Page 124 - 4
P. 124
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ „Ù
התורה אלא ביאת זנות דבאשה דעלמא הכשירה לא בס' מעי חכמה ואינינו אתי כעת· .ותו וכי בטעמיה
אסור אלא במופקרת ,והכא אסור אפי' ביאה בעלמא דקרא יחלוק על הרמב" ונעו מעגלותיה לא תדע.
אבל ע"י נשואי וקידושי מותר ,קמ"ל רש"י אפילו ועוד איזה נתינת טע איכא הכא לומר שהתורה
נישואי אסורי ,ומכל שכ זנות ,ולא הוצר רש"י אסרה ממזר בקהל כדי שלא ירבה ממזירי בישראל,
זה לפרש בפ"ד דפשיטא דטפי יש לאסור אחר זה הוא מערכה על הדרוש שא לא תאסר תורה
הנשואי שלא תזנה אשתו תחתיו ופשיטא שאפי' ממזר בקהל ,מה לנו שוב א ירבו בישראל .אבל
אחר הנישואי אסור .אבל בממזר הוה סד"א לחלק, האמת לא בא הראב"ד לדרוש טעמיה דקרא אלא
ע"כ פירש רש"י כ גבי ממזר .וא"ש נמי דפירש"י הכי קאמר כיו שממזר מתועב הוא שהרי אסרו
לא ישא ישראלית ,וכ' רא" ר"ל לאפוקי גיורות בקהל ע"י קידושי עכ"פ להרמב" ,לא יתכ לומר
דמותר בה .והיינו משו דבפ"ד הוה סברא לומר שע"י בעילת זנות יהיה מותר וירבו ממזרי
אדניחוש שמא תזנה תחתיו ,אדרבה ניחוש לכל מתועבי בישראל ודרכיה דרכי נוע כתיב אע"כ לא
הפסולי משו צערא דגופיה דידהו ושיבואו לידי יבוא ביאת זנות במשמע אפי' בלא קידושי ‚ .והנה
הרהור אסורי ,ומוטב שיאכלו בשר תמותות קושיא זו לק"מ לשיטת רמב" דביאת פנויה בלא"ה
שחוטות ואל יאכלו בשר נבלות ,לזה פירש"י אסורה משו לא תהי' קדישה ואי כא ריבוי
ישראלית לא ישא ,אבל מ"מ לא יבטל ויש לו פת
ממזרי בישראל.
בסלו וישא גיורת וכיוצא בו שמותר בה.
˘ ·Âטע הראב"ד מפצוע דכא לפי שהבי
Ì Ó‡Âבהרא" משמע דרש"י ס"ל כהרמב" דוקא
מהרמב" דמי שקידש בהיתר ונעשה פ"ד
ע"י נישואי וקידושי לוקה ולא בביאת ששוב מותרת לו שהרי הביאות המה בלא קידושי
זנות ,והנה בפי' לא תהי' קדישה פירש"י כפי' איסור ,וג זה אינינו בכלל דרכי נוע ,דנהי דפ"ד
הפוסקי דוקא מזומנת ומופקרת אסורה אבל גזירת הכתוב ולא הקפידה תורה על פצוע דכא בידי
באקראי בעלמא לא ,ואי ס"ל בלא יבא כרמב" קשה שמי ,מ"מ אפצוע דכא בידי אד דהקפידה תורה
קושית הראב"ד אתה מרבה ממזרי ע"י ביאת זנות, אי ראוי להתירה אחר שנשא בהיתר שהרי תזנה
וי"ל דלא חשש התורה להרבות ממזרי ע"י ביאת תחתיו .ויותר יש להקשות לפמ"ש בס' החנו )מצוה
זנות דאקראי ולא שכיחא שידבקו כשרי בפסולי תקנט( בטע פצוע דכא שתיעבו ה' והחמיר לאוסרו
ואשה בודקת ומזנה ,וא"כ י"ל בפ"ד פשיטא ליה בקהל משו שמדרכי המלכי לסרס עבדיה ויהיו
דביאת קהל היינו ע"י קידושי אבל בזנות מותר ולא סריסי בהיכל המל ,ורצה הקב"ה שלא יתאוו
שיי שלא ירבה פ"ד בישראל ופשוט ,אבל בממזר לשולחנ של מלכי ולסרס עצמ ,ע"כ החמירה
ה"א לאסור אפי' ע"י זנות שלא ירבו ממזרי תורה שלא יבוא בקהל .ולהרמב" אכתי לא הועיל
כקושית הראב"ד ,קמ"ל רש"י לא ישא ישראלית. כלו שבתחלה ישא אשה ואח"כ יסרס עצמו ולפני
מלכי יתיצב .אע"כ אפי' ביאה בלא קידושי אסור
‰È‰Èאי שיהיה אי ד דינו למזור שמי שנשא דלא כרמב" .ואמנ נ"ל דמעול לא עלה זה ע"ד
רמב" דודאי מודה רמב" כל ביאה שאחר קידושי
בהיתר ונעשה פ"ד אח"כ כופי אותו להוציא לוקה עליה אפי' יהיו הקידושי בהיתר ,ולא הוציא
ככל חייבי לאוי ואי בזה פקפוק וספק א בנידו
שלפנינו יש לעיי' קצת וכבר הלכו בו נמושות הרמב" אלא ביאת זנות ולק"מ„.
ראשוני ואחרוני ,יהיה ה' עמנו ויאיר עינינו
]·[˙"‰Ú È"˘¯Ù· ¯Â‡È
להוציא לאור משפט צדק.
][ÌÈÈڷˉ ˙ ˙˘‰ ‰˙ÚÓÂנבוא ליישב דברי רש"י בחומש בעזה"י
· ˙ÂÓ·Èע"ה ע"ב דעת ר"ת שבתוס' דהלכה כר' ונאמר דס"ל כשיטת הראב"ד ורוב
הפוסקי דביאת זנות אסור .והא דפירש"י לא ישא
ישמעאל דמכשר ניטלה ביעא אחת בידי ישראלית היינו אפי' נישואי ,דלא תימא דלא אסרה
·.ÊÏ˘ ˙"ÏÓ· ˘"Ú .‰ÓÎÁ‰ ÔÈÈÚÓ Ì˘· Û"ȯ‰Â ‰"„ ÊÈ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Ì‚ ‡È·‰ ÔÎ .
‚.„"ÙÏÂ ‰"„ Ï" ‰ ÔÓÈÒ· Î"ÎÂ .
„.‰Ê· Î"˘Ó ÊÈ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .
