Page 120 - 4
P. 120

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬                     ‫‪Ù‬‬

‫‪ „"ÚÏ ‰Â‬כתבתי א ג פר"מ יסכי אחר העיו‬            ‫דאוקי גברא אחזקת גופי' ואתתא בחזקת היתר‬
                                                ‫לבעלה אפי' איכא קצת ריעותא לפנינו כמוכח ממ"ש‬
‫וחתמתי בכל חותמי ברכות א"נ דש"ת‪.‬‬                ‫תוס' נדה ב' ע"ב ד"ה תרתי לריעו'‪ .‬ויעיי' בחכ צבי‬
                    ‫‪.Ï"Ù˜ È"·ÓÏ ·ÂË '‡ ÌÂÈ ·"Ù‬‬
                                                  ‫)סי' ג( על זה‪ .‬ולע"ד האריכות בזה א למותר‪.‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪ÁÈ ÔÓÈÒ‬‬

‫]·‡‪[ÌȯΠ‰·Â¯˘ ¯ÈÚ· È˙ÏÚ· ¯˘ÎÏ ˙¯ÓÂ‬‬

‫כשרות שלה ובודאי לא אזלה היא לגביה עכ"ל‪ .‬לא‬     ‫˘‪„·ΠÌȇÏÙÂÓ‰ 'È ·¯‰ ‰"‰ χ¯˘È È ÈÈ„Ï ÌÂÏ‬‬
‫הבנתי דבריו מ"ש חזקת כשרות‪ ,‬אי חזקת כשרות‬       ‫‪ÌÈ ÈÂˆÓ ÌÈ ÈÈ„ È" ‡„ÂÈ '‰ÂÓ „·Î ‰ÓÏ˘ '‰ÂÓ‬‬
‫לכהונה קאמרי מעלת א"כ דבריה תמוהי דודאי‬
‫מעיקר הדי מוקמי' בחזקת כשרות ומשו"ה מהני‬                        ‫‪.‡"ÚÈ ÏډȄ¯Ò ˜"˜· ‰‡¯Â‰ ȯÂÓ‬‬
 ‫ברי שלה מדינא ככל איסורי שבתורה שמוחזקי‬
‫בהיתר וע"א ובע"ד עצמו נאמ עליו‪ ,‬ואז אי‬           ‫‪ „"Ú‬פנויה שנשתדכה לכה וידוע שזה כעשר שני‬
‫מהימנית שוב לא איכפת ל אי אזלא היא או הוא‬
‫כיו שיודעת ומכירה למי נבעלה‪ ,‬א משו חומרת‬        ‫הרתה לזנוני ובדקוה עתה ואמרה מפלוני‬
‫יוחסי לא סמכינ אברי וחזקת כשרות שלה ובעינ‬       ‫כשר נבעלה כשהיתה משרתת בבית אבותיה בעיר‬
‫רובא ושלא יהי' ספק קבוע א"כ מה יועיל לזה חזקת‬   ‫פלוני שרובה אינ יהודי ‪ .‬ובאותו בית לא היה כי‬
‫כשרות להאמי לה ממנ"פ אי נאמי לה הרי היא‬          ‫א ישראלי כשרי וג באיזה בתי הסמוכי‬
                                                ‫לאותו בית ושהבועל רצה לישא אותה אז אלא‬
                ‫יודעת למי נבעלה‪.‬‬                ‫שמשפחתו מנעו לישא אותה ונפש בשאלת אי‬

              ‫]‪[˙˜„ˆ ˙˜ÊÁ‬‬                                   ‫מותרת לכתחלה לכה זה‪.‬‬

‫‡‪ Í‬נ"ל כוונתו חזקת צדקת שלא נתפתתה ברצו‬                   ‫]˙¯‪[¯ÈÚ‰ ÍÂ˙· ȷ¯ È‬‬

‫אלא באונס ומסתמא לא אזלא איהי לגביה‬             ‫‪ ‰ ‰Â‬מעלת כ' שבנב"י תנינא חא"ע סי' כ"ח כ'‬
‫שיאנס אותה אבל הוא אזיל לגבה כצ"ל דברי‬
‫מעלת והמה תמוהי ‪ ,‬אילו אמרינ דאזלא לגביה‬        ‫וז"ל אמנ לפמ"ש מעלתו שרוב בני ביתה‬
‫על מנת שיבעלנה שנאמר אוקי בחזקת צדקת אנ‬         ‫כשרי וג רוב הבריות הבאי לביתה א"כ אפשר‬
‫חיישי' דאזלא לגבי' לשו צור עני ושוב אנס‬         ‫הוי כתרי רובא עכ"ל‡‪ .‬ותמהת על נב"י אי לא שת‬
‫אותה במקו קביעות שלו ותו אי נניח שנאנסה‬          ‫לבו לדעת הרמב" )הל' אסו"ב פי"ח הט"ו( דבתו‬
‫ותפשה ושכב עמה א"כ מדינא לא מהימנת ע"י ברי‬      ‫העיר לא מהני תרי רובא‪ .‬ותמהתי על מעלת דהרי‬
‫וחזקת כשרות לכהונה משו דלא שיי בודקת‬            ‫זה הוא שכ' ש הגאו דעי"ז נפלי ברברבתא‬
                                                ‫בפלוגתת רמב" וטור הנ"ל‪ .‬א באמת לדינא אי‬
  ‫ומזנה באונס וסברא זו רמז ב"ש סו סקל"א‪.‬‬        ‫היה כא תרי רובא משו ה דנבעלה בעיר‪ ,‬היה‬
                                                ‫ראוי להכריע כהטור )אה"ע סוס"י ו( להקל וכ"כ בית‬
‫‪ ÌÚˉÂ‬בזה בארתי כבר בכמה מקומות· דמבואר‬
                                                            ‫מאיר במסקנא בסו הסי'‪.‬‬
‫בירושלמי )כתובות פ"א ה"ח( דטעמא דר'‬
‫יהושע דמחמיר אפי' ברוב כשרי משו דזנות רצה‬                    ‫]‪[ÔÈÒÁÂÈ ˙¯ÓÂÁ‬‬
‫אחר הפסולי והוי כאלו אי הכשרי נכנסי בספק‬
‫כלל וכמו בעיר שרוב גוי ורוב טבחי ישראל או רוב‬   ‫‪ ˘"ÓÂ‬מעלתו דהכא אזיל איהו לגבה דהיא אומרת‬
‫מבשלי בשר או בנמצא פת ואיכא רוב אוכלי פת‬
                                                 ‫שאנסה הבועל ובא בחדר משכבה פעמי‬
                                                ‫ובטענה זו דנאנסה מהימנת בודאי משו חזקת‬

‫‪ÁÈ ÔÓÈÒ‬‬

                                                           ‫‡‪.ÊÎ 'ÈÒ Ì˘ ÏÈÚÏ È"·Â ‰ Î"Π.‬‬
                                                ‫·‪.Ï·‡ ‰"„ È 'ÈÒ ¯Á‡Â ‰"„ Ë 'ÈÒ ÏÈÚÏ ÔÈÈÚ .‬‬
   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125