי א"כ מה בי ימי לשמאל ובי יכול לעשות כל רצונה ויבואר לקמ אי"ה ,וה"נ
שלימות לפצועות אע"כ כדברי ר"ת וג הרמב" באמת פצוע משא"כ א תוטל הפצוע הרי כחו ואונו
בהנשארת וכ לטע ס' החנו )מצוה תקנט( כדי שלא
והרא"ש יודו בזה. ימשכו בני ישראל אחר שולח מלכי המסרסי
עבדיה הסריסי בהיכל המל שלא יתאוו
˘ ·Âמייתי ]בירושלמי ש [ תנאי דפליגי מר סבר לנשותיה של מלכי וא"כ די למל בפצוע ביציו
וממילא לא יתאוה לתשמיש מפני פצועיו ומשו"ה
פצוע דכא בידי שמי כשר דלא דמי לממזר נאסר הפצוע לבוא בקהל שלא ימשו אחר עבודות
ואית תני פסול דפ"ד סתמא כתיב א"נ משו דממזר המל וימסור עצמו להסתרס א בהסיר הפצוע חוזר
נמי בי"ש הוא דיצירתו בי"ש וקאמר תלמודא דהוו לכחו ואונו להתאות למשגל שוב אינו ראוי לעבודת
בעי מימר דמא דמכשר בידי שמי כר"י בנו של
ריב"ב בידי שמי הוא דמכשר וה"ה בניטלו ב' המל ומותר בקהל.
הביצי נמי מכשר והא דנקט א' משו דלא שכיחא
ב' בידי שמי כמ"ש נ"י בש ריטב"א .ואמנ ]·¯ÊÂÁ  ȇ ÏÒÙ „ ˘"‡¯‰ ˙ËÈ˘ ¯Â‡È
במראה פני כתב פני משה דלגירסת ירושלמי בדר' [¯˘Î‰Ï
ישמעאל אינו מוליד וא"ש כפשוטו דאמר אפי' ביצה
]אחת חסרה[ נמי אינו מוליד ,ומ"מ לא הוה אלא ‡ Íהרא"ש פשיטא ליה כיו שנפסל ע"י פיצוע שוב
כסריס חמה וכשר וה"ה ב' ביצי . אינו חוזר להכשרו ע"י הסרת הביצה ההוא .ומה
שהקשה מהריעב" באגרת בקורת )בתחלת תשובתו(
‰‡¯ Âדהנהו דהוו בעי מימר הנ"ל ס"ל כמ"ד א"כ לימא זהו פסול שחוזר להכשרו היינו למעוטי
פצוע ביצה אחת .לק"מ ,דע"י סתימת נקב בגיד חוזר
דפסול בי"ש נפקא ל מדסת פצוע דכא להכשרו הת ,משא"כ בטריפת הריאה ,אבל הכא לא
מ"מ ,וא"כ כל בי"ש פסול אפי' נולד כ ממעי אמו מיירי מסתימת הפצוע אפשר אה"נ דחוזר א מיירי
ע"כ ס"ל דבהכי פליגי רבנ ור"י בנו שריב"ב ואתי מחזרה דע"י הסרת האבר כלו וג בניקב הגיד
רב אחא בר פפי קומי ר' זעירא למימר כולה רבנ
היא הרי שעלתה חטטי מי מיחכ בה ]או[ מסיית פשיטא דלא מועיל הסרת הגיד וזה פשוט.
בה הרי היא בידי שמי כמי שהוא בידי אד .פי'
דבי"ש ממש לית די ולית דיינא דכשר דאדרבא ‰ ‰Âלשיטת הרא"ש צ"ל דהגירסא בירושלמי אי
מדלא כתיב הפצוע מוכח דנולד כ כשר וכבש"ס
דיל )יבמות ש ( ,א מיירי בנולדו בהו חטטי וע"י ברת"א ,ר"ל ה בתי ,כי באה פנויה א'
כ הוא מחכ בהו ומסתת אות דהוה צירו שמי לשואלו אי מותרת להנשא לו ואמר לה ה בתי את
ואד וחד מהני ס"ל למיכשר לכל בי"ש דלא הוה שרי' לי' א דע שלא תלד ממנו ,ובזה ניחא מה
דומיא דממזר דהוה בי"א ואפי' רבנ מכשרי בהו דהוה מקלס לי' ר' זעירא דו משי מילתא על ברירא
ולא פסלי רבנ אלא בי"א ממש ור"י פליג ומכשר זה ש הדבר על בריו ,והיינו משו דעכ"פ צריכי
אפי' בי"א ממש בביצה א' וכשיטת ר"ת ,ואיד תני לראות שלא תזנה אשתו תחתיו כמ"ש ראב"ד רפט"ו
ס"ל דלרבנ כי האי גוני פסול דממזר נמי מצור מאי' ביאה וא"כ נהי שבחסר ביצה אחת יכול
מעשי אד ע מעשי שמי שהיצירה בי"ש היא למלאות רצונה ואעפ"י שאינו מוליד איתתא לא
ואהא פליג ר"י וס"ל דכשר אפי' ב' ביצי אבל בי"א מיפקדא מ"מ למיחש מיהת בעי א עדיי אי לה
בני אולי תרצה חוטרא לידה ומרא לקבורה ושוב
ממש ג ר"י פוסל. תזנה תחתיו ,ע"כ טוב להודיע לה כ בתחילה
‡˙˘‰Âס"ל לר"ת וסיעתו דכיו דר"א בר פפי קמי
דזעירא בעי למידחי הני דהוו בעי מימר
וכו' ע"כ מסקנתו הוא כה תני דמוקי פלוגתא בי"א
ומכשרי ר' ישמעאל ביצה א' בי"א כי היכי דתיקו
