Page 118 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫‪ÁÚ‬‬

‫שהמציאו חכמי אחר התלמוד אי לבנות עליו‪,‬‬ ‫שס"ל לרמב" לא יבוא בקהל פירושו לקדש אשה‬
‫מ"מ מוכח מדבריו ז"ל דס"ל להרא"ה דכל מיני‬ ‫בתו קהל ה' והראב"ד מפרש ביאה בקהל בעילת‬
‫חולי שאינו נעשה בכוונת מכוו הוה בי"ש ולאפוקי‬ ‫איש באשה וקאמר הראב"ד שכ ראוי שתאסר‬
‫שתיית כוס עיקרי ‪ .‬והנה לכאורה דברי החנו‬ ‫התורה בעילת זנות של ממזר אפי' בלא קידושי כדי‬
‫תמוהי כיו שהמל מסרס להסיר מה תאות נשי‬ ‫שלא ירבו ממזרי בישראל‪ ,‬דודאי אי לומר‬
‫והמתאוי לשולחנ של מל מוסרי עצמ להסיר‬ ‫דראב"ד ס"ל דטע איסור ביאת ממזר בקהל ד' הוא‬
‫מה תאות נשי חל שכר בעבודת המל וא"כ‬ ‫משו שלא ירבו ממזרות בישראל דזה יהי' מערכה‬
‫אי ימנע מזה‪ Ë‬הואיל ואסרו תורה לישא אשה‬ ‫על הדרוש דהיא גופי' קשי' מ"ט לאסור ממזר‬
‫בישראל ולשבת בית הלא לא חפ בה ובשבת ביתה‪,‬‬ ‫בישראל‪ ,‬אע"כ טע איסור ממזר הוא בפני עצמו‬
‫וצ"ל דאחר סירוס המלכי עדיי לא הוסרה תאותו‬ ‫ועכשיו שהממזר מתועב בעיני ה' ראוי הוא מצד‬
‫מכל וכל‪ .‬וכ משמע ממ"ש רמב" פ' וישב בפסוק‬ ‫הסברא שתאסר כל ביאתו אפי' בלא קידושי שלא‬
‫ויהי כשמוע אדוני וכו' שהרי פוטיפר סריס פרעה‬ ‫להרבות מתועבי בישראל‪ .‬ושוב יצא לטעו טענה‬
‫היה ע"ש‪ .‬וכ משמע ממ"ש תוס' מגלה י"ב ע"ב‬ ‫אחרת אי ס"ד לא יבוא היינו הקידושי בקהל ה' א"כ‬
‫ד"ה ממוכ וכו'‪ ,‬ואחז"ל בסנהדרי )צג‪ ,‬ב( דניאל‬ ‫מי שקידש ונשא אשה בהיתר ושוב נעשה פ"ד וכ"ש‬
‫היה מסריסי אשר ישמרו שבתותי אע"כ כנ"ל ונשא‬ ‫אינו מוזהר על בעילת אשתו כי הביאה בקהל שהיא‬
‫הנישואי היה בהיתר וא"כ תזנה אשתו עליו ואתה‬
‫גיורת‪ .‬וכ דברזיה סילוא )יבמות ש (‪.‬‬ ‫גור להרבות ממזרי ‪ .‬אע"כ לא יבוא‪ ,‬פי' הבעילה‪,‬‬
‫ואסור אפי' בפנוי' לשו טע וממילא א נעשה‬
‫]˘‪[‚"ÓÒ‰ ˙ËÈ‬‬ ‫פ"ד אחר הנישואי' צרי לגרש ודלא כרמב" זה‬
‫הוא כוונת הראב"ד בלי ספק אבל לעול בי"ש מותר‬
‫‪ ‰ÊÂ‬לשו סמ"ג לאוי קי"ט אמר שמואל כל פסול‬
‫ולכל חולי בכלל‪.Á‬‬
‫בעני זה כשלא היה בידי שמי אלא בידי אד‬
‫ע"י פשיעתו כגו שכרתו אד או הכהו קו אבל א‬ ‫]‪[¯ÂÒȇ‰ ÌÚË‬‬
‫נולד כ או ע"י חולי אירע לו כשר לבוא בקהל‬
‫עכ"ל‪ .‬מאריכות לשו זה מבואר דוקא שכרתו אד‬ ‫‪ ‰"‡¯‰Â‬בס' החנו )מצוה תקנט( כתב טע המצוה‬
‫בפשיעה ולאפוקי א כרתו לרפואה שהי' לו חולי‬
‫וכרתו להושיעו מחליו מותר בקהל‪ .‬והיש"ש )סי' ט(‬ ‫כי מעשי הסרוס מתועב והמלכי מסרסי‬
‫למד כ מלשו הרמב" )ה"ט( שכ' או כרת ‪ ,‬וס"ל‬ ‫עבדיה שומרי הנשי ובני אד מתאווי' לשולח‬
‫שאד כורתו מחמת חולי שנולד‪ .‬ובאמת אי לשו‬ ‫מלכי וימסרו עצמ להסתרס ע"כ רחק הקב"ה‬
‫זה מוכרח שיותר נראה לפרש שהחולי המסה או כרת‬ ‫מעל גבול ישראל שלא ירגילו לעשות כ ע"ש וסיי‬
‫הבצי ולא ע"י אד ‪ ,‬אבל מלשו הסמ"ג בודאי‬ ‫דהיינו טעמא דפצוע דכא בידי שמי מותר דלא‬
‫משמע כ ‪ .È‬וכ נראה מהירושלמי דפליגי במחכ‬
‫ומסתת בחטטי והלכה כר"י בנו של ריב"ב דשרי‬ ‫שיי הנ"ל‪.‬‬
‫ומ"מ אי היתר זה מבואר בלשו הרמב" ‪ .‡È‬ובלשו‬
‫ר"ת שבמרדכי פ' הערל משמע מה שחותכי‬ ‫]‪[‡¯˜„ ‡ÓÚË‬‬
‫הרופאי מחמת חולי אב הוה בי"א‪ ,‬ומ"מ נ"ל‬
‫פשוט א כבר נתמסמס הביצה ונתבטל ע"י חולי‬ ‫‪ Ì Ó‡‰Â‬כי אי לסמו על טעמי דקרא כי נעו‬
‫והיה כלא היה ועומד להתבטל ולהתמסמס מאליו‬
‫מעגלותיה לא תדע‪ ,‬דאפי' מא דדריש‬
‫טעמיה דקרא היינו טע המקובל לחז"ל אבל טע‬

‫‪˜"„‰Ó Ó"¢ ˙"¢ ÊÏ 'ÈÒ ‡"Á Ú"‰‡ ˜ÁˆÈ ˙È· ˙"¢ ,·"Á Ì˘ Ó"‰Î¯Ó 'ÈÚ .¯Â‡È· ¯˙È· „"·‡¯‰ ȯ·„ ‰ ‰Â ‰"„ Ì˘ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .Á‬‬

‫‪.Ï 'ÈÒ ÌÏ˘‰ Ìȇ¯ÈÏ ¯"ÚÂ˙·Â „ˆ˜ 'ÈÒ ‡"Á‬‬
‫‪.‰ÊÓ Ú ÓÈ Ë"‰Ó ‰ Â‚Ó ¯·„‰ ÈÎ ‰‡Â¯˘ Ê"ÈÚ„ Í ÈÁ‡„ ‰‡¯ :Á"·Á È˘Ϸ .Ë‬‬
‫‪‰ÚÈ˘Ù È‰ ‡Ï„ ‰‡ÂÙ¯Ï Â˙¯Î ̇˘ ÚÓ˘ ‰ÊÓ .'ÂΠÂ˙ÚÈ˘Ù È"Ú Ì„‡ È„È· ‡Ï‡ ÌÈÓ˘ È„È· ‰È‰ ‡Ï˘ ‰Ê ÔÈ Ú· ÏÂÒÙ ÏÎ" ·˙Πȯ‰˘ .È‬‬

‫˘¯‪.ω˜· ‡·Ï È‬‬
‫‪Â˙ÚÈ˘Ù È"Ú Â‡ Ï"Ê ‚"ÓÒ· Ò"Ë ˘È„ Ï"ˆ Î"Ú Â˙ÚÈ˘Ù È"Ú ·Â˙ÎÏ Ì„‡ Â˙¯Î· ˘"Ï„ ˘·Â˘Ó ‚"ÓÒ‰ ÔÂ˘Ï„ ¯ÈÚ‰ Ï"ˆÊ ¯ˆÏÓ Ê"‡¯‚‰ .‡È‬‬

‫‪‰‰‚‰ ‡Ï· ‚"ÓÒ‰ ÔÎ 'ÈÙ˘ ÂË 'ÈÒ Ú"‰‡ ˆ"ˆ ˙"¢ 'ÈÚ .¯"ÂÙ„ ‚"ÓÒ· ÔÎ ‡ˆÓ .¯ÂÒ‡ ‰‡ÂÙ¯Ï Â˙¯Î· Ì‚ Ê"ÈÙÏ ı˜ ‰Ή· ÂÓÎÂ‬‬

‫„‪'ÓÚ ‡Î˜ 'ÓÚ ‡"Á Ù"‰ˆÂ‡ 'ÈÚ .̄˜‰ 'ÈÒ· ¯ÎÊ ‰ ÛÒÂÈ „È ˙"¢ ‰‡¯Â .˘"Ú ,ı˜ ‰Ή ÏÚ ‡Ï‡ Ì„‡ Â˙¯Î ÏÚ È‡˜ ‡Ï Â˙ÚÈ˘Ù È"Ú‬‬

‫˜ ‪.Â˙·Â˘˙ Ê"‡È¯‚‰ ȯ·„· Ó"ÂÓ ËÒ˜-Ê‬‬