Page 125 - 4
P. 125
Ì˙Áסימ יט ‰Ù ¯ÙÂÒ
האחת צריכה שתהי' שלימה בריאה ויפה אבל אותה אד מדקיימא בכר ביבנה כוותיה ,וממעשי בכל
שניטלה אפי' היתה פצוע מתחלתה ונפסל על ידה יו דבעלי ביעא אחת מולידי .וג בירושלמי )ש
שוב כשחותכי אותה חוזר להכשירו וכ משמעות ה"ב( מבואר כ אלא דאינו מוליד ע"ש .וצ"ל דאי
הירושלמי לפי הגי' שכ' תוס' אי כרתי לי' את שריי זה סותר למעשי בכל יו דמולידי ,דאפשר
לי' פי' שאמר להרופא אי תכרות אותה הביצה נתחכמו רופאי זמנינו או נשתנו הטבעי כמ"ש תוס'
שנקבה וכבר נפסל על ידה מלבוא בקהל א תכרתנה פא"ט )מז ,א ד"ה כל הני( )ובבכורות י"ט ע"ב( )וע"ז
אתה מתירו לבוא בקהל וקורי אי כורתי בחיריק כ"ד ע"ב( ד"ה פרה וכו' .אלא דבתחלה הוכיחו תוס'
תחת האל" כמו אי א ואי זה נגד הסברה דכ דע"כ ניטל ביעא א' כשר דאי ס"ד דהוה פ"ד דאמר
אורחת כל האיברי' הכפולי כגו העיניי והאזני מרע"ה בסיני זה א"א שיהי' לו רפואה לעול ולא
א ניטל א' נשאר כל כחו בהשני הנשאר ביתר עוז יוכחש הקב"ה הל"מ שבידינו והתורה נצחייות אע"כ
וע"כ כל זמ שאי כורתי הביצה המוכה ומעונה אינינו בכלל פ"ד דקרא ולא נאמר בו בסיני מידי
והכח מוש לשני הביצי בשוה ואותו הכח הנמש ושוב אפשר דבזמ הירושלמי לא הוליד ועכשיו
אל הביצה המוכה הוא כח בטל וריק ולא יפעול
מחמת חולי שבו ע"כ פסול אבל כשיוסר הביצה מוליד וזה ברור בכוונת התוס' בעזה"י.‰
ההיא וישאר כח שניה בהבריאה חוזר להכשירו.
]·[ÈÓÏ˘Â¯È· 'ÒÂ˙‰ ˙үȂ ¯Â‡È
‡ Ì Óהרא"ש )יבמות פ"ז סי' ב( ס"ל שאי פסול זה
˘ ·Âכ' תוס' בש הירושלמי דוקא בשלימי ,
חוזר להכשירו לעול ,ומ"ש בירושלמי
ובלבד של ימי רוצה לומר שהנחת הי' של אבל ומסופקי א לומר שה ב' תיבות של ימי ,
אי הי' פצוע ונפסל שוב אינו חוזר להכשירו .ועי' ולפ"ז לא מתכשר אלא בניטלה של שמאל ויש
רא"ש פ' בהמה המקשה בסוגיא דארכובה הנמכרת להזהיר הרופאי ליטול של שמאל ,פי' ,תוס' מיירי
ע הראש ]סי' ז[ וק"ל .ולרא"ש צ"ל דגרס מי שאי לו שו מכה וחולי בביעיו אלא מחמת חולי
בירושלמי אי ברתי את שריי לי בבי"ת במקו כרתי שבירה רגילי הרופאי לחתו ביעא אחת לפנות
בכ" ולא דבר ע הרופא ולא נפסל זה האיש מקו בכיס לבני מעיי ,או מחמת חולי אב שבקנה
מעול ע"י פיצועו או ניקב אלא שמיד ניטל ממנו השת וכמ"ש ר"ת שבמרדכי )סי' ע( ויזהירו הרופאי
ביצה אחת ובא אשה ושאלה אי מותרת לו והשיב לחתו של שמאל ולא של ימי ,דאלו נולד חולי
לה ה בתי את שריית לי' א לא תוליד ממנו .ומה בביצה אי אפשר להזהיר הרופאי ,הלא אותו
שנתלו האחרוני Êא"כ דפסול זה אינו חוזר שנולד בו חולי צרי להסירו ,אע"כ לא מיירי מחולי
להכשירו ,ה"ל למימר ביבמות ע"ו ע"א זהו פסול ]בביצי [ ,דההוא לא איכפת ל כלל דהוה בידי
שחוזר להכשירו זהו למעוטי ניקבה או נפצעה שמי וכאשר יבואר לקמ אי"ה ,א מיירי שאי
הביצה שאינו חוזר להכשירו .לק"מ הת מיירי חולי בביעי וניטלו מפני חולי השבירה או האב .
מניקב ונסת ומיירי מריאה שג"כ איירי מניקב וקצת מזה ראיתי פ"א בתשובת מהו' שמשו ,חסיד
ונסת אבל הכא לא ע"י סתימה חוזר להכשירו אלא בעל תוספות חדשי שבקונטרס אגרת בקורת .Âוכ'
תוס' שזהו חומרא גדולה לחלק בי ימי לשמאל,
ע"י הסרת האבר ולא דמי להת . ר"ל דג זה מעשי בכל יו שמולידי אעפ"י
]·‚„¯ [„"Ù· ‰˜È˙  ‰˙ȯΠשניטל הימי .וכ ראיתי אני כבר פעמי .
‡ ‡Ïשצל"ע במס' שבת קי"א ע"א א על כורת ¯˙ÂÈÂנראה להתוס' והפוסקי גירסא שלימי תיבה
חייב נותק לא כ"ש ולפירש תוס' היינו שע"י אחת ,פי' שתהיה שלימה ולא פצוע .ויש בזה
כריתה מעורי עדיי וע"י נתיקה מנותקי לגמרי ב' פירושי ,לפו משמעות תוס' משמע שאותה
ודלא כפירש"י וצע"ג מאי כ"ש הוא זה ,דהרי קמ הנשארת תשאר שלימה מבלי פגע כ"ש אפי' פגע
בביצה אחת גרע נפצע מניתק לגמרי ,וכ בחוטי שאינו פוסל בעלמא כגו נקב שאינו מפולש וכיוצא
בו מ"מ הכא כיו שכל סמיכתו על אותה הביעא
.Ì˘ ÔÈÈÚ „ÈÚ‰ ˙"¯ ‰ ‰Â ‰"„ Ì˘ ÏÈÚÏ Î"Π.‰
.Ì˘ ‰¯Ú‰· ÁÈ 'ÈÒ· ÏÈÚÏ ‰‡¯ .Â
.ı"·Úȉ Ì˘· Ï" ‰ ˙¯Â˜· ˙¯‚‡ ˙·Â˘˙Ï Â˙ ÂÂÎ ‰‡¯ .Ê