Page 323 - 4

‫‪ Ì˙Á‬סימ עה ‪‚Ù¯ ¯ÙÂÒ‬‬

‫‪ '‰Â‬יצילני משגיאות ויראיני מתורתו נפלאות‪.‬‬ ‫והיא מחזקת אשת איש‪ ,‬א"כ אחר שיעיינו הרב‬
‫ובד"צ היטב בכל הדברי הנ"ל ויסכימו יושיבו ב"ד‬
‫‪.˜"˜Ï ÍÂÓÒ Ô‚¯ÚÈ ˜"˜ ‰Ù . "‡ „"Ή‬‬ ‫של ג' וישמעו הדברי מפי האשה ויתירו אותה‬
‫‪.˜"ÙÏ ·"Ù˜˙ ÌÁ Ó ·"ÂË· '„ ÌÂÈ ·"Ù‬‬ ‫כמבואר בב"ש ס"ק קכ"ד ולמטינא שיבא מכשורי‪.‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪‰Ú ÔÓÈÒ‬‬

‫]‪[‰˘‡ ˙„ڷ „È‚Ó ¯ÊÂÁ  ȇ ·Â˘ „È‚‰˘ ÔÂÈÎ‬‬

‫כי סופר לה פע אחת שנזדמ שאחרי שהותרה אשה‬ ‫˘‪˙ÂÁË·Ó ˙ ΢ӷ ˙ÂÁÓ˘ ڷ¢ ˙Âί· ·¯Â ÌÂÏ‬‬
‫עגונה בא בעלה עכ"ל‪.‬‬ ‫‪Ï˙ ˙ÂÈÙÈÙ ÏÚ· ı¯Á ‚"‰‡Ó‰ Ô‡‚‰ ·¯‰ ‰"‰Ï‬‬
‫˙‪‰"ÂÓ ˙"˘Î ˙Âȯ‡ È È˘Â ÌȯÈÙÎ ˙ÂÚ˙ÏÓ ÂÏ ˙ÂÈÙÏ‬‬
‫‡‪ ÂÏ‬הוינא הת לא הייתי שולח אחרי האשה‬ ‫‪ÏÈÏ‚‰Â ¯Â·ÓÒ ˜˜"„ Ó"¯Â „"·‡ È" È·ˆ ¯È‡Ó‬‬

‫המעידה לשמוע דבריה כלל כיו שהגידה כבר‬ ‫‪.‡"ÚÈ‬‬
‫ודי הוא אפי' בעדות נשי שאינו כשר מה"ת רק‬
‫מדרבנ מ"מ הגדה הראשונה היא עיקר כמבואר‬ ‫‪ ˙ÂÓÈÚ‬ימי צדקו הגיעני שלהי אדר ובקש ממני‬
‫בתשו' הר" סי' ל"ד וסי' מ"ז‡‪ .‬האמת טעמא בעי‬
‫מנ"ל לפשיטות כ"כ דבעדות נשי אי יהיב טע‬ ‫לעיי בשאלה זו אשר כבר נפתח בגדולי‬
‫ואחר אחרו תהה על קנק ריק לחוות דעתי העני'‬
‫ואמתלא לא יהי' חוזר ומגיד‪.‬‬ ‫ופר"מ לא הניח מקו ולא אשיב פני רכ"ת ריק‬
‫אבא בקיצור נמר כי יומא קא גרי לקצר בקצירת‬
‫]·‪Áˢ Ô· ÔÂÚÓ˘ '¯ Ï˘  ·· ‰˘ÚÓ ¯Â‡È‬‬
‫·‪[· ,„Ó Ôȯ„‰ Ò‬‬ ‫אומר ולחכ כמותו יספיק הקיצור‪.‬‬

‫‪ ‰ ‰Â‬בש"ס סנהדרי מ"ד ע"ב ת"ר מעשה באד‬ ‫]‡˘‪[˙ Ó‡ ˘ ̘ӷ ‰˙„ÚÓ ‰¯ÊÁ˘ ‰‬‬

‫א' שהי' יוצא ליהרג וכו' והעדי לא תהא‬ ‫‪ Ï"ÊÂ‬השאלה‪ :‬האשה העגונה מ' אסתר בר"מ מעיר‬
‫לה מחילה לעול ‪ ,‬ואמרו חכמי להחזירו א"א‬
‫שכבר נגזרה גזרה אלא יהא קולר תלוי בצוואר‬ ‫חערוב הסמו לכא ישבה גלמודה מבעלה‬
‫העדי ‪ ,‬ופרי פשיטא כל כמיניה‪ .‬ונראה מפירש"י‬ ‫ער שלשי שנה ושמו הי' באלי ונלקח לצבא‬
‫דלא גריס פשיטא אלא וכי כל כמיניה‪ .‬ופירש"י וכי‬ ‫המלחמה והעידה אשה אחת מפה ששמעה מעני‬
‫נאמ הוא דחשדינ ליה לסהדי למימר יהא קולר‬ ‫אחד שבאלי מסאמבור מת ותור העני מבואר בג"ע‬
‫תלוי בצוואר העדי' ומשני לא צריכא דהדרי בהו‬ ‫ובתשובתי שכתבתי להתירה אשר הי' למראה עיני‬
‫סהדי ופרי וכי הדרי בהו מאי הוי כיו שהגיד אינו‬ ‫מח' הגאו המובהק מהר"ז מרגליות זלה"ה והסכי‬
‫חוזר ומגיד‪ ,‬ופירש"י )או( דבר המכחיש את הראשו‬ ‫עמי להתיר בתשובתו שכתב אלי‪ ,‬וכשבאת האשה‬
‫דכתי' א לא יגיד אהגדה קמייתא קפיד קרא ואפי'‬ ‫לקחת חליצה נשמע שהאשה המעידה חוזרת‬
‫מיחשדינהו נמי לא מיבעי' דאיכא למימר דהאי‬ ‫מעדותה ושלחו אחריה הב"ד ואיימו עליה בת"ע‬
‫דהדרי בהו דאמרי מה לנו לחוב בדמו של זה עכ"ל‪.‬‬ ‫ואמרה כי לאשר נכמרו רחמי' על האשה הוסיפה‬
‫כונתו אע"ג דהדרי בהו יש לנו לומר דבריה‬ ‫לדבר מה שלא הגיד לה העני ממות בעלה כלל וכי‬
‫הראשוני אמתיי ועכשיו אומרי מה לנו לחוב‬ ‫נזדמ שהעני הנ"ל עוד הי' אצלה והכחישה שלא‬
‫בדמו של זה ולא היה לחכמי להוציא עליה לעז‬ ‫אמר לה מבאלי ומצדקת דבריה ואומרת שראויה‬
‫לומר הקולר יהא תלוי כי אי כא קולר וההריגה‬ ‫לקבל תשובה על עוונה והאשה לא תסמו עליה‬
‫ראוי לו‪ .‬ומסיק ש"ס ל"צ אע"ג דיהבי טעמא‬ ‫ובעת שהעידה היתה חושבת שלא יועיל כלל עדותה‬
‫ואח"כ היתה דואגת שלא יבנה שו היתר על דברי'‬

‫‪‰Ú ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪ÔÈ„ ‰Ï  ˙ Ô ·¯„Ó„ ÔÂÈÎ ‡È‰ ‡˜ÈÙÒ Â‡Ï È„È„Ï ‡ ËÂ˜Ó Ô‡‚‰ ÂÏ ·È˘‰Â Ï‡Â˘‰ ‰Ê· ˜Ù˙Ò ˘ ÁÎ 'ÈÒ Ê"‰Ú·‡ ÂÎÏÓ ˙ÂÚÂ˘È· ÔÈÈÚ .‬‬

‫‪.·Ù 'ÈÒ Ê"‰Ú·‡ ‰È¯‡ Ì˘ ˙"¢ ÔÈÈÚ .Ï"ÎÚ Ï"Ê ÌÈ Â¯Á‡‰ ȯ·„Ó ‰‡¯ ÔΠ¯ÂÊÁÏ ‰ÏÂÎÈ ‰ ȇ ÌÈ ˘Î ˙„Ú‬‬