Page 334 - 4
P. 334
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ¯ˆ„
אמתלא מועיל ,מ"מ כל זמ דלא מתרצת המעשה ט ,ב( הנ"ל ,אומר מה שהלכו בו נמושות ,ה"ה
]לא[ ה"ל התראת ספק וכמ"ש תוס' נדה מ"ו ע"ב בתשו' חוט השני סי' י"ז ומייתי ליה בסדרי טהרה
סי' קפ"ה ובפלתי ריש סי' קפ"ה דה"ל התראת ספק
ד"ה ר' יוחנ וכו' ע"ש. שמא יטעו אמתלא .וג הלו ראיתי בק"א המכונה
תפארת ישראל שכ' דלא שיי התראת ספק משו
][‰˜ÊÁ‰ ÏÚ ÔÈÙ¯Â˘Â ÔÈϘÂÒ דעבידי לגלויי ,עפ"י מ"ש תוס' יבמות פ' ע"א ד"ה
נעשה וכו' ,דחייה זו ליתא דע"כ לא כ' תוס' אלא
‰ÊÓÂבעצמו מוכח דגבי סוקלי ושורפי מועיל היכי דעבידא לאגלויי ממילא ,אבל לא ע"י אחר,
דאלת"ה תקשי מחולי פ"א ע"א גבי אותו ואת בנו
אמתלא מספקת כיו שלא היה שו מעשה מחשיב ליה התראת ספק אע"ג דסופו לגלויי ע"י
רק אריכת הזמ ,דאלת"ה ונימא דג ש לא יועיל מעשה הזריקה אע"כ משו דלא אתיא ממילא
אמתלא משו ששהו כל כ זמ רב ,א"כ ה"ל כהבאת ב' שערות ה"ל שפיר התראת ספק ויפה
לאשמועינ רבותא זו ג ש ולמימר הבני נסקלי
ונשרפי אע"פ שאי אבותיה עמה דמסתמא הקשו דה"ל התראת ספק.
האמתלא תלוי בהאבות כי מה ידעו הבני ,ומדלא
נקט ש הרבותא ש"מ דבאמת אי נהרגי בלתי א ‡· Ïנ"ל דלק"מ מטע אחר ,דנהי דה"ל ספק
יהיו האבות עמה דשמא יאמרו אמתלא מספקת.
להעדי מ"מ אי ספק להמותרה .והנה
‰ ‰Âבב"ח א"ע סי' י"ט משמע דאי לחלק בי הרמ"א בתשובה וט"ז ]יור"ד סי' קפה סק"ב[ דקדקו
אהש"ס דקאמר בעלה לוקה עליה וה"ל למימר לוקי
אבות לבני כלל כיו שג ה בעלי חזקה זע"ז דג האשה נלקית .ולפע"ד לא מיבעי' קאמר
זו ,רק באיש ואשה המוחזקי באישות ובא אחר ובא לא מיבעיא היכי דהאשה בפנינו ולא טענו אמתלא
על האשה ,מזה טע הב"ח ומרמז ליה בב"ש סק"ב דלוקית ולא הוה התראת ספק ,דכשאי ספק
בקיצור ,ולדבריו י"ל מ"ט לא נקט הש"ס חונקי או להמותרה לא מקרי התראת ספק וכמ"ש תוס'
סת הורגי כמו בירושלמי ,וי"ל משו דחונקי בכתובות ל"ג ע"א ד"ה ניתרי בהו ,וא כ בדי הוא
דהיינו באשת איש ואחר בא עליה לא פסיקא ליה שתלקה היא ואז ג הבעל לוקה דבשעת התראה
דלגבי המותרה ה"ל התראת ספק כנ"ל ,משא"כ גבי ראה שהיא קבלה התראה והתירה עצמה למלקות,
סוקלי ושורפי .מכל הלי מוכח דמועיל אמתלא והרי ראה שאי לה שו אמתלא ולוקי שניה ואי
מספקת אפי' בשהה זמ רב וכ העלה להלכה בספר זה רבותא כל כ ,לכ נקט בעלה לחוד לוקה כשאי
האשה בפנינו .וג אפשר שלא היתה בת התראה
עצי ארזי ודלא כט"ז וחוט השני הנ"ל.·È כלל שהיתה חרשת ולא שמעה ההתראה ,ומ"מ
בעלה לוקה אע"ג דאפשר אי היתה כא היתה אומרת
ÔȇÂלהקשות סו ב"ב קס"ז ע"ב דפרי אהא אמתלא מספקת ,ועוד דהוה התראת ספק אצל
המותרה שהוא הבעל ואפ"ה לוקה .ויפה דקדק
דכותבי' גט לאיש אע"פ שאי אשתו עמו רשב"א בלשונו כיו דבעלה לוקה עליה ש"מ כנידה
ניחוש דלמא אסיק שמי' יוס ב"ש וכו' ,ומשני כל ודאי משווינ לה עכ"ל .ומדהארי מדבעלה לוקה
שהוחזק שמו בעיר שלשי יו אי חוששי' לו ולא אמר מדלוקי עליה ש"מ שראייתו היא מדבעלה
והשתא אי ס"ד דמשו טע ואמתלא הגו רגיל לוקה אפי' אי האשה בפנינו ש"מ דאי מועיל שו
להחזיק בשיקרא אפי' זמ זמני טובא ,א כ אכתי
ניחוש דלמא הי' לו שו אמתלא לשנות שמו זמ אמתלא וא"ש.‡È
רב וממטי גיטא לאיתתא דהאי ,י"ל דעכ"פ מידי
דלא שכיחא הוא וליכא למיחש לכ .וכ מורה לשו ‡˙˘‰Âאי להקשות אכתי התראת ספק הוא כי
הש"ס כל שהחזיק שמו בעיר שלשי יו לא חיישי'
לי' ,משמע דאיכא חששא אלא דרחוקה היא ולא שמא תהיה לה אמתלא הראויה לתר ג
חיישי' לחשש רחוק כזה ,אבל לעול אי אירע המעשה וכעובדא דתשו' רמ"א סימ ב' ,לזה י"ל
דאמתלא לתר מעשה לא שכיח ,ונהי דאי יהבי
שטוע אמתלא תועיל.
.Ì Ó‡Â ‰"„ ÁÚ 'ÈÒ ÊÚ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Î"Π.‡È
.Ì˘Â Ì˘ ÔÏ‰Ï Î"Π.·È
