Page 119 - 4
P. 119
Ì˙Áסימ יז ËÚ ¯ÙÂÒ
ובשו"ע סי' ה' פסק בדיעה ראשונה כוותי' ש"מ והרופאי מיהרו לעשותו בהא לית די ולית דיי
שנ"ל שיטת עיקר וכ נראה לכל מעיי .‚È דשרי להסוברי דע"י חולי מקרי בי"ש.·È
]‡[˘¯‚Ï Â˙‡ ÔÈÙÂÎ È ‰"¢ÓÂכ' רמב" כרות בדי אד וקו טר שכ'
‡· Ïלהרא"ש וריא"ז פסול בקהל ובח"מ )סי' ה די חולי והמס או כרת לומר שא אחר
שכבר המס החולי וכרת ובטל האברי ומלאכת
סק"ה( חייש להו ובית שמואל )ש סקי"ג( בא אד והסיר האבר לא נאסר מלבוא בקהל בשביל
משמע דמקיל ,ובתומת ישרי עכ"פ הסכימו שלא זה וכ מוכח דעת הרא"ה הנ"ל וכ דעת יש"ש
לכו לגרש אפי' נשא באיסור מכ"ש בנשא בהיתר, בפשיטות ,והגאו בית מאיר )סע' י( חוכ קצת בזה
אלא ה העלו להודיע לו ולומר הרא"ש וריא"ז ולדעתי הדבר פשוט ,וכ משמע בפשיטות מדברי כל
מחמירי ואולי ישמע ויגרש מרצונו .והנה מבואר הנביאי שהתנבאו בס' תומת ישרי סי' נ"ב נ"ג
בדבריה ש דהוה שכיחי לי' לישא גיורת אבל היכי ורי"א דלהרמב" הוה זה בי"ש אע"ג דשלטו בו ידי
דלא שכיח כבזמנינו א"כ יותר ממה שחשש הראב"ד אד אחר שכבר נתבטלו האיברי ושבתו מלאכת .
על האשה שתזנה תחת בעלה יותר איכא למיחש ואי זה עני למסרס אחר מסרס דאפי' לשיטת רש"י
לגברא ר בשני העומד בכחו ותאותו שיעשה מה שבת קי"א ע"א דאע"ג שכבר נתקו ומונחי בכיס
שלבו חפ ומלאה האר זמה ואי לפרש ע"כ ניהו מ"מ חייב זה השני היינו בלאו דבארצכ לא תעשו
אי הי' פנוי ובא לישא אשה הייתי אומר מה לה ואי זה עני ללאו דפ"ד ,ועוד הת נמי אפשר דוקא
להאשה להכניס עצמה בספק אי' לדעת הרא"ש כששניה נעשו בי"א חייבי שניה אבל א
וריא"ז כדי להציל נפשו מני שחת ולא הייתי יוע ההתחלה היה בי"ש לא מחייב המנתק אח"כ וכ
להאשה שתשאנה לו אבל זה שכבר נשא אשה משמע לשו ש"ס ש להביא נותק אחר כורת ולא
בהיתר למה ניעצה להתגרש במקו שרוב וכמעט כל אמר מנתק את המוכרת אע"כ דוקא א אחד כרת
הפוסקי מתירי ,ומצור לזה משמע מלשו בידי ובא אחר וניתק ולפ"ז כדמוקי לי' בזק המ"ל
השואל שאי ברור שנשאר כפול מהביצה עצמה בסריס בי"ש אלא היינו ה וכדדחי החזרוני לנערותי
דאפשר דניטלה כולה והמעט שמרגישי שנשאר י"ל ה"ה בי"ש יש לו רפואה כמו סריס חמה אלא
הוא דלדולי חוטי שהביצה תלוי בה וא"כ יש לנו לפ"ז אסור להשקותו כוס עקרי והרי ה"ל סריס אד
ג"כ דעת ר"ת וגדולי ראשוני שעמו ,ומעתה א לא
תוליד האשה נאמר שהי' פ"ד בי"ש מחמת חולי ובחידושי למס' שבת ש יבואר זה ע"ש.
דמותר לרוב הפוסקי' וא"נ תוליד האשה לא נחזור
על בניו לומר ממזרי ה כי נתלה לומר כל הביצה ][Ò¯ÒÓ ¯Á‡ Ò¯ÒÓ
ניטול וכעדותו של ר"ת דבעל ביצה אחת מוליד
וכמ"ש יש"ש )ש סי' ח בסופו( שהרופאי יודעי ‰Ê·Âי"ל הפרישה סי' ה' שכ' מדכתיב לא תעשו
לאמ ידיה יע"ש. לשו רבי להביא המסרס אחר מסרס .ובט"ז
ש הקשה הא בש"ס מייתי לי' מא על כרות חייב
˘"ÓÂפר"מ שמא חתכו הרופאי יותר מהרקבו על נתוק לא כ"ש ,ולהנ"ל תרווייהו צריכי ,דאי
מנתוק וכרות ה"א הנותק אחר כריתה בי"ש נמי
והגיע לבשר בריא ,מימי לא שמעתי ולא חייב ,קמ"ל תעשו ע"י תרי עשיית בי"א ,ואי מתעשו
ראיתי לחוש לזה להחמיר ולהוציא אשה מבעלה, הו"א דוקא זה כורת חצי אבר וזה חציו השני ,אבל
ומ"ש כל מקו דמוקמי' בחזקת היתר אסור מיהת נותק אחר כורת דשני לא עביד מידי לרש"י ה"א
מדרבנ בחפזו כתב כ ,דזהו דוקא בספיקא דתרי לפטור ,קמ"ל דאפ"ה מחייב כיו דתרוויהו בי"א
ותרי ועיי' לשו רש"י בעירובי ל"ה ע"ב ד"ה א' נינהו ,אבל לעול אי בי"ש המס וכרת שוב אי
אומרת וא"נ היכי דאיכא תרי חזקה דסתרי אהדדי. איסור במעשי אד כלל וכ יש להבי מלשו
ועמג"א סי' ח' סקי"א וסי' תל"ז ס"ק ד' ובמחצית הרמב" פט"ז מאיסורי ביאה הלכה י"א וכל זה
השקל ש מיישב היטב ע"ש ,אבל זולת זה פשיטא לעני לאו דנתוק וכרות .אבל לעני א מותר בקהל
נראה לי לכאורה לכל הפוסקי הנ"ל מותר בקהל
‡Òη Π'ÈÒ ‡"Á Ú"‰‡ "·‡Â ÁÙ 'ÈÒ ‚"Á χÈÎÏÓ È¯·„ 'ÈÚ .ÌÈÓ˘ È„È· Ê"¯‰ Ì"·Ó¯‰Ï„ ‚ 'ÈÒ · 'ÈÒ Ìȯ˘È ˙Ó˙· ‰‡¯ ÔΠ.·È
„.Ó˘ 'ÈÒ ‡ Ò¯‰
.‡¯·È‡ ‰"„ ·È 'ÈÒ Ú"‰‡ ·"Á Ô¯˘‰ ˙ψ·Á ˙"¢ 'ÈÚ .‚È
