Page 327 - 4
P. 327

‫‪ Ì˙Á‬סימ עה ‪ÊÙ¯ ¯ÙÂÒ‬‬

 ‫מהימני' להו וה"נ דכוותה וגריעי מיניה דהת‬      ‫מאתו שמת באלי רק מחמת רחמנות בדאה מלבה‬
‫שתיקות הפסד ממו בעלמא היא ואיתי' בהחזרה‪,‬‬       ‫שאמר לה אותו שמת בעלה‪ ,‬וא"כ אותו אורח לא‬
‫ומ"מ כיו ששתקו תו לא מהימני והכא איסור אשת‬     ‫היה ולא נברא ומה זה ששוב חזר האורח ונתאכס‬
‫איש דליתיה בהחזרה אי לאו דעדות הראשו אמת‬       ‫ואמר שלא א"ל ממיתת בעלה‪ ,‬דבריה נפלאי ממני‬
                                               ‫כמה אורחי ופרחי איכא בשוקא‪ ,‬ומי הוא זה שאמר‬
            ‫לא הוית שתקת כולי האי‪.‬‬             ‫שלא ידע ממיתת בעלה כיו שהאורח הראשו לא‬
                                               ‫היה ולא נברא‪ ,‬א"כ דבריה השניי אי לה שורש‬
‫‡‪ Ì Ó‬יע שראוי ומחויב בכל עדות לחקור מתחלה‬
                                                                  ‫ומוב כלל‪.‬‬
‫אולי מאומד ומדומה אמרת‪ ,‬וא הכא‬
‫מקלינ דאי דני אפשר משאי אפשר‪ ,‬כמ"ש ה"ה‬         ‫‡·‪ Ï‬האמת יורה דרכו לפע"ד דודאי אורח ידוע לה‬
‫פי"ג מגירושי הל' ט"ו‪ ,‬ומכ"ש הכא בנידו שלפנינו‬
‫שעכ"פ העד עצמו טוע לפנינו שאמר דברי' מאומד‬     ‫דבר עמה מבאלי בעל האשה‪ ,‬והיא להיות‬
‫ע"כ היכי דאפשר לעמוד על החקירה האמיתיות‬        ‫נכמרו רחמיה על העלובה העגונה הסבירה דברי‬
‫עלינו לעשות כל טצדקי דאפשר‪ ,‬והנה א זה באלי‬     ‫האורח כאלו המוב מדבריו שכבר מת אעפ"י שלא‬
‫מת תחת צבא המלחמה ולא ברח א"כ נמצא שמו‬         ‫אמר כ בהדיה‪ ,‬מ"מ מאומד דעת הסבירה הדבר‬
 ‫כתוב בספר ערכי אשר כל אסירי המל עצורי ש‬       ‫והוסיפה תבלי בדבריה וספרה להאשה ליתובי‬
‫זה נמצא בנקל בחקירה מועטת אצל שר צבא שהי'‬      ‫דעתה כאלו ברי לה שמת בעלה והעידה כ בב"ד‪,‬‬
‫נמנה תחתי' ודרכ לית כתב הנקרא טאט שיי‬          ‫ושוב אח"ז חזרה בה שמעול לא שמעה דבר ברור‬
 ‫שטר מיתה‪ Â‬ויע כי אותו הכתב נית ע"י שאלה מה‬    ‫ממיתת בעלה של זו אלא משמעות ודמיו בעלמא‬
                                               ‫ושוב כשבא אותו האורח חקרה אותו היטב א היה‬
     ‫א"כ אי נידו כמסל"ת ויש לעיי בזה‪.Ê‬‬         ‫כונתו בדבריו וסיפורי מעשיו הראשוני שיודע‬
                                               ‫ממיתת באלי ואמר האורח שמעול לא נתכוי לזה‪,‬‬
‫‡‪ Í‬א תסור האשה למקו גבוה כגו בלעמבערג‬
                                                          ‫זה נ"ל בכונת דברי האשה‪.‬‬
‫וכיוצא בזה בקאנסילייא אשר ש הספר עצמו‬
 ‫שנרשמי ש כל המתי שמ ומקומ ויו‬                 ‫‪ Ó"ÓÂ‬נ"ל כיו שכבר נודע זה להאשה המעידה בעת‬
‫מיתת ‪ ,‬והעד או האשה עצמה תראה ותקרא אותה‬
‫השורה שנכתב כ בי צבאי רבי לאלפי אותה‬           ‫בוא האורח שנית ונתבאר לה שדמיונה כוזב‪,‬‬
‫השורה נכתבה כבר לפי תומו וג הוא מערכי של‬       ‫אי אז באתה מיד לב"ד וצווחת טעיתי בדמיוני‪,‬‬
‫מל בזה אי פקפוק להתיר‪ .‬וכבר נעשה מעשה‬          ‫אפשר היה קצת סברא לחוש לדבריה וכולי האי‬
‫כזה על זה פעמיי ושלש ויצא בהיתר תלי"ת‪.Á‬‬        ‫ואולי‪ ,‬אבל עכשיו ששתקה עד שכבר האורח חמק‬
‫א"כ א אפשר בכ לא נסמו אהנ"ל א א א"א‬            ‫עבר והרוצה שישקר ירחיק עדותו‪ ,‬ועוד המתינה עד‬
‫ע"כ אי דני אפשר משא"א א יסכי ת"ח מורה‬          ‫שבאת האשה לחלו ‪ ,‬ועוד לא באת מאליה עד‬
‫הוראה למטינא שיבא מכשורי להתיר אשת באלי‬        ‫ששלחו ב"ד אחריה ושלא מ הדי שלחו אחרי'‬
‫הנ"ל מבלי לחוש לחזרת עדות האשה המעידה‬          ‫לשמוע דברי' כלל וכמעט היתה נישאית לבעל‬
                                               ‫במקו אחר ולא תדע א"כ בכה"ג לא מהימני' כמו‬
                    ‫בראשונה‪.‬‬                    ‫שהוכחתי לעיל מרש"י פ"ב דכתובות באנוסי‬
                                               ‫מחמת נפשות דאע"ג דאי אתי מיד ואמרו כ אירע‬
    ‫‪ '‰Â‬יצילני משגיאות ויראני מתורתו נפלאות‪.‬‬   ‫לנו מהימני' מ"מ כשהמתינו עד זמ קיו השטר לא‬

               ‫‪.˜"ÙÏ Ë"Ù˜˙ ÔÒÈ ·"È '„ ÌÂÈ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

                                                      ‫‪.[‰¯ÈËÙ ˙„ÂÚ˙ : ÈÓÈ· ‡¯˜ ˘ ‰Ó] .Â‬‬
‫‪.‡˙˘‰Â ‰"„ „Ó È"ÒÂÒ Ì‚ ÔÈÈÚ ,˙"ÏÒÓ ‡¯˜ ‰Ê Ôȇ˘ ËÈÏÁ‰˘ „ÂÚ ‰"„ Ì‚ ‰"„ ‚Ó 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .Ê‬‬

                                                             ‫‪.„Ó 'ÈÒ ‚Ó 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .Á‬‬
   322   323   324   325   326   327   328   329   330   331   332