Page 335 - 4

‫‪ Ì˙Á‬סימ עו ‪‰ˆ¯ ¯ÙÂÒ‬‬

‫שאומר על עצמו דעביד איסורא אי שומעי לו‪,„È‬‬ ‫]‚„¯ ‡‪[‡Ï˙Ó‬‬
‫וה"נ יאמר שבא על פנוי ומשוי נפשי' רשיעא ע"כ‬
‫‡‪ Ì Ó‬בנידו שלפנינו לא ידעתי שו אמתלא‬
‫אי שומעי לו‪.‬‬
‫שיהיה לה טע וריח במה שהחזיק את זה‬
‫]· ‪[‰¯ÂÎ·Ï ¯ÈÎÈ È"Ú ¯ÊÓÓ ‰Ê È‬‬ ‫הב לבנו ממש‪ ,‬כי בודאי לא נקבל כל האמתלאות‬
‫של שוטי ‪ ,‬ולא לחנ דקדקו חז"ל בפ"ב דכתובות‬
‫‪ „ÂÚÂ‬מסברא נ"ל דלא שיי אמתלא אלא בשעברה‬ ‫)כב‪ ,‬א( מעשה באשה אחת גדולה שהיתה גדולה בנוי‬
‫וכו'‪ ,‬אמרו חכמי א נתנה אמתלא לדבריה נאמנת‪.‬‬
‫הסבה‪ ,‬אבל הכא הא עדיי הסבה קיימת‪ ,‬דאי‬ ‫מה רצו בזה האריכות שהיתה גדולה וגדולה בנוי‪,‬‬
‫ס"ד משו בושת החזיקו כבנו שלשי שני ‪ ,‬אי‬ ‫אלא לאשמועינ אי לא היתה גדולה בנוי לא היה‬
‫ק עתה והשיאו לדודתו וגילה בהתתיה מה שהיה‬ ‫מהראוי להתקבל האמתלא שאמרה שרבי קפצו‬
‫צפו וטמו מכל חי‪ ,‬אע"כ ג בוש לא יבוש והכל‬ ‫עליה דמאי רבותא דידה שיקפצו עליה‪ ,‬וכ א לא‬
‫לא ידע‪ .‬וכמדומה לי שסברא זו במחלוקות היא‬ ‫היתה בעצמה גדולה בעושר ויחוס אפי' היתה גדולה‬
‫שנויה ותליא באשלי רברבי‪ ,‬דהנה שיטת ר"ת וכמה‬ ‫בנוי‪ ,‬מ"מ לא היה ממש בהאמתלא כי א קפצו‬
‫גאוני בפ' יש נוחלי קכ"ז ע"ב‪ ÂË‬דאי האב נאמ‬ ‫עליה רבי מפני הנוי לא היה לה למנוע עצמה‬
‫לומר בני זה ממזר אלא ע"י הכרת בכורה אבל שלא‬ ‫מכול ‪ ,‬ע"כ הוצרכה לית פתח לדבריה שהיתה‬
‫ע"י הכרת בכורה לא‪ .‬וקשה לר"ת וסיעתיה במאי‬ ‫גדולה ביחוסה וגדולה בנוי‪ .‬והיינו שאמרו חכמי‬
‫פליגי רבנ אדר' יהודה הא רבנ נמי מודי שא יש‬ ‫א נתנה אמתלא‪ .‬וקשה מה לשו א כמסתפק הרי‬
‫לו אמתלא על החזקה הראשונה לומר מדוע החזיק‬ ‫שמעו את האמתל' ומאי א נתנה אמתלא דקאמר‪.‬‬
‫כ ‪ ,‬שיהא נאמ לחזור‪ ,‬וכמו בבית המכס דאמר ר'‬ ‫אע"כ כנ"ל אע"פ שכבר אמרה דברי' לפני חכמי ‪,‬‬
‫יוחנ דנאמ לחזור מבני לעבדי ור' יוחנ כרבנ ס"ל‬ ‫מ"מ צרי חקירה א היא גדולה ]ביחוס[ וא היא‬
‫כמבואר לקמ קכ"ח ע"ב‪ ,‬וא"כ בכי האי גוני שאומר‬ ‫גדולה בנוי שראוי לומר עליו כי הוא זה אמתלא‪.‬‬
‫על בנו קט בכור הוא יש לו אמתלא גדולה על מה‬
‫שהחזיק הגדול לבכור כדי לחפות על ב אשתו ממזר‬ ‫‪ Î"‡Â‬בנידו דיד הבל יפצה פיה שעשו כ מפני‬
‫ועל אשתו שזינתה וכה"ג אפי' רבנ מודו ובמאי‬
‫פליגי בזה וק' עצומה היא לפע"ד‪ ,‬אע"כ דזה לא‬ ‫הבושת‪ ,‬אתמהה הלא במקו שאי מכירי‬
‫מקרי אמתלא כיו שזו הסבה עדיי לא עברה ומ"ט‬ ‫תאמר שהיה לה בעל ונתאלמנה וב זה מבעלה‬
‫התחיל עתה להודות מבלי לחפות עוד על האשה‬ ‫הראשו ‪ ,‬ומה צור לתלות בבעל זה ובמקו‬
‫ובניה וא"כ ה"נ לא יועיל לו אמתלא ובזה אזדא לי'‬ ‫שמכירי שלא היה לה בעל ונישאית לזה כשהיתה‬
‫פנויה‪ ,‬א כ לא תוכל לתלות הולד בזה הבעל‬
‫ההיתר הבנוי על יסוד השני‪.ÊË‬‬ ‫בהיתר אלא לומר שהוא בא עלי' בזנות והולד ממנו‬
‫בזנות ונוח לו לומר על עצמו‪ ‚È‬שבעל פנויה נדה‬
‫‪ ,È˘ÈÏ˘‰‬שהתורה האמינתו להאב להכיר ועתה‬ ‫שבכרת וחזר ונשאה בהיתר ממה שיאמרו עליו‬
‫שנשא מפותת חבירו‪ ,‬העל אמתלא כזו יותר ערוה‬
‫הוא אומר שאי זה בנו ויהיה נאמ על‬ ‫דאורייתא ח"ו‪ ,‬בשג שבחוט השני הוכיח בראיות‬
‫זה‪ .‬הנה רבו החולקי בזה ושרשו פתוח עלי י‬ ‫ברורות שכל שהאמתלא הי' על ידי שו איסור‬
‫התלמוד ספ"י יוחסי ע"ח ע"ב האומר בני זה ממזר‬

‫‪.Ê ‰¯Ú‰ ‰‡¯ È ˘ ÒÂÙ„Ó ‰ÓÏ˘‰‰ Î"Ú .‚È‬‬
‫‪.‰"‰ ‚"Ù ˙Â„Ú ˙ÂÎω ‰ ˘Ó ÛÒÎ ÔÈÈÚ .„È‬‬
‫‪.Á"¯ Ì˘· ‡˙Îω ‰"„ ‡ ,ÊÓ ˙ÂÓ·È Ò"˙Á ‚"‰· Ì˘· ÍÎ ‰"„ Ì˘ Ò"˙Á ‰‡¯ .ÂË‬‬
‫‪ÌȉÂÓ˙ Âȯ·„ :Ï"‰Ê· ¯ÈÚ‰ ‡Î È"ÒÂÒ Ï‡˜ÊÁÈ È¯·„·Â .˘˘ÂÁ È ‡˘ ‰Ó Ì Ó‡Â ‰"„ ÁÏ 'ÈÒ ˙"‰Ó ‰„‰ȷ Ú„Â ‰ ÂÊ ‡¯·Ò ·˙Î ÔΠ.ÊË‬‬

‫‪‡Â‰˘ Ô˘‰ ÏÚ „ÈÚӢ΄ ‡ˆÓ Ô˘‰ Ï˘ ‰¯Âη ˙¯Î‰ È"Ú ÂÏÈÙ‡ ¯ÈÎÈ È"Ú Â · ÏÏÎ ÏÂÒÙÏ ÔÓ‡ ·‡‰ Ôȇ Ô ·¯Ï ‡‰„ „‡Ó‬‬

‫·‪Ï„‚  ·„ ÏÂÒÙ ‡Î‰ ‰"‰Â ,ÌÈ ·‰ ÏÚ ÔÓ‡  ȇ„ È"¯Ï ÌÈ · È · ÂÓÎ Ï"‰„ ‡ˆÓ  Ï„‚  · ˙‡ ÏÒÂÙ˘ ÔÂÈÎ Ê"Ú ÏÏÎ ÔÓ‡  ȇ ·Â˘ ¯ÂÎ‬‬

‫‪‡Ï Ê"Ú ¯ÈÎÈ È"Ú Ï„‚  · ÏÒÂÙ ‡Â‰ ȯ‰ Ó"Ó ‰˙Ú „Ú Â ·Î ˜ÈÊÁ‰˘ ÏÚ ‡Ï˙Ó‡ Ô˙ ˘ Íη ‰Ó ÔΠ̇ ԇÎÓ È¯Ó‚Ï ¯ÈÎÈ ˙¯Â˙ ÏË·Ó‬‬

‫‪¯ÈÎÈ ÔÈ ÚÓ ‰Ê Ôȇ„ ‰„Â‰È È·¯Ï ÂÏÈÙ‡ È Ú Î „·ÚÎ Â˙¢ÚÏ ÂÏÒÂÙÏ ÔÓ‡  ȇ ȇ„· Ì˙‰ È„·ÚÏ È ·Ó ¯ÊÂÁ· Î"‡˘Ó Ô ·¯Ï ÏÏÎ ÔÓȉÓ‬‬

‫‪.ËÂ˘Ù ‰ÊÂ È · ‰ÏÁ˙Ó ¯Ó‡˘ ‰ÓÏ ‡Ï˙Ó‡ È"Ú ¯ÂÊÁÏ ÏÎÂÈ Ê"Ú  ˘¯ÈÈ ‡Ï˘ ÔÈ ÚÏ „·Ï È ·  ȇ ¯ÓÂÏ ÔÓÈ‰Ó ˜¯„ ÏÏÎ‬‬