Page 324 - 4
P. 324

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬                   ‫¯‪„Ù‬‬

        ‫]‪[¯Ë˘· ˙„ڷ „È‚Ó ¯ÊÂÁ‬‬               ‫למילתיה כעי עובדא דבעי מיכסא וכפירש"י‬
                                              ‫שהטע היה ממש מבואר ונגלה שהחזרה אמת‬
 ‫‪ Ï" Â‬להשמר מזה פירש"י שהיו מעידי לקיי‬        ‫והעדות שקר‪ ,‬מ"מ נהרג בנו של שמעו ב שטח‬
                                              ‫מגז"ה כיו שהגיד וכו'‪ ,‬ובכה"ג מוציאי לעז של‬
‫השטר‪ ,‬דודאי אה"נ אי מיד כשיצאו מהסכנה‬         ‫קולר על העדי ‪ .‬הארכתי קצת בפי' כונת רש"י יע‬
‫באו לב"ד וגילו הדבר כ אירע לנו וכ היה מעשה‪,‬‬
‫אע"ג דבעלמא הוי בכלל חוזר ומגיד כיו שכבר‬                    ‫ראיתי מזדנדי בדבר‪.‬‬
‫יצאו מהב"ד או חתמו שטר דהוי כחקירה בב"ד‪,‬‬
‫מ"מ הכא שנתנו טע שבשבילו ראוי להגיד שקר‬       ‫‪ Ó"ÓÂ‬מאריכות הש"ס כגו עובדא דבעיא מיכסא‬
‫בראשונה‪ ,‬חוששי לדבריה האחרוני ‪ .‬א הכא‬
‫המתינו עד שבא השטר לכלל גבייה וקיו ב"ד‪ .‬ועוד‬  ‫משמע ודאי כגו האי עובדא שאפי' לפי‬
‫בסיפא דמתני' כבר נתקיי ע"י אחרי ‪ ,‬ומדשתקו עד‬  ‫דבריה האחרוני וטעמ לא היה ראוי לה לעשות‬
‫עכשיו נהי דלא משוו נפשייהו רשעי במה‬           ‫כ ‪ ,‬שמרוב קצפ ושנאת על שמעו ב שטח אי‬
 ‫שנתעצלו ושתקו בשב ואל תעשה מ"מ בכלל חוזרי‬    ‫ראוי להעיד עדות שקר עליה ועל ביתו‪ ,‬ע"כ הגדה‬
                                              ‫ראשונה הוה הגדה עיקרית ואי לזוז ממנה‪ ,‬והקולר‬
        ‫ומגידי ה ולא מהימני כנלע"ד‪.‬‬           ‫תלוי בצוואר העדי ‪ .‬אבל אי הוי יהבי טעמא שראוי‬
                                              ‫להעיד עדות שקר בעבורו ואלו אתאי לקמ היינו‬
‫‪ ¯ÂÊÁ‬להנ"ל דמנא פשיטא ל דבדרבנ אפי' יהבי‬      ‫אומרי לה צאו והעידו בשקר‪ ,‬א"כ אפשר הגדה‬
                                               ‫ראשונה מעיקרא לא הוי הגדה כלל‪ ,‬וכשנשמע טע‬
‫טעמא וסברא לדבריה האחרוני שלא‬                 ‫כזה בחזרת נקבל הטע מה ולא יהרג‪ ,‬או אפשר‬
‫יאמנו לחזור מדבריה ‪ .‬והנלע"ד דבר זה מפורש‬     ‫לומר דמ"מ יהרגו רק לא נוציא לעז לומר הקולר‬
‫בדברי השואל שבתשו' הר" סי' ל"ד שכ"כ וז"ל‪,‬‬
‫א"כ הוא שיכולי לסתור דבריה כל זמ שלא‬                             ‫יהיה תלוי‪.‬‬
‫נחקרה עדות בלא אמתלא ג אחר שיצאו מב"ד‬
‫אפי' בעדות דלא בעי חקירה‪ ,‬א"כ א נפסק הדי‬            ‫]·‪[· ,ÁÈ ˙·Â˙Î È"˘¯Ù· ¯Â‡È‬‬
‫ונפרע החוב ונאכל הדבר או נישאית האשה ויחזרו‬
‫העדי ויאמרו מבודי אנו ההשיב ישיב הממו ותצא‬    ‫‪ ‰ ‰Â‬בכתובות י"ח ע"ב העדי שאמרו כתב ידינו‬
‫האשה מאישה וזה מ התימה עכ"ל השואל‪ .‬וע"ז‬
‫השיב הר" כל שנגמרה עדות קרוי הגיד וכל שלא‬      ‫הוא זה‪ .‬ופירש"י שהיו מעידי על חתימת‬
‫בעי חקירה הרי נגמרה עדות ‪ .‬אלא שבסי' מ"ז כ'‬   ‫לקיי השטר‪ .‬ונדחק מאוד בשיטה מקובצת מה בעי‬
‫שצרי שיאמרו עכ"פ במקו הגדה לאפוקי בשוקי‬       ‫רש"י בזה‪ .‬ונראה דפני יהושע נתקשה במחמת‬
‫בראי דלא ע"ש‪ .‬ובזה זכינו לעמוד על דעת‬         ‫נפשות הרי כדי עשו שלא יסתכנו בנפש בשביל‬
‫הראשוני ז"ל דרכיה דרכי נוע וכיו שהיה כח ביד‬   ‫הפסד ממונו של זה ואי כא הגדה ראשונה כלל‬
‫חכמי להאמי לעדות זה אפי' פסולי א כ‬            ‫ומ"ט ]לא[ יאמנו בלי מגו ומאי הוה להו למיעבד‪.‬‬
‫תקנת קלקלה )שאחר( ]שא [ לא יתקנו ג"כ‬          ‫ומה שתיר ש דהעדות האחרו ה"ל עדות שאי‬
‫שהגדה ראשונה שבב"ד היא עיקרי' ומינה אי לזוז‪,‬‬  ‫אתה יכול להזימו‪ ,‬אינו נראה‪ ,‬דהאחרו אינו בגדר‬
‫א"כ ]כ[שהותרה וניסת יאמרו העדי מבודי היינו‬    ‫עדות אלא ביטול דבריה הראשוני שלא יהיה‬
‫ונוציא אשה מבעלה‪ ,‬ע"כ היה כח ביד לתק ג זה‬     ‫הגדה שא נצטר עדי לבטל הגדה ראשונה לא‬
                                              ‫יועיל עדות דה"ל חוזר ומגיד‪ ,‬ומעיקרא לא קשיא‪.‬‬
        ‫כיו שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד‪.‬‬         ‫אע"כ צרי להניח סברא כיו דדינא הכי שא‬
                                               ‫אומרי לעדי חתמו שקר וא לאו נהרוג אות‬
       ‫]‪[È ÂÏÙ Ì˘· ˙„ڷ ‰˘ÁΉ‬‬                ‫יחתמו שקר ולא יהרגו‪ ,‬א"כ החתימה כלא הי' ואינה‬
                                              ‫בגדר הגדה כלל‪ ,‬וכשנותני טע ואמתלא כזה‬
‫‪ ‰Ó„ÓÎÂ‬לי שלא עמד על זה בעל חלקת מחוקק‬        ‫לדבריה לא הוי חוזר ומגיד ולא הכחשה לדבריה‬
                                              ‫הראשוני ‪ ,‬כי כ יפה לה ולא נצטר עדות על זה‬
‫סי' י"ז סקי"ז‪ ,‬והיות כל הס"ק ההוא‬             ‫אלא השטר איננו‪ ,‬ועכ"פ לא מגבינ ביה‪ ,‬וקושית‬
‫צרי עיונא‪ ,‬ע"כ אברר הדברי בעזה"י‪ .‬עיי לקמ‬
‫סי' קט"ו ובב"ש סק"ג מבואר דלרמב" ורמב"‬                        ‫פני יהושע עצומה‪.‬‬
‫וסמ"ג נאמ הראשו אפי' להפסיד ממו של שני‪,‬‬
‫ודלא כהירושלמי שברא"ש פ' המדיר סי' ט' דאמר‬
   319   320   321   322   323   324   325   326   327   328   329