Page 332 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫¯ˆ·‬

‫עצמה מבעלה בשב ואל תעשה שתאמר נדה אני‪ ,‬או‬ ‫]‡‪[ ·Ï ˜ÊÁÂ‰Ó ‡ÈˆÂ‰Ï ‡Ï˙Ó‬‬
‫בקו ועשה טמאה אני ל ורוצית להתגרש‪ ,‬וזה א"א‬
‫לה בלתי שתקבל גט והוא מעשה רבא בלי ספק על‬ ‫‡‪ Ì Ó‬נבוא אל השניה אחר שנותני האבות‬
‫הכל תת אמתלא אח"כ ותועיל‪ .‬אמנ בסבת הדבר‬
‫הוא שיש לחלק בי מעשה לדבור ע"ד משל‪ ,‬האשה‬ ‫אמתלא לדבריה ‪ ,‬יש לדו אי מועיל‬
‫רוצית להתגרש מבעלה מפני שנתנה עיניה באחר‪,‬‬ ‫האמתלא לחזור בה ולומר שאינו בנו‪ .‬הנה הלכו‬
‫וא"כ ע"כ תתגרש ותקבל גט א בודית היא מלבה‬ ‫בזה נימושות והעיקר בתשו' חוט השני )סי' יז(‬
‫סבה של שקר לומר טמאה אני ל ‪ ,‬אמנ לא עשתה‬ ‫דמחמיר טפי טובא‪ ,‬וברמב" שבטור י"ד סי' קפ"ה‪Â‬‬
‫שו מעשה להחזיק הסבה של שקר דמה שקבלה‬ ‫שכ' לבשה בגדי נדה אינו מועיל אמתלא‪ ,‬וראייתו‬
‫הגט לא היה להחזיק שקרה אלא זה היה רצונה‬ ‫מדלוקי עליה‪ ,‬ש"מ דלא יועיל אמתלא‪ .‬וסברת‬
‫וחפצה באמת‪ ,‬וכיו שלא עשתה מעשה להחזיק‬ ‫האחרוני לומר דהרמב" פשיטא ליה מדלוקי ש"מ‬
‫שקרה מועיל אמתלא להכחיש סבה של שקר שאמרה‬ ‫אי אמתלא מועיל‪ ,‬א"כ ה"ה וכ"ש הא דסוקלי‬
‫תחלה‪ .‬א המחזקת עצמה לנדה כדי שיפריש בעלה‬ ‫ושורפי ואי מועיל אמתלא‪ ,‬ונהי דהרמב" יהיב‬
‫מתשמישה‪ ,‬א על פי שגו המעשה הוא רק מניעת‬ ‫טעמא משו דעשתה מעשה ללבוש בגדי נדה‬
‫התשמיש‪ ,‬מ"מ א החזיקה את הסבה ע"י מעשה‬ ‫ומעשה לא עבדי לכ לא יועיל שו אמתלא‪ ,‬מ"מ‬
‫ופעולה כגו שלבשה בגדי נדה‪ ,‬אזי אמרינ הסיבה‪Ê‬‬ ‫גבי סוקלי ושורפי מאי מעשה איכא‪ ,‬לכ החליטו‬
‫היא אמת‪ ,‬ולא תועיל אמתלא להכחיש הסיבה ולומר‬ ‫לומר דעל זמ רב לא יועיל אמתלא‪ ,‬ועוד החמירו‬
‫טהורה הייתי באותה שעה‪ ,‬דמעשה לא עבדא‬ ‫בגדר זמ רב שהוא שלשי יו כמ"ש בט"ז סי' י"ט‬
‫להחזיק שקרה‪ ,‬וא כ לק"מ אהר"מ מריזבורק‬ ‫)סק"א( ובית שמואל )סק"ב(‪ ,‬ונסתייע מש"ג הנ"ל‬
‫בש ריא"ז ומלשו הירושלמי הנ"ל‪ ,‬ורק גבי נדה‬
‫ואחלקת מחוקק‪ ,‬זה ברור בעזה"י בלי פקפוק‪.‬‬ ‫שלא שהתה שלשי יו משו"ה הוצרכנו לומר‬
‫משו דעבדי מעשה‪ ,‬אבל היכא דשהה העני‬
‫]·˘‪[‡Ï˙Ó‡ Ó"Ï ·¯ ÔÓÊ ‰‰Â‬‬ ‫והוחזק כ זמ רב לא יועיל שו אמתלא אלו‬

‫‪ Ì Ó‡Â‬אהחלוקה השניה בשוהה זמ רב לא יועיל‬ ‫דבריה ‪.‬‬

‫אמתלא‪ ,‬ראיתי מי שכתב‪ Á‬דע"כ הרמ"א‬ ‫‪ ‰ ‰‬מ"ש רמב" והחזיקו האחרוני בדבריו שכל‬
‫בתשובה סי' ב' פליג על זה מדמייתי ש מיצחק‬
‫שאמר על רבקה אחותי היא ואי הותרה לו כדכתיב‬ ‫שעשה מעשה רב שוב לא מהני אמתלא‪ ,‬כ'‬
‫וישק אבימל וגו'‪ ,‬אע"כ משו אמתלא‪ .‬וקשה הא‬ ‫מעלתו שזהו נגד דברי מהר"מ מריזבורק שהביא‬
‫הת מסתמא שהה יותר משלשי יו כדכתיב ויהי‬ ‫רמ"א בד"מ אה"ע סי' ד'‪ ,‬ופסקו בהג"ה ש סעי‬
‫כי ארכו לו ש הימי ‪ .‬ואני אומר א אמנ הראיה‬ ‫כ"ט שאחד נתקוטט ע אשתו והוציא עליה ש זנות‬
‫מהרמ"א נכונה היא אבל ראית רמ"א מיצחק אינה‬ ‫ואמר שהבת ממנה ממזרת וגירשה ואח"כ נת‬
‫מוכרחת דהוא לא הי' צרי לשו אמתלא דכל‬ ‫אמתלא והתירוהו לחזור לו‪ ,‬וכתב מעלתו שהרמ"א‬
‫שההרגל כ הוא להכחיש ולומר כ א"כ תחלת‬ ‫בהג"ה השמיט ה דגירשה דא"כ עביד מעשה ולא‬
‫אמירתו לא מחזיק איסור אלא לטועי דמטעו נפשי'‬ ‫מהימ בשו אמתלא‪ ,‬וע"כ שפ סוללה על דברי‬
‫הח"מ סי' קט"ו סקכ"ח שג ש נעשה מעשה‬
‫אבל אי ממש בדיבור ההוא‪.Ë‬‬
‫גירושי ‪.‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬לפע"ד ברור הוא שאי מועיל אמתלא להאב‬
‫‪ „"ÚÙÏÂ‬אי זה עני לכא כלל דודאי על כל‬
‫שאמר בני הוא לחזור ולומר אמתלא על זה‪,‬‬
‫הדברי מועיל אמתלא ה על קו ועשה‬
‫ה שב ואל תעשה‪ ,‬כלומר ה אשה שרוצית להפריש‬

‫‪.‡ ‰¯Ú‰ ÏÈÚÏ '¯Â .(Ϙ ¯Ù ˙¯Â„‰Ó Ì"·Ó¯· Ò" ˘ ˘ÏÈ·Â) „"‰ ‰‡È· ȯÂÒȇ 'Ï‰Ó „"Ù ‰ ˘Ó „È‚Ó·Â Ì˘ ÛÒÂÈ ˙È· ÔÈÈÚ .Â‬‬
‫‪‡ˆÓ ‰Ê ÏÎ Ìχ ,˙ˆÂÙ ‰ ÌÂψ ˙¯„‰Ó·  ȇ Ì‚ ÍÎÏ (Á"ȯ˙) Ô¢‡¯ ÒÂÙ„·  ȇ (Á ‰¯Ú‰ „ÈÏ) Ô„ · Ì Ó‡ ‰"„ÂÒ „Ú ԇÎÓ .Ê‬‬

‫·˘‪ÏÚ· Ï˘ È"˙Î ‰˜˙Ú‰Ó ÂÊ ‰ËÓ˘‰ ‡È·‰˘ (‰"΢˙ Ô„ ÂÏ) Ò"˙Á ˙·¢˙ È˘Ϸ ‰‡¯Â .(‰"ί˙) ‰È ˘ ‰¯Â„‰Ó· Ò"˙Á ˙"Â‬‬

‫‪ÏÚ „ÓÚ˘ ‚"˜Ò ËÈ 'ÈÒ ‰·Â˘˙ ÈÁ˙Ù ‰‡¯Â .ÂÓ˜ӷ ‰Ê ÏÎ ‡ˆÓ È ˘ ÒÂÙ„·˘ ÍÎ ÏÚ Â„ÓÚ ‡Ï ‰ËÓ˘‰‰ ÌÂ˜Ó ‡ÂˆÓÏ ÂÁ¯Ë ¯ÙÂÒ „È‬‬

‫‪.ÌÂÏ˘· ÂÓÂ˜Ó ÏÚ ‡· ÏΉ Ï" ‰ ‰ÓÏ˘‰‰ ÈÙÏ ÌÈÏÓ ¯ÙÒÓ ÛÈÒÂ‰Ï ÚȈ‰Â .ÒÂÙ„· ¯ÎÈ ‰ Ô¯ÒÁ ˘È„ ·˙Π‰ËÓ˘‰ ԇΠ˘È˘ ÍÎ‬‬
‫‪.·"˜Ò ‰Ù˜ 'ÈÒ È˙ÏÙ È˙¯Î ÛÂÒ·˘ χ¯˘È ˙¯‡Ù˙ ÔÈÈÚ .Á‬‬
‫‪.Ë 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÏÈÚÏ ÊÚ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ¯‡Â·Ó ÔΠ.Ë‬‬