Page 127 - 4

‫‪ Ì˙Á‬סימ יט ‪ÊÙ ¯ÙÂÒ‬‬

‫מיקרי בי"ש וכ"כ ב"ש בש ב"ח ועיי מ"ש פר"ח‬ ‫]‪[ÈÏÂÁ È"Ú ‡Î„ ÚˆÙ‬‬
‫בי"ד סי' ל"ו סקל"ו ויעיי תוס' סוטה כ"ו ע"א ד"ה‬
‫‪ ˘"Ó·Â‬לעיל דבהא פליגי ת"ק ור"י בנו של ריב"ב‬
‫אשת סריס וכו' וע"ש‪.‬‬
‫לת"ק בי"ש פסול ולרי"ב של ריב"ב כשר‬
‫]‚„¯ ˘‪[Ôȯ˜Ú Ï˘ ÒÂÎ ‰˙Â‬‬ ‫אפי' נכרתו אח"כ ע"י אד וכ פסק רמב" ‪ ,‬נתיישב‬
‫לי דקדוק נכו ‪ ,‬דת"ק דבריתא )ש עה‪ ,‬א( נקיט‬
‫‪ ¯‡Â·Ó‬בזה דלרש"י בשותה כוס עיקרי אע"ג‬ ‫סידרא בתחלה ניקבה והדר נימוקה והדר חסרה‪,‬‬
‫ורמב" פט"ז הלכה ז' הקדי חסרה לניקבה‬
‫שאינו עושה מעשה בידי באיברי‬ ‫והשמיט נמקה והלא דבר הוא‪ .È‬אע"כ ת"ק ס"ל ע"י‬
‫ההולדה אלא שמתבטלי מאליה ע"י גרמא‬ ‫חולי פסול‪ ,‬ע"כ כתב בתחלה ניקבה בי"א ולא זו א‬
‫בשתיית כוס‪ ,‬מ"מ מיקרי דומה לממזר‪ ,‬דהת נמי‬ ‫זו נימוקה כולה ע"י חולי ממנה ולא זו א זו חסרה‬
‫מעשה אב וא אינינו אלא הכנה בעלמא וחומר‬ ‫ממנו כל שהוא ע"י חולי נמי פסול‪ .‬משא"כ לרמב"‬
‫היולי כדכתיב כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני‪ ,‬וה"נ‬ ‫ע"י חולי כשר‪ ,‬ומיירי הכל ע"י אד ואי הוה חשיב‬
‫דכוותיה‪ .‬ולתוס' לא ברירא להו כיו דעכ"פ אינו‬ ‫ניקבה ע"י קו תחלה תו הוה חסרה אפי' מקצת זו‬
‫עושה מעשה ממש ע"י גוש וגו אלא מסתרס מאליו‬ ‫ואצ"ל זו מניקבה בלא חסרו בשלמא בבריתא מיירי‬
‫ע"י גרמא‪ ,‬ואי לדמות פסול בקהל לאיסור מסרס‬ ‫חסרה ע"י חולי וניקבה ע"י אד דהרי חסרה‬
‫בידי בשבת קי"א‪ .‬אבל מ"מ בי לרש"י ותוס'‬ ‫דבריתא אנימוקה קאי אבל לרמב" דנימוקה כשר‬
‫ורמב" ליכא מא דפליג דע"י חולי ושחי הוה‬ ‫קאי חסרה אקו והוה ק"ו מניקבה ע"כ הקדי‬
‫בי"ש ואפילו נכרתו ב' מותר בקהל אפילו לכתחלה‬ ‫חסרה ולא זו א זו אפי' ניקב מפולש בלי חסרו‬
‫דדעת רא"ש יחידאה הוא ממש ואי נכרת אח"כ בידי‬
‫אד ע"י רופא אחר שכבר נעשה בשר שהרופא‬ ‫נמי פסול ע"י קו ‪.‬‬
‫גורדו קרוב לודאי לפע"ד שכשר אפי' לכתחלה וא‬
‫נפצעה א' בי"א ושוב ניטלה ע"י אד לגמרי בי של‬ ‫‪ "‰Â‬משמע לי מפירש"י ע"ה ע"א שפירש בדת"ק‬
‫ימי בי של שמאל רק שהנשארת היא בריאה ויפה‬
‫ויכולה לפעול פעולת ב' הבצי כדרכ של איברי‬ ‫נמקו מחמת מכה והיינו מכה של שחי וחולי‬
‫הכפולי כשר להתוס'‪ .‬ונהי לכתחלה אי לסמו‬ ‫פוסל ת"ק ובדר' ישמעאל פירש"י סריס חמה מחמת‬
‫אבל עכ"פ אי כופי לגרש וטוב להפריש‬ ‫חולי הוא והאי לאו חולי הוא עכ"ל‪ .‬מבואר דלר'‬
‫ולהודיעה עכ"פ דאית בהו פלוגתא ונהי דאי כופי‬ ‫ישמעאל מחמת חולי כשר והיינו כהירושלמי הנ"ל‬
‫לגרש מ"מ המה יחושו לנפש ולא יזדקקו זה לזה‪.‬‬ ‫דפליגי ת"ק ור"י בי"ש והיינו מחמת חולי כנ"ל אלא‬
‫וכמה דיות נשתפכו עד"ז בתשובת תומת ישרי סי'‬ ‫שדברי רש"י צ"ע בלא"ה דמסיי והאי לאו מחמת‬
‫נ"א נ"ב וסי' רי"ב‪ ,‬ואחר אחרו בסי' קכ"ה שגזר‬ ‫חולי הוא וא"כ ע"כ מפרש דאי לו אלא ביצה א'‬
‫עליו שלא יזדקקו זע"ז בכה"ג יע"ש ומ"מ אי‬ ‫שנטלה ע"י אד וכר"ת ואי כ' אח"כ דלא אסרה‬
‫תורה אלא פצוע דו וכרות הא האי נמי הכי הוא‬
‫להחמיר כ"כ יע"ש‪.‬‬ ‫אלא שלא אסרה תורה אלא בשניה והאי אחד הוא‬
‫שנכרת וניטל‪ ,‬מ"מ מבואר דג דעת רש"י דע"י‬
‫]‪[Â È ÙÏ˘ ÔÂ„È ‰ ÔÈ Ú‬‬ ‫חולי נקרא בי"ש וכמ"ש בית שמואל )סי' ה סקי"ב(‬

‫‡‪ Ì Ó‬בנידו שלפנינו יש לעיי טובא שתחלת כאבו‬ ‫בש רש"י לעיל כ' ע"א‪.‬‬

‫בא לו ע"י שישב בכח על החביות‪ ,‬ואי ברי‬ ‫‪ „"ÚÙÏÂ‬מ"ש רש"י ע"ה ע"ב ע"י רעמי ‪ ,‬היינו‬
‫לנו שנפצעו אז בידי אד היינו ממש כנ"ל‪ ,‬א בלי‬
‫ספק אלו היה בא לפנינו אז לא היינו מפרישי אותו‬ ‫טר דמייתי הש"ס ברייתא דילי מממזר‪,‬‬
‫מאשתו כלל אפי' להחולקי על ר"ת‪ ,‬אטו כל מא‬ ‫א"כ י"ל מסתיי דניל מדקרינ פציעי דע"י רעמי‬
‫דכאיב ליה כאיבא בביעא נסתפק בפ"ד והיינו‬ ‫כשר‪ .‬אבל לבתר דמייתי ברייתא דילפינ מממזר‬
‫מוקמינ גברא אחזקיה שלא נעשה בו מעשה כלל‪,‬‬ ‫בעינ דומיא דממזר ממש שבא ע"י פשיעת אד‬
‫ואע"ג שעי"ז אח"כ נופח ושלט בו הבראנד עד‬ ‫ממש ולא ע"י חולי אע"ג דרוב חולאי ע"י פשיעת‬
‫אד בשמירת גופו אתיא ממילא‪ ,‬עיי' כתובות למ"ד‬
‫ע"א וע"ב לעני צני ופחי ‪ ,‬ממילא ]לא[ הוה‬
‫דומיא דממזר‪ ,‬ע"כ מודה רש"י לדינא דע"י חולי‬

‫‪.Ì˘ Ì‚ ·˙Π͢Ӊ· Âȯ·„Π‡ ‰¯Ú‰· Ì˘ ÔȈӷ Ì"·Ó¯‰Â ‰"„ (ÊÈ 'ÈÒ) Ì˘ ÏÈÚÏ ÔÈÈÚ .È‬‬