Page 116 - 4
P. 116
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ÂÚ
הכושר אבל לדינא הרי הוא כסריס חמה ומשו"ה קרי ה דר"א בר פפי קמי זעירא כסברת זעירא לעיל
ליה רבא סריס חמה. דהוה מקלס לי' די משי מילתא על ברירא ,משו"ה
מייתי ר"ת ראי' ממסקנת הירושלמי ,א הרא"ש לא
]˘[˘"‡¯‰ ˙ËÈ˘Â È"˘¯ ˙ËÈ הבי כ מסקנת הירושלמי אלא לר"א בר פפי הני
תרי תנאי לא פליגי כלל ולכ"ע רבנ מיירי ע"י חולי
‡ ÈÊÁÂלרש"י בסוטה כ"ו ע"א ד"ה קמ"ל וכו' חטטי שמצור ידי שמי וידי אד ובהא פליגי
רבנ ור' ישמעאל אבל בי"ש ממש לכ"ע כשר ובי"א
ובסריס חמה קאמר דמותר לקיימה ולא ממש לכ"ע פסול אפי' ביצה אחת ,ולא פליגי רבנ
בסריס אד שאסור לקיימה וכו' ע"ש .והנה סריס ור"י אלא בהנ"ל ותרי כריתות אליבא דרבנ מר נקיט
חמה אי הכונה כסריס חמה דמתני' הנ"ל שלא ראה לי' בי"ש ממש כשר ומר נקיט לי' בי"ש היינו
חמה בכשרות דא"כ קדמה שכיבת הבועל .ובפי' בצירו אד פסול ,וא"כ מסקנת הירושלמי דלכ"ע
רש"י במתני' דסוטה כ"ד ע"א ד"ה אשת סריס אע"כ בי"א פסול אפי' ביצה א' ולדידהו אי להביא ראיה
סריס חמה דרבא דהיינו חולי דדוחק לומר דרעמי' ממה שעפ"י חכמת הרופאי אנו רואי שמולידי
וברקי קרי לי' רש"י סריס חמה אלא סתמא משמע כי אי להכחיש קבלתינו בשו אופ ועל כרחנו
ע"י חולי מקרי סריס חמה ומותר לקיימה וכפשטות נאמר על כל בניה ממזרי ה ,כ נ"ל פי'
משמעות לשו רש"י ביבמות כ' )ע"א( ]ע"ב ד"ה הירושלמי בעזה"י על ברירא ולחנ נתחבטו היש"ש
סריס[ ולא ע"י חולי נסתרס מאליו דעליו סמי הב"ח
ומייתי ליה )בש"ע( ]ב"ש[ סי' ה' ,וביבמות ע"ה והקרב נתנאל בזה.
ע"א פירש"י בדת"ק נמקו מחמת מכה משמע ודאי
מכה של חולי„ )והב"ח לא הבי כ ( .ובדר"י בנו ‰˙ÚÂנבוא לנידו שלפנינו בעזה"י שע"י חולי נטל
שריב"ב פירש"י הא סריס חמה בידי שמי מחמת
חולי הוא והוא הדבר אשר דברנו לעיל דרש"י ס"ל הרופא ביצה הימנית והשאיר לו עוללת
למסקנת הירושלמי פליגי ת"ק ור"י בהא לת"ק חולי כשיעור פול ,א"כ אי לנו שו סמיכה לסמו על
מקרי בי"א ולר"י מקרי בי"ש) .ומשמע מזה דלת"ק דעת ר"ת וסיעתו דממ"נ אי גרסינ בירושלמי של
כל חולי מקרי בי"א אפי' לא נגע בו יד אד כיו ימי והכא ניטל הימנית ,ואי גרסינ שלימות לאפוקי
דכל חולי ע"י פשיעות אד בשמירת גופו בא לו. פצועות ,והכא הרי נפצע והרי הוא פצוע לפנינו .ע"כ
וכ"כ גאו בית מאיר סי' ה' )סע' י( ועיי' כתובות ל' אי נניח שזה מיקרי בי"א אי תרופה למכתו .א
ע"ב דצני ופחי בידי אד נינהו( .ואמנ
בדשמואל דאמר פ"ד )ביבמות עה ,ב( בי"ש כשר נתור ונדרוש אי חולי מקרי בי"ש או לא.
פירש"י ע"י רעמי או לקוי ממעי אמו ,דלא בעי
למיחת נפשיה בפלוגתא דת"ק ור"י ומכ"ש ][‰ÓÁ ÒȯÒ ̄‡ ÒȯÒ
דלשמואל בירושלמי הנ"ל לא פליגי ת"ק ור"י בהא
אלא בביצה א' וכנ"ל .ועוד מדלא אמר שמואל ‰ ‰במתני' יבמות ע"ט ע"ב אר"ע סריס חמה
הלכה כחד מיניהו ש"מ לא נחית שמואל לכ ע"כ
פירש"י מה שהוא מוסכ לכ"ע .ועכ"פ משמע טפי חולצי וסריס אד אי חולצי .הנה ש כייל
דס"ל לרש"י להלכה דחולי מקרי בי"ש כהב"ח דלא ר"ע כל מה שיארע אחר שבא לעול בסריס אד
ומש אי ראי' לכא דהת מיירי מהיה לו שעת
כהבנת הרא"ש. הכושר ונקט סריס אד משו דזה בודאי היה לו
שעת הכושר וה"ה לרעמי וברקי הוה הת בכלל
][¯ÊÓÓ ‡Î„ Úˆ٠סריס אד ואינו עני לכא ,א מדרבא הת הוה
ראי' ברורה להיפו דמקשה הש"ס סריס אד לאו
È„ÈȇÂדאיירי מה דאמר רבא היינו דקרינ פצוע בר הקמה הוא ומשני רבא אי ל אד שלא נעשה
סריס חמה שעה אחת קוד מותו ,זה הלשו בודאי
ולא הפצוע ,צ"ע לכאורה דלמא אי כתיב קשה להולמו הא ק' הש"ס הוא אסריס אד דר"ע
הפצוע ה"א דוקא נולד כ דלא ה"ל שעת הכושר ולא היה לו לשנויי אלא אי ל אד שאינו נעשה
לאפוקי סריס אד וכדר"ע לעני חליצה ואי סמי סריס אד סמו למיתה אע"כ הגות הוא בלשו
רבא אילפותא דממזר דיוקא דהפצוע ל"ל .וי"ל חז"ל דחולי נקרא בי"ש וסריס חמה הוא בעלמא
אלא דלעני יבו ה"ל כסריס אד לעני שעת
„.‰ ˘Ó· Ì˘ ‰¯Â ˯·Â Ó"‰ÈÙ Ó"¯ 'ÈÚÂ Ê ˙‡ Á"Ù ˘"‡¯‰ ÏÚ Ï‡ÂÓ˘ ˙¯‡Ù˙ 'ÈÚ :·˜ÚÈ Ï"‚È ˙‰‚‰· .