Page 126 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫‪ÂÙ‬‬

‫]כרשב"א[ הנ"ל‪ .‬ושוב אמר ר' אחאי בר פפא דהני‬ ‫כמבואר ברא"ש‪ ,‬וא"כ אי יהיה ניתוק בשני ביצי‬
‫ב' ברייתות לא פליגי אהדדי אלא חדא מיירי בי"ש‬ ‫כל שכ ‪ ,‬ומאי אולמא דניתוק מכרות אדרבא איפו‬
‫לגמרי והוא מותר בקהל לכ"ע ואיד מיירי שאחר‬ ‫אנא‪ .‬ואולי משו כ פירש"י הת שכרותי לגמרי‬
‫שנחלה בי"ש כרתו הרופא והסת בה והיינו דזה‬ ‫רק שמונחי בכיס בעלמא‪ ,‬וזה הוה שפיר ק"ו‪ ,‬אבל‬
‫פסול בקהל לה בריתא ותרווייהו כת"ק‪ .‬ולה‬ ‫ניתוק לגמרי ממעורה איננו ק"ו‪ ,‬אדרבא הא מגרע‬
‫מסקנא יש להסתפק בדברי ר"י בנו של ריב"ב אי‬ ‫גרע וצע"ג‪ .‬ויש לדחוק קצת ולומר הא דניטל עדי‬
‫פליג רק אהא והלכתא דכיו שנחלה בי"ש שוב הוה‬ ‫מניקב ונפצע היינו ניטל לגמרי חו לכיס אבל כל‬
‫בשר שהרופא גורדו ואי הפסד במה שהרופא כורתו‬ ‫זמ שמונח אעפ"י שניתק לגמרי גריע טפי ושפיר‬
‫לגמרי אח"כ‪ ,‬אבל בי"א ממש פסול ג לר' ישמעאל‬
‫וזהו דעת הרא"ש שכ הוא מסקנת הירושלמי‪ ,‬או‬ ‫פרי א על כרות חייב על ניתק לא כ"ש‪.‬‬
‫י"ל דהשתא לה מסקנא חוזר הירושלמי לסברתו‬
‫הראשונה דלר' ישמעאל אפי' בי"א מכשיר בביצה‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬שיטת הרמב" פט"ז מאי' ביאה )ה"ז וע"ש(‬
‫אחת‪ .‬וזה סברת התוס' דלמסקנת הירושלמי מיירי ר'‬
‫דניטל בידי אד אפי' ביצה אחת פסול‪ ,‬ובידי‬
‫ישמעאל בי"א‪.‬‬ ‫שמי או חולי אפי' ב' ביעי כשר‪ .‬והנה דוחק בעיני‬
‫לומר דפליג אדכר ביבנה אלא ס"ל ר' ישמעאל‬
‫‪ Ì"·Ó¯‰Â‬ס"ל דלמסקנא פסול לר"י בי"א ואינו‬ ‫אבידי שמי קאי וביצה אחת לאו דוקא כמ"ש‬
‫)נימוקי יוס ( ]רשב"א[ )יבמות עה‪ ,‬א( דב' בידי שמי‬
‫מכשיר אלא בי"ש‪ .‬א אינו מבואר אי‬ ‫לא שכיח ע"ש‪ .‬אלא אכתי צ"ע דהירושלמי א"א‬
‫ס"ל כה לישנא דברייתות פליגא בפלוגתא דת"ק‬ ‫לפרש אבידי שמי ‪ ,‬דא"כ מה בי שלימה לפצוע‬
‫ור"י ולאותו לשו ליכא מא דשרי בכורת הרופא‬ ‫ומה בי ימי לשמאל ואע"כ הירושלמי פירש דברי‬
‫אח"כ‪ ,‬או אי ס"ל כר' אחאי בר פפא דלדידי' לר"י‬ ‫ר' ישמעאל בידי אד מנ"ל לרמב" לפרש בידי‬
‫דהלכתא כוותי' שרי עכ"פ בנחלה וכרתו הרופא‪ .‬ואי‬ ‫שמי וביצה א' לאו דוקא נגד הירושלמי‪ ,‬ע"כ‬
‫הוה כותב הרמב" פ' ט"ז הלכה ט' פסול דכריתות‬ ‫נלע"ד בודאי לשו הירושלמי דמייתי תוס' ורא"ש‬
‫אד אחר שכ' נולד בו שחי והמסה או כרת כשר‪,‬‬ ‫א"א לפרשו אלא כמ"ש לעיל א תו איתא הת‬
‫הוה ידעי' דהאי כרתו אד או כלב וקו אלעיל קאי‬ ‫בירושלמי ומייתי לי' הפוסקי וזה לשונו אית תני'‬
‫אנולד בו חולי או שחי וכבר נמסו ונכרתו ע"י חולי‬ ‫תני בידי אד פסול בי"ש כשר ואית תני' תני בי‬
‫אפ"ה אי שוב כרתו אד פסול אבל השתא שהקדי‬ ‫בי"א בי בי"ש פסול מ"ד בי"א פסול בי"ש כשר‬
‫פסול דבי"א קוד שכ' הכשר שע"י חולי ושחי א"כ‬ ‫ילי לה מממזר וכו' מא דאמר בי בי"א ובי בי"ש‬
‫פסול וכו' אר"י בי רבי בו עוד ילי הוא מממזר‬
‫אי הכרע בדבר‪.Á‬‬ ‫וכו' יצירתו בידי שמי ‪ .‬הוו בעי למימר מ"ד בי"ש‬
‫כשר ר"י בנו של ריב"ב מ"ד בי בי"א בי בי"ש‬
‫‡·‪ Ï‬כמדומה לי שמפורש הדבר בכוונת הסמ"ג‬ ‫פסול כרבנ א"ר אחאי בר פפא קומי ר' זעירא כולי'‬
‫דרבנ הרי שעלתה חטטי מי מחכ בה או מסתת‬
‫עכ"פ שכ' לאוי קי"ט אמר שמואל כל פסול‬
‫בעני זה כשלא הי' בי"ש אלא בידי אד בפשיעתו‬ ‫והרי הוא בי"א כמי שהוא בי"ש עכ"ל‪.‬‬
‫כגו שכרתו אד או הכהו קו ‪ ,‬אבל א נולד כ או‬
‫ע"י חולי שאירע לו כשר לבוא בקהל עכ"ל‪,‬‬ ‫]·‪[ÈÓÏ˘Â¯È· ¯Â‡È‬‬
‫מאריכות לשו זה מבואר להדיא דס"ל כל שלא‬
‫כרתו אד בפשיעתו אלא לרפאו מחליו כשר וכ כ'‬ ‫‪ Ï" Â‬דאע"ג דבתחלה החליט הירושלמי דר'‬
‫יש"ש בכוונת הרמב" ע"ש‪ .‬ולא דמי למסרס אחר‬
‫מסרס דבשבת קי"א ע"א הת )בד"ה( ]אמרינ‬ ‫ישמעאל אבידי אד קאי‪ ,‬מ"מ אחר כ‬
‫דגזירת הכתוב[ הוא יע"ש הטע בחי' רשב"א ע"ש‪,‬‬ ‫אשכח ב' ברייתות דפליגי בבי"ש ואמר בתחלה‬
‫אבל לעני פסול קהל בודאי כיו שכבר בטלו‬ ‫דפליגי בפלוגתת ת"ק ור"י בנו של ריב"ב דבי"א‬
‫האיברי ושבתו ממלאכת בי"ש וחולי‪ ,‬שוב לא‬ ‫אליבא דכ"ע פסול ורק בי"ש מכשר ר"י בנו של‬
‫ריב"ב וביצה אחת לאו דוקא )כנימוקי יוס (‬
‫איכפת ל במה שנכרתו ע"י אד אח"כ‪.Ë‬‬

‫‪.„È 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰Ê·  ȷ¯ Î"˘Ó ‰‡¯ .Á‬‬
‫‪.‚"ÓÒ‰ ÔÂ˘Ï ‰Ê ‰"„ (ÊÈ 'ÈÒ) Ì˘ ÏÈÚÏ ‰Ê· „ÂÚ ÔÈÈÚ .Ë‬‬