Page 338 - 4
P. 338
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ¯ˆÁ
Ì Ó‡‰קצת יש להוכיח שהרב המחבר בש"ע סי' לחזור ולהגיד ,לדעת הרמב" ורמ"ה ורי"ו ור"י פאס
ופסקי הרמ"א .והיאומ להתיר ערוה היכי שמתנגדי
י"ט לא חשש לכל הנ"ל וס"ל להקל דז"ל המכריע וריא"ז ור"ש הספרדי ורש"י ורשב" וריא"
ש ,מי שהוחזק בשאר בשר וכו' ,ומלקי וחונקי מיגאש וה"ג ור"ת ורמב" ור' מאיר הלוי ורי"ו ור"י
וסוקלי על חזקה זו עכ"ל .והנה שינה לשו הש"ס
סוקלי ושורפי והוא כתב חונקי וסוקלי והלא דבר פאס והיש"ש והרמ"א בהגה'.
הוא .והנה ברמב" פ"א מאיסורי ביאה ה' כ' הוסי
תיבת חונקי וכ בטור סי' י"ט כ' שלשת סקילה ¯·Âמ די נ"ל דלאחר שכבר נעשה מעשה הערוה
שריפה וחנק .ולפמ"ש לעיל יש טע לומר דודאי
אה"נ משכחת חונקי באיש ואשתו שהוחזקו ובא ונשא אחות אביו ,תו לא מהימ האב לכ"ע
אחר עליה ,אלא דלא פסיקא להש"ס למינקט הכי מכמה טעמי ,חדא דה"ל נוגע בדבר מפני שנשא
דלפעמי כשאי האשה הנבעלת לפנינו או שלא אחותו ,ונהי דהאמינו תורה נגד בניו שה קרוביו,
קבלה התראה ,ג הוא אינו נחנק שמא תת היא היינו דוקא לעני זה ואי ל בו אלא חדושו .אבל
אמתלא לדבריה ,ומש"ה השמיט הש"ס חונקי לעני שארי נגיעות לא עדי מסהדי דעלמא .*Îועוד
להשמיענו די זה .והפוסקי הביאו דהא עכ"פ נהי דמהימ להכיר וממילא מותר עי"ז בעריות של
חונקי בששניה בפנינו ולא נתנה אמתלא ,ואי אביו ,מ"מ כשבא עתה להעיד רק על הערוה לא
להשמיענו די הנ"ל הא כבר נשמע מדכתב גבי נדה נתנה תורה לו נאמנות ,ועיי' קידושי ס"ג ע"ב בני
בעלה לוקה עליה ולא שניה לוקי )ש הכ"ב( אע"כ זה ב י"ג שני נאמ לנדרי וכו' ולא למכות
לאשמועינ אפי' אינה בפנינו לוקה הוא משו ולעונשי ,ועיי' רמב" פט"ז מסנהדרי הלכה ו'
שלבשתה בגדי נדה ועשתה מעשה ממילא מוכח מדי עד אחד לאיסורי וה"ה הכא וק"ל .אבל להעיד
בעלמא מועיל אמתלא בכי האי גוני אבל בש"ס בעל
מימרא דסוקלי הוא ר' יוחנ ומימרא דבעל' לוקה בהדיא להתיר ערוה לא שמענו.**Î
הוא ר' יהודה ע"כ כל א' מה הי' צרי להשמיענו
החדוש הזה אבל הפוסקי יפה עשו שהוסיפו תיבת ‰Ï„‚Âמזו כתב בפלתי סי' קפ"ה סו סק"ב וז"ל,
חונקי על החזקה. אבל א הוחזקה ושימש עמה ודאי לאו כל
כמיני' לומר אמתלא וה"ז בחזקת עבריי ,ולאחר
‡· Ïהרב המחבר בש"ע שבא לגרוע תיבת שורפי מעשה אי שומעי לאמתלא דיליה ,דאל"כ אי
בעלה לוקה עלי וכו' ועי"ש ,האמנ כי אי ראיתו
צרי ישוב וטע למה ,ע"כ היה נראה דפליג מכרעת וכמו שמבואר כבר מדברינו לעיל .ג לא
על כל מ"ש לעיל וס"ל דאחר שבא האב על הבת משמע כ ספ"ב דכתובות )כב ,א( גבי אשה גדולה
ואנחנו באי לשרו אות דבהא איירינ כפירש"י שאמרה האמתלא אחר שכבר קבלה קידושי מאחר,
ש קידושי פ' ע"א ד"ה ונשרפי זע"ז ע"ש ,וא"כ והוה נמי אחר מעשה אע"ג דלא עבדא איסורא ולא
יאמר האב זו אינה בתי ויאומ אפי' נגד החזקה נבעלה ,מ"מ אחר מעשה הוא והיה לה לבוא לב"ד
אע"פ שהוחזקה ע"פ עצמו ואפי' אחר שעשה מקוד ולהודיע האמתלא .ועוד מוכח מתשו' רמ"א
המעשה ובא עליה ואפי' שלא בתורת הכרת בכורה הנ"ל דהוה ס"ל דעובדא דיצחק ע רבקה מטע
דהא גבי בת לא שיי הכרת בכורה ונאמ ג"כ לומר אמתלא אתאינ עלה ,והת לאחר מעשה היה
אינו בני או אינה בתי ,·Îוא"כ בצירו כל הקולות לא שהשקי אבימל בעד החלו .אע"כ דלא כנ"ל אלא
אמתלא מספקת מהני לעול אפי' אחר כל המעשי
שיי שורפי' על החזקות. כול ,‡Îאמנ כל זה כד יהיב אמתלא מספקת ,אבל
שיהיה האב נאמ לומר אינו בני אחר שבא על
‰ÈÓאהש"ס לק"מ ,לא מיבעיא ר' יוחנ דאמר הערוה להצילו מעונש ,ויהיה אד יכול לחפות על
העריות ע"י הכחשה שאי זה בנו ובתו ותפרד
סוקלי ושורפי שפיר אמר דהא איהו ס"ל האחוה שמצד האב אחר מעשה ,וזה דבר שאינו
בפ' י"נ קכ"ח ע"ב כרבנ דר' יהודה דלית להו יכיר
אלא בצרי הכירא ע"ש .אלא אפי' לרבה בר רב מתקבל ולא שמענוהו.
.ÒÎÓ‰ ˙È· ˙‡ Áȯ‰Ï ÂÓÎ ‰ÚÈ‚ ̘ӷ Ì‚ ¯ÈÎÈ ˙¯Â˙Ó Ì‚ ÔÓ‡ „ ËÂ˘Ù ‰ ‰ ‰"„ ‚È 'ÈÒ ÏÈÚÏ Â È·¯ Î"˘ÓÓ ·"ˆ .*Î
.[ÍÂ˙Ó ‰"„ Ë 'ÈÒ Ú"‰‡ ÌÏÂÚ ÔÈ · ˙"¢·Â ·ˆ 'ÈÒ „"ȯ‰ ˙"¢ 'ÈÚ] .·"ˆÂ ‰ÚÈ‚ Ï ‰·¯Â˜ ˙Â„Ú ÔÈ Ú ‰Ó .**Î
.Ì Ó‡ ‰"„ Ë 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ·Â È ÚÈ‚‰ Â˙¯˜È ‰"„ ÊÚ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Î"Π.‡Î
ÔÈ˘Â„˜ ‚"ËÏ˘ '¯ ,‰Ê ¯·„ Â‰Ï ‡ËÈ˘Ù ÌÈ Â˘‡¯‰ Ì‚˘ ÔÈÈˆÏ ‰‡¯ Ó"Ó ,Ô·Ï ˙· ÔÈ· ˜ÏÁÏ È˙È˙ ÈÎȉӄ ,‡¯·ÒÓ ËÂ˘Ù ‰Ê ¯·„˘ Û‡ .·Î
.Ô·‰Â ‚"ÈÙ Â"˘ ¯˘ÂÈ È¯Ú˘ 'ÈÚ .·Ú¯ 'ÈÒ ‚˜ 'ÈÒ ‚"Á ı"·˘˙ ˙"¢ „ 'ÈÒ Ú"‰‡ Ó"ί„· ‚¯Â·ÊÈ¯Ó Ì"¯‰Ó ,Ê"‡È¯ Ì˘· · ,ÁÚ