Page 322 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫¯‪·Ù‬‬

‫‡‪ Í‬נ"ל העיקר כטע השני לא משו בדדמי‬ ‫במלחמה ע"י גופו וצורתו שלימי ‪ ,‬רק לסברת‬
‫הרא"ש משמע ס"ל אפי' בקברתיו לא נפשטא אבעי'‬
‫וחוזק דמיונה‪ ,‬אלא אנ סהדי שמשקרת שהרי‬ ‫מדגלת וס"ל נמי בידעינ הטביעה לא סמכי' אפילו‬
‫אומרת דבר שאינו‪ ,‬דכל אד יודע שאי אד עומד‬ ‫אגו ופרצו של מ"מ נוכל לצר לשיטת ר"ת‬
‫במקו הורגי להמתי לקבור הנהרגי ‪ ,‬והה"נ א‬
‫היה ברעבו כיוצא בזה שיאמר אד דבר שאנ‬ ‫הנ"ל להקל‪.‬‬
‫סהדי שהוא משקר בודאי שלא יאומ ‪ ,‬ואי זה עני‬
‫לבדדמי ורבא לא מיירי אלא מדינא בדדמי‪ ,‬ובזה‬ ‫‪ Ê"ÎÂ‬אי היה מעיד לפנינו א באשר אי העד לפנינו‬
‫רעבו גריעא ממלחמה‪ ,‬ולק"מ קושית לח"מ‪,‬‬
‫ומוכח כטע הזה שהדברי מוכיחי שהיא‬ ‫רק האשה אומרת כ משמו והרמב" )פי"ג‬
‫מהל' גירושי ה"ב( חייש במלחמה למשקרת אפי'‬
‫משקרת‪.‬‬ ‫אומרת על עצמה וקברתיו חייש‪ ,‬אע"ג דאפשר‬
‫שיבוא הבעל ברגליו מ"מ חיישינ שמשקרת‬
‫‡‪ ‡Ï‬לפ"ז לא שיי זה אלא במלחמה‪ ,‬אבל‬ ‫במלחמה‪ ,‬מכ"ש בשאומרת בש ע"א שא יבוא‬
‫הבעל ברגליו תתלה עצמה בהעד וא יבוא העד‬
‫במפולת ונחש ועקרב הוה כרעבו דנאמנת‬ ‫תכחיש ג בהעד כדחיישי' באומרת גרשתני שלא‬
‫וקברתיו וכמ"ש ב"ש ס"ק קמ"ו‪ ,‬ומסידור לשו‬ ‫בפניו שא יבוא תכחישהו‪ .‬ועמ"ש תוס' יבמות‬
‫הרמב" לא משמע כ שאחר שכ' בהלכה ב'‬ ‫קט"ז ע"ב ד"ה באותה שעה וכו'‪ ,‬אבל בעלמא לא‬
‫דבמלחמה לא מהימני וקברתיו כ' בהלכה ד' וכ‬ ‫היתה נאמנת עכ"ל וק"ל‪ .‬וא"כ לכאורה קשה‬
‫הדי במפולת ונחש שוב בהל' ה' כ' די רעבו נאמ‬
‫וקברתיו ע"ש‪ .‬משמע במפולת ונחש לא נאמנת‬ ‫להאמינה‪.‬‬

‫בקברתיו וצ"ע לכאורה‪.‬‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬האחרוני כתבו‪ Â‬ב' טעמי שחייש הרמב"‬

‫‪ Î"Ú‬נראה לקיי דברי לח"מ ולעול לא חיישינ‬ ‫שמשקרת‪ ,‬או משו שלפי דמיונה מת בודאי‬
‫ואנו אינ רוצי להאמי לה‪ ,‬ע"כ ממציאה לעצמה‬
‫דמשקרת אלא היכי דיש לנו הוכחה וביש‬ ‫דברי שקר וקברתיו כדי )שתאמי ( ]שנאמי [ וי"א‬
‫מלחמה בעול ואומרת מת סת וקברתיו אעפ"י‬ ‫הטע משו שאי דר להמתי במלחמה עד‬
‫שאנו יודעי ומביני שבמלחמה מת‪ ,‬מ"מ אפשר‬ ‫שתקבור בעלה‪ ,‬הלא מתירא לנפשה א כ הרי‬
‫שהיא קוברתו אח"כ שכבר נסעו הגייסות מזה ומה‬ ‫הוכחה שמשקרת‪ ,‬ובפי"ג מגירושי הל' ב' כתב ה"ה‬
‫לנו לתלות בשקר‪ ,‬א כשאמרה מת במלחמה‬ ‫דלרמב" מ"ש בש"ס ר"פ האשה שלו )קיד‪ ,‬ב(‬
‫וקברתיו משמע מלשונה בשעת מלחמה בנפילת‬ ‫רעבו גריע ממלחמה פי' לעני מת על מטתו אבל‬
‫ההרוגי קברתו‪ ,‬וזה שקר מבואר‪ .‬וא"כ ה"נ‬ ‫לא לעני קברתיו דמלחמה גריע‪ .‬והקשה לח"מ א"כ‬
‫במפולת א אמרה מת במפולת וקברתיו משמע‬ ‫רעבו ומלחמה יש לכל א' מעלה וגריעותא ואי‬
‫באותה שעה שהיה הרעש ונפלו הבתי קברתו וזה‬ ‫אמר רבא רעבו גרע הא ג מלחמה גרע מרעבו ‪,‬‬
‫שקר‪ ,‬א א אמרה סת מת וקברתיו ]נאמנת[‪Ê‬‬ ‫ע"כ נדחק הוא לחלק בי אמרה מת סת אעפ"י‬
‫אעפ"י שהיה רעש מפולת ]שאי זה[ שקר מוכרח‬ ‫שיש מלחמה בעול מהימנת לומר וקברתיו ובי‬
‫שאעפ"י שמת הוא ברעבו פשוט שאפשר שעדיי‬ ‫אמרה מת להדיא במלחמה ע"ש‪ ,‬ואי טע לדבריו‬
‫היה לה כח לקוברו ואח"כ מלטה על נפשה‪ ,‬ונמצא‬
‫כל דברי רבותינו קיימי וטעמו של הרמב" מפני‬ ‫לכאורה‪.‬‬

‫שאנ סהדי שמשקרת‪.‬‬ ‫‪ „"ÚÙÏÂ‬לקיי כל דברי חכמי בעזה"י דלכאורה‬

‫‪ Î"‡Â‬בנידו שלפנינו אי לחשוד אותה שמשקרת‬ ‫קושית לח"מ לק"מ אלא לה טעמא‬
‫דמחמת חוזק דמיונה משקרת להחזיק דבריה‪ ,‬נמצא‬
‫שלא אמר לה העד כ והעד עצמו שאמר‬ ‫מה שאינה נאמנת וקברתיו נמי מטע אמרה בדדמי‪.‬‬
‫שגנבו וקברו איננו רחוק ומידי דשכיח הוא ולא‬ ‫ונמצא בעני בדדמי יש צד א' דחמירא רעבו לעני‬
‫נחשד לשקר בהא‪ .‬ובלאה"נ רוב הפוסקי פליגי‬ ‫מת על מטתו ויש צד א' דחמירא מלחמה לעני‬
‫אהרמב" וס"ל דלא חשידי למשקרת ומהימנת‪.‬‬ ‫וקברתיו‪ ,‬וקשה קושית לח"מ אי אמר רבא רעבו‬
‫וכיו שכתבתי לעיל שעכ"פ יצא הוא מחזקת חי‬
‫גריעא הא ג מלחמה גריעא מרעבו ‪.‬‬

‫‪.ˆ˜ ,„Ù˜ ,Ù˜ ˜"Ò ÌÈʯ‡ Ȉڷ ,ÊÚ˜ ,ÂÚ˜ ˜"Ò ˙‡·Âˆ‰ ˙‡¯Ó ÔÈÈÚ .Â‬‬
‫‪Ô·گ ˙Ú˘· ÂÈ˙¯·˜ ‰¯Ó‡ ÔÈ· ˜ÏÁÏ Â˙ ÂÂΠ,ÔÂ·Ú¯Ï ˙ÏÂÙÓ ˘Ú¯ ÔÈ· ˜ÂÏÈÁ‰ ¯˜ÈÚ Ô‡Î ËÓ˘ „ ‰‡¯ ÔÈÈ„Ú .ÔÏ‰Ï ÔΠÏ"ˆÎ„ ‰‡¯ .Ê‬‬

‫„ ‡‪.˜Â„ ÂÈ˙¯·˜Â ‰¯Ó‡ ‡Ï˘Î ˜¯ ˙ Ó‡ „ ˙ÏÂÙÓ ˘Ú¯· ‰¯Ó‡Ï ˙ Ó‬‬