Page 123 - 4
P. 123
Ì˙Áסימ יט ‚Ù ¯ÙÂÒ
אבל לא לאיש אחד ע"ש ,וא"כ לרמב" יפה כ' אי בנשאה בהיתר עכ"פ אי כופי להוציא ופר"מ שפ
שיי דור שלישי יבוא לה ביאה בלא קידושי הא סוללה על השפתי חכמי מכמה סוגי' דג בפצוע
אסורה מ התורה לכל אד ,וקיי"ל לא כתיב קרא דכא שנעשה אחר שנשאה בהיתר מ"מ כופי
דאי להתירא .א לראב"ד וסיעתו דאי כא איסור להוציא ,יפה כיו .ובעל שפתי חכמי לא מלבו
קדישה א"כ שפיר יש לפרש יבוא לה בלי קידושי הוציא מילי כי הגאו באר שבע בספרו צדה לדר
כ"כ בש מצא כתוב בספר קדמו כדברי שפתי
ובהיתר. חכמי ,ודחה דבריו כמו שדחה מעלתו אלא שאי
][‰˘È„˜ ‰È‰˙ ‡Ï„ Â‡Ï הספר הזה כעת לפני.
‡ Ì Óאה גופיה כתב ה"ה ש אי אפשר שעל Ó"ÓÂי"ל שאי כוונת הכותב ההוא שיהיה האמת
פיתוי של זנות ילקה על לא תהיה קדישה, כ שאי כופי פ"ד להוציא ,אלא דאי לא
א"כ מפותה האי משל עליה ממו והלא לוקה, הוה כתיב בממזר ועמוני לא יבוא והוה אתי' בק"ו
ע"ש בה"ה פ"א מאישות .ולפע"ד לק"מ דרמב" מפ"ד ה"א לא יבוא לכתחלה אבל א כבר בא אי
דקדק בלשונו כל הבועל אשה לש זנות בלא כופי ,קמ"ל גבי ממזר לא יבוא ומריבוי ילפי' פירש
קידושי ,אבל המפתה לש קידושי אלא שאביה לא יבוא אפי' בדיעבד כופי וה"ה גבי פ"ד דכל ג'
מא ימא לתתה לו ,זה ]לא[ עבר על לא תהיה לא יבוא דפרשה יפורשו באופ אחד ולעול אפי'
קדישה והוא המשל קנס מ התורה‡ .והכי מפרש בפ"ד כופי וכסוגי' הש"ס ,אלא בלא"ה דברי הללו
רמב" קרא דמפתה וכמבואר להדי' בש"ס קידושי אי בה ממש וק"ו שלו ק"ו של שטות הוא ,אי
מ"ו ע"א .אבל מפתה שלא לש קידושי אה"נ כיו נילי ממזר בק"ו מפ"ד ,אי לא הוה ידעינ כלל שיש
דלוקה אינו משל .וממילא לא קשיא נמי הא קפידא בביאת ממזר בקהל ה' ,אי תיתי בק"ו ממו
דאמרי' לר' יצחק קשיא ממזרת דכיו דבממזרות לא
שיי פיתוי לש קידושי דא מקדש ובעל לוקה דפצוע דכא ולא קרב זה אל זה.
משו ממזרת וע"כ בעל שלא לש קדושי וא"כ
לוקה משו קדישה וממ"נ לא ישל וקשיא ממזרות ][˘„Ș ‡Ï ÏÚ·· ˙˜ÏÓ
ודברי רמב" נכוני בעז"ה. ·˘ÈÈÏÂדברי רש"י שפי' כ בממזר ולא בפצוע
È˘Â„ÈÁ·Âר"פ אלו נערות )כט ,א ד"ה ועל הממזרת( נקדי פלוגתת רמב" וראב"ד רפט"ו
מאי' ביאה דס"ל לרמב" דאי לוקי אלא בקידש
ישבתי ג תשו' רמב" לחכמי לוניל ובעל .ופי' הר"ר אברה בנו ז"ל מדכתי' במצרי
ע"ד זה ואי כא מקומו .ולפ"ז הר"ר אברה ]הוי ואדומי דור שלישי יבוא לה בקהל ה' ע"כ א"א
מצי[ לאתויי מגופיה דקרא אי ס"ד לא יבוא ביאת לפרש ביאה ממש בזנות וכי יצוה ה' שיבואו בזנות
פנויה הוא למה לי קרא תיפוק ליה מלא תהיה אע"כ ביאה בקהל פי' קידש ובעל דר נישואי' וה"ה
קדישה ,אלא עדיפא מיניה קאמר מיבוא לה בקהל לאו דלא יבוא בקהל ג"כ יתפרש בנישואי וכ"כ כ"מ
ה' דלא יחלוק בעל די דלמא לעול בפנויה ולעבור בשמו ,והראב"ד השיג מפ' אלו נערות )לה ,ב( דאמר
עליו בשני לאוי להכי מייתי מיבוא בקהל ה' וכי ה' אי ר' יצחק קשיא ממזרת מבואר דלקי בפיתוי בלא
קידושי ותשו' רמב" לחכמי לוניל על זה אי לה
ציוה או התיר לבוא על המצרית. שחר כמבואר בה"ה ש ושוב כ' הראב"ד בהשגה
שני' והדי נות שהביאה תיאסר שלא ירבו ממזרות
]·[„"·‡¯‰ ˙ËÈ˘ ¯Â‡È בישראל ופצוע דכא שלא תזנה אשתו תחתיו
‰ ‰Âדברי הראב"ד צריכי ביאור לכאורה דיהיב והממזרות רבה עכ"ל.
טעמא שלא להרבות ממזרי ופ"ד משו ‰ ‰Âמ"ש הר"ר אברה מדכתי' יבוא לה וה' לא
שהיא תזנה תחת אישה ,וקשה א"כ אפי' פ"ד בידי
שמי נמי ,ומפורש בש"ס יבמות ע"ה ע"ב דפ"ד ציוה לבוא בזנות ,בשיטת אביו הרמב" ז"ל
בידי שמי כשר בקהל .וכמדומה לי שהקשה קו' זו אמרו ,דס"ל פ"א מאישות ה"ד דכל הבועל אשה
לש זנות בלא קידושי לוקה מ התורה לפי שבעל
קדישה .והראב"ד משיג דפסוק מיירי במופקרת לכל
ËÈ ÔÓÈÒ
‡.· ,‰Ï (‚"Ú˜˙) ˙·Â˙Î Ò"Á 'ÈÁ·Â ‡˜ 'ÈÒ Â"Á ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .
