Page 337 - 4
P. 337
Ì˙Áסימ עו ʈ¯ ¯ÙÂÒ
כמ"ש תוס' במכות ריש פרק ואלו ה הלוקי )יג ,א( חות יאיר סי' צ"ג ולא הועיל כלו בזה ובחידושי
והעיקר משו גרושה ,והנה משכחת לי' בכה שהי' הארכתי.
נשוי ב' נשי וגרש א' מה ואח"כ ילדה לו השני ב
ואח"כ החזיר גרושתו ועתה יש לו לפנינו ב' בני ‰ ‰Âדעת החולקי וס"ל דנאמ לומר אינו בני
ואנו מוחזקי בבנו שהוא בכור שנולד קוד גירושי'
והוא אומר על האחר שהוא בכור וא"כ ע"כ נולד זה ולשווי' ממזר ,מ"מ ס"ל להה"ג ולר"ח
אחריו והיינו אחר שהחזיר גרושתו ולא קשה מידי. ]בתוס' רי"ד קדושי עח ,ב[ ור"ת וכ נראה דעת
הרמב" )הל' נחלות פ"ד ה"ב( כמ"ש ג"כ יש"ש פ"י
‡¯·È‡Âשיטת רמב" כהתוס' )ב"ב ש ד"ה כ ( יוחסי הנ"ל דלא מהימ אלא על ידי הכרת בכורה,
דחדוש הוא ואי ל בו אלא חדושו .ומה שהקשו
והרא"ש )ש סי' כא( דמהימ אפי' בלא ע"ז מעובדא דגר שאמר טבלתי ביני לבי עצמי
הכרת בכורה ,א רק נגד החזקה שלא ע"פ האב, יישבו שג זה מיירי ע"י הכרת בכורה .ÁÈומה
אבל כשאנו מוחזקי ע"י האב עצמו שוב אינו חוזר שהקשה רמב" פי"נ )קכז ,ב( עוד ממתניתי
ומגיד ,וזה דעת הרמ"ה שפסקו הרמ"א בש"ע א"ע דקידושי ]דקתני[ אפי' שניה מעידי על העובר
סי' ד' סעי' כ"ט ,וזה דעת מהר"י פאס שהביאו תוס' וכו' מה הכרת בכורה שיי בכא ,דבריו צריכי
רי"ד בקידושי ע"ח ואיננו ברי" שלפנינו ,ואולי ביאור ,דאמאי לא משכחת לי' בשתי נשיו מעוברת
הוא בעל השערי .ובתשובה אחרת Îבררתי בעז"ה אחת בתחלת עיבורה ואחת בסו ימי עיבורה ואומר
האב שזה העובר המאוחר יהי' בכור לנחלתו מפני
כל הדעות והשיטות האלו.
שזה הראשו איננו בנו כי ממזר הוא.
‰˙ÚÂבנידו שלפנינו אל מי מקדושי נפנה להתיר
Ï"ˆÂעל פי מה דאמרינ בב"ב קמ"ב ע"ב בכור
ערוה החמורה ע"פ דבורו של האב שאומר
אינו בני ,ואינו נאמ לדעת המכריע וריא"ז ור"ש שנולד לאחר מיתת אביו אינו נוטל פי שני
הספרדי ורש"י ורשב" וריא" מיגאש והסכמת מ"ט יכיר אמר רחמנא והא ליתי' דיכיר .וס"ל
מהרש"ל .ועוד שאינו אומר על ידי הכרת בכורה. לרמב" הה"נ ההכרה שאמר האב קוד שנולד אינה
אעפ"י שמעלתו כתב שזה מקרי הכרת בכורה שעי"ז הכרה אפילו נולד בחיי האב ,מ"מ הדבור שאמר
משתלשל נפקותא בעני ירושת בניו ומסתייעא הדי עליו בהיותו עובר אינו בתורת יכיר .ואפ"ה מהימ
סברא ממ"ש ר"ת בעל שיטה זו דעובדא דהאי גיורא על העובר לעשותו ממזר ש"מ דלאו מטע הכרת
היה ע"י היכר בכורה ,שע"י שנתגייר בינו לבי עצמו בכורה מהימ כ צריכי' לפרש דברי רמב" ודוחק.ËÈ
ממילא אי לבניו די בכור .זה לא נ"ל ,חדא ,ה ומ"מ אי כא קו' על שיטת הה"ג ור"ת הנ"ל דמא
ס"ל דעובדא דיבמות הכי הוה ,שהגר בא לטעו על
בנו הבכור ,וכל עיקר ביאתו לב"ד היה על דעת כ לימא ל דדרשי' הכי לעני היכר בכורה.
להפקיע בנו הבכור מירושתו ,משא"כ בנידו הלזה.
ועוד לא דמי להת כלל ,דהת עכ"פ מודה שהוא ‚ Ìקשיא לי לפ"ז אהרמב" )ש ( דמפרש היו
בנו ויורשו שהגוי יורש אביו דבר תורה ,ולא בא
אלא להפקיע מחלק בכורתו ,מקרי שפיר היכר מוחזקי בו שהוא בכור היינו בעדי אבל לא
בכורה .וג על זה הקשה הרמב" דלא מקרי היכר ע"פ האב עצמו ודלא כמ"ש רשב" )ש ( ,דא"כ ה"ל
בכורה ,דהא אדרבא מכירו שאינו בכור .אבל בנידו חוזר ומגיד ע"ש .וקשה אכתי מנ"ל דמיירי ע"פ
שלפנינו אומר שאינו בנו כלל ומפקיע ממנו אפי' עדי דלמא לעול ע"פ האב עצמו ומיירי שאמר
חלק פשיטותו ,זה לא מקרי היכר בכורה .ודוחק שהוא בכור כשהיתה אשתו מעוברת ולא ה"ל
לומר ]כיו [ שעי"ז משתלשל ממילא שיהיה בנו נאמנות אז בתורת יכיר רק שעי"ז אתחזק לנו בחזקה
השני בכור לנחלה ,כי מזה לא מיירי ולא הזכירו, בעלמא ויכול עתה לחזור ולהגיד הגדה מעליותא
ואולי לבסו יאמר ג עליו שאינו בנו .ועוד שתחלת
החזקה היא ע"פ של האב כמה שני ואינו יכול וצ"ע קצת.
‚ Ìמה שהקשה הרמב" אשיטה הנ"ל אי משכחת
ב גרושה וחלוצה ע"י היכר בכורה ,והנה ידוע
דחלוצה אינו אלא מדרבנ ואשגירת לישנא נקט
.Ì˘ ‡¯˙· ‡·· Ô"·Ó¯Â ˘"‡¯ ÔÈÈÚ .ÁÈ
'ω Ó"ÂÁ ÌÈÈÁ ȯ·„ ÂÈ·‡ ¯Ó„ ‡¯ÙÒ· ‰ È· ȯӇ ÏÚ· Ìχ .Ì˘ ˙ÂËÓ˘‰Ó „Ș 'ÈÒ Ș 'ÈÒ· Ì‚ ‰‡¯Â ÁΘ 'ÈÒ ‡"Ú¯ ˙"¢· Ê"ÈÚΠ.ËÈ
.Ó 'ÈÒ ‡"Á ·"˜Ó Á 'ÈÒ ‚"Á ¯·„ ·È˘Ó ˙"¢ ‡"ÈÙ Â"˘ ˘"˘ 'ÈÚ .‰¯Âη ÔÈ ÚÏ ¯ÈÎÈ È ‰Ó ¯·ÂÚ Â„ÂÚ· Ì‚˘ ËȘ „ 'ÈÒ ˙ÂÏÁ
.‚È 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰Ê· Î"˘Ó .‰Î¯‡· ÊÒ 'ÈÒ ·"Á ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .Î
