Page 341 - 4
P. 341
Ì˙Áסימ עז ‡˘ ¯ÙÂÒ
מנהג שנהגו כ ,וב"ש סי' י"ט )סק"א( שגה בדמיו ממש אות באות וממש אותו הלשו ואות הראיות
זה במ"כ וכ"כ עצי ארזי .וזה ילי בירושלמי ממכה לא פיחת ולא הותיר כי א אשר אבאר.
אביו ,דאע"ג דמכח רוב בעילות אזלינ בתר הבעל,
מ"מ מי העיד שבעל רוב בעילות דלמא לא בעל כלל ‡' .מעלתו הביא ראיה ג"כ ממ"ש רמב" )הל' אסו"ב
א מכח חזקת מנהג איש ע אשתו מסתמא בועל
רוב בעילות ומוכח מזה רוב וג חזקת המנהג וכ"כ פ"א הכ"ב( מי שקנא לה ונסתרה ושוב העיד עד
סדרי טהרה רס"י קפ"ה .‰מ"מ ס"ל לירושלמי דצרי אחד שנטמאת וכו' אותה ראי' ליתי' ש וג מעלתו
ע"כ גבול לאימתי יתחזק חזקת מנהג הלז ,ושיער חזר בו ולא כתבה במשנה תורה שלו כי הבי
הירושלמי בזמ שלשי יו ,ובש"ס דיל לא מצינו חולשתו ,דהת אפי' הבעל מכחיש הע"א לוקה
גבול זה אלא בש"ג מייתי קצת דמיו ממס' ב"ב הואיל וקינא לה ונסתרה כמ"ש אלי פא"פ ועתה
)קסז ,ב( כל שהחזיק שמו שלשי יו ,ויש לעיי א ראיתי כי ג' דיני ע"א אומר חלב כליות ,וע"א אמר
ג באיש ע אשתו בעינ שלשי יו לומר רוב נדרת בנזיר ,וע"א אמר נטמאת אחר קינוי וסתירה
בעילות אחר הבעל ולא קוד ,ומצינו ביבמה )יבמות הנ"ל ,ושלשת אעפ"י שמפוזרי ברמב" ‚ נשנו זה
קיא ,א( שאמרה לא נבעלתי חילק בי שלשי יו אצל זה בירושלמי דנזיר )פ"ח ה"א( ודסוטה )פ"ו ה"ב(
לאחר שלשי דעד ל' יו מוקי' נפשי' ואולי אינו
ואבאר לקמ אי"ה.
דומה לכא וצ"ע.
·' .מכ"ת אמר וכתב שעד עכשיו נעל מכל
]‡[ÌÂÈ ÌÈ˘ÂÏ˘ ¯Á‡Ï ‡Ï˙Ó
גאונינו דברי תוס' רי"ד )ספר המכריע סי' סד(„
ÌȘÒÂÙÂהאחרוני Âהמציאו כש שהוכיח הרמב" בש הירושלמי דבעינ שלשי יו להתחזק .זה לא
כתב ש מטע שהרי דברי תוס' רי"ד אלו אינ
דלא מהני אמתלא במעשה דלבשה בגדי מציאה חדשה ,הרי כל האחרוני הביאו זה בש
נדה מדלוקי' ש"מ לא מהני אמתלא .א"כ מכ"ש דיש ש"ג ס"פ עשרה יוחסי )פ ,א( והוא מהריא"ז שכ'
להוכיח דאחר שלשי יו שהוא שיעור חזקת מנהג עפ"י זקינו תוספ' רי"ד מספר קונטרס הראיות
שאפי' סוקלי עליה ,כ"ש דלא מהני אמתלא, שנקרא ספר המכריע„* ,אשר אפס קצהו בדפוס
דאלת"ה אי סוקלי ,דלמא אותו שהחזיק המנהג בידינו ,ולא שיי לומר שנעל מה זה ,ומדידעו
ית אמתלא ונמצא ה"ל התראת ספק וכנ"ל .אבל ולא נדחק אחד מה בדחוקי אלו ברמב" שאי
בירושלמי אי זכר למו מאמתלא והגאו עצי ארזי הדעת סובלת ,די ראיה ברורה שאי לשמוע ולקבל
]אה"ע סי' יט[ התריז אגו הדי ,ולכל הפחות העלה זה משו אחרו .אלא מעלתו סבר שהוא מציאה
היכא דא"א בע"א לא גרע מלבשה בגדי נדה וכמ"ש בתוס' רי"ד ואלו ידעוהו הגאוני ג ה הי'
נדחקי בזה ברמב" ,ואלו ידע שה דברי ש"ג
לעיל. שהפכו בו הגאוני והפכו בו ,ג מעלתו לא היה
עולה על דעתו לומר שכל שגו ברואה ודבר גדול
‚' .בשב שמעתא ]ש פ"י[ בנה יסודו על מה שלא
דבר מעלתו.
הזכיר מעלתו ,והוא דע"א הנאמ באיסורי מהני
ליה אמתלא לחזור בו וכדקיי"ל בטבח שעשה סי' ˙Ó‡‰Âבירושלמי אומר לחזקת מנהג שנהגו איש
בראש הכבש Êא"כ אי לוקי עליו באמרו חלב
כליות הוא ,כלאי פירות אלו ,הלא שמא ית ואשה או אשה ובנה מנהג אישות או מנהג
אמתלא ויחזור מעדותו .ובאמת י"ל כנ"ל דלא בקל א וב שזו צרי זמ מה להגביל אימת יתחזק ,וזו
נקבל אמתלא מוספקת להעיד שקר במה שהתורה אינה דומה לחזקה דילפינ פ"ק דחולי )י ,ב( מנגע,
הת היינו שידעינ שהיה כ ואמרינ עדיי הוא כמו
שהיה ,אבל הכא לא ידענו מעול שהיה דבר זה כ
שהיא אשתו של פלוני או בנו של פלוני ,רק חזקת
‚È Ș ¯Á‡ „Á‡ „Ú ÔÈ„Â Ê"ȉ Ë"Ù ˙¯ÈÊ 'ω· ¯ÈÊ · ˙¯„ ÔÈ„ ,(Â"‰ Ê"ËÙ Ôȯ„‰ Ò 'ω ÔÈÈÚÂ) ·"‰ ‚"Ù ˙‚‚˘ 'ω· ˙ÂÈÏÎ ·ÏÁ ÔÈ„ .
.ÌÈ Ù· ÔȈӉ ·"ÂÒ‡· ‰¯È˙ÒÂ
„.· ,‚Ò ÔÈ˘Â„˜ „"ȯ 'ÒÂ˙ ÔÈÈÚ .
„*.Ê"‡È¯‰ Â„Î Ï ‡Â‰ ˙Âȇ¯‰ Ò¯Ë Â˜Â „"ȯ‰Ï ‡Â‰ ÚȯÎÓ‰ 'Ò˘ ÏÈÚÏ Â ·˙Î ¯·Î .
.͇ ‰"„ ‚˜ 'ÈÒ ·"Á ('· ‰¯Ú‰ „ÈÏ) ÁÚ 'ÈÒ ÔωÏ .ËÂ˘Ù ‰ ‰Â ‰"„ ‡Ó 'ÈÒ ‡ ˙‡ ÂÚ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Î"Π.‰
.Ì˘ Ë"„Ò·Â Ì˘ ÊË ·"˜Ò Ï" ‰ ˘"· ‰‡¯ .Â
.‚È 'ÚÒ ‡ 'ÈÒ „"¯ÂÈ Ú"¢ ‰‡¯ .Ê