Page 340 - 4
P. 340

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬                         ‫˘‬

‫‪ ‡ˆÂȉ‬מ המקוב ‪ ,‬אחותו של אלי' נ"ש אסורה על‬     ‫‪ Ì‚˘·Â‬דהני סהדי מוכחשי ה מפיה של הזוג כי‬

‫אברה המוחזק בבנו איסור כרת ערוה‬                 ‫העדי אומרי שהב היה ב ד' וה' שני‬
‫דאורייתא ע"י החזקה‪ ,‬ואסורה נמי אכולי עלמא‬      ‫ולמד סידור תפילות אצל ר' משה מלמד ז"ל‪ ,‬והזוג‬
‫משו איסור אשת איש‪ ,‬דשוויא נפשיה חתיכה‬          ‫אומרי שהיה רק כב שנה ומחצה ולא שיי הכא‬
‫דאיסורא במה שנישאו זה לזו‪ .‬וא אחר בא עליה‬      ‫לומר מילתא דלא רמיא עליה דאיניש אמר ולאו‬
‫הרי היא באיסור אשת איש ודאי‪ ,‬וע"כ צריכה ג"כ‬    ‫אדעתיה‪ ,‬דהרי הרב נ"י כעס עליה על שנישאו זה‬
‫גט כריתות מאברה הנ"ל‪ ,‬ואח"כ תיאסר לכה‬          ‫לזה בימי ההנקה ותירצו על זה תירו איוב כמבואר‬
 ‫איסור ודאי או משו גירושי בעלה אברה או משו‬     ‫בהשאלה‪ .‬וג העדי דקדקו יפה כי העד האחד הוא‬
                                               ‫בנו של ר' משה מלמד וזוכר אי למד עמו בבית‬
    ‫זונה שנבעלה באיסור ערוה לב אחי' אלי'‪.‬‬      ‫הספר אצל אביו‪ ,‬וה"ל כמו קיצותא דתרעא דמידכר‬

‫‪ ‰˙ÚÓÂ‬על מעלתו מרא דאתריה להחזיק בדק‬                       ‫דכירי בשבועות מ"ב ע"א‪.‬‬

‫איסור דאורייתא ולאפרושי מאיסורא‬                ‫‪ „ÂÚÂ‬דהכא לאפוקי מחזקה בעינ סהדי מעליא‪,‬‬
                  ‫וכתורה עשה‪.‬‬
                                               ‫והנה האחד בנו של ר' משה מלמד מעיד מה‬
‫‪ ‰È‰Â‬זה שלו לו ולתורתו כאות נפשו היפה ונפש‬     ‫שראה בקטנו בהיותו ב ז' או ח' שני ולא מהימ ‪,‬‬
                                               ‫ולא דמי להני דסו פ"ב דכתובות ]כח‪ ,‬א[‪ ,‬ע"כ אי‬
                       ‫א"נ‪.‬‬                    ‫להתיר ערוה דאורייתא על עדות כזו דלא הוה‬

  ‫‪.˜"ÙÏ Á"Ò˜˙ ‡˙˘ ȇ‰„ ÊÂÓ˙ ·"Î '‡ ÌÂÈ ·"Ù‬‬       ‫תחלתו וסופו בכשרות דקט היה באותו שעה‪.‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪ÊÚ ÔÓÈÒ‬‬

‫]‡‪[È˙Èȉ ‰¯Â‰Ë ÌÂÈ 'Ï ¯Á‡ ‰¯Ó‡Â ‰¯ÊÁÂ È ‡ ‰‡ÓË ‰¯Ó‬‬

‫‪ Ï"ˆÂ‬דלוקי כש שלוקי בשלבשה בגדי נדה ולא‬        ‫˘‪ı¯Á ‚ÏÙÂÓ‰ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ "ÈÏ ·ÂË ·¯Â ÌÂÏ‬‬
                                               ‫‪˙"˘Î È ˘ÈÈ·Â È ÎÙ¢ ¯‡Â˙ ȯ٠‰ÙÈ Ô Ú¯ ˙ÈÊ Ô ˘Â‬‬
‫חיישינ דלמא אית לה אמתלא המועיל על‬
 ‫מעשה רב‪ ,‬וכעובדא דתשו' רמ"א‪ ,‬ותי' האחרוני‬       ‫‪.‡"ÚÈ Û¯‡„ Ú‚‡Ó ˜"˜„ „"·‡ È" ¯ÊÚχ ‰"ÂÓ‬‬
‫דעיקר ראית רמב" מדלוקי' ולא הוי התראת ספק‬
‫עיי' תפארת ישראל )להכרתי ופלתי סי' קפה סע' ד(‬  ‫‪ Â˙¯˜È‬הגיעני וכפל דברי אשר היו בינו וביני‬
‫דלמא תת האשה אמתלא והוא לא ידע כשקבל‬
‫התראתו ויפטר הבועל‪ ,‬וזה שיי באמתלא פשוטה‬        ‫פא"פ אודות אשה אשר התקוטטה ע‬
‫דשכיח טובא‪ ,‬אבל לית אמתלא המספקת )ללובשת(‬
‫]ללבישת[ בגדי נדה לא שכיחא‪ ,‬ועל הרוב לא תמצא‬   ‫בעלה ואמרה טמאה אני‪ ,‬ואחר ל' יו נתפייסו זע"ז‬
‫אמתלא כזו והוי התראת ודאי‪ ,‬דלוקי על הרוב‬         ‫ואמרה טהורה הייתי ומחמת קטטה אמרה כ ‪.‬‬
‫וכמ"ש תוס' בנדה מ"ו ע"ב ד"ה ר' יוחנ ‪ .‬וה"נ‬
 ‫דכוותיה אמתלא המספקת לאיחור זמ שלשי יו‬        ‫‪ ÌÂȉ‬בפתחי ספרי מצאתי שכבר כתוב על גליו‬

        ‫לא שכיחא ולעול מהני אמתלא·‪.‬‬            ‫ש"ע י"ד שלי סי' קפ"ה כתבתי ז"ל‪ ,‬אמ"ש‬
                                               ‫הש" סו סק"ה אבל בכה"ג דעיקר אמתלא תלוי‬
‫‪ È˙¯Ó‡Â‬מה יענה הגאו קצה"ח בספרו אבני‬           ‫וכו' כתבתי‪ ,‬ולפ"ז מ"ש ט"ז וב"ש בא"ע סי' י"ט‬
                                                ‫סק"ב דלאחר שלשי יו לא מהני אמתלא ע"ש‪ ,‬א‬
‫מלואי לא"ע סי' י"ט בעני זה‪ ,‬ומצאתי‬
‫שכתב לעיי בספרו שב שמעתתא שמעתא ו' מפרק‬         ‫לא הי' אפשר בעני אחר מהני אמתלא עד עול‬
‫יו"ד ואיל ‪ ,‬ועיינתי ש ג' פרקי זה אחר זה מצאתי‬  ‫וכ"כ עצי ארזי ש ‪ .‬ונלע"ד ראיה ברורה דהרי‬
‫ככל הדברי וכל החזיו אשר דבר ושנה וכ' מעלתו‬     ‫רמ"א בתשובה )סי' ב( מייתי ראיה מיצחק דכתיב‬
                                                ‫ויהי כי ארכו לו ש הימי ע"ש‪ ,‬והת ארכו ימי‬

                                                ‫ואפ"ה מהני אמתלא כיו דא"א בעני אחר עכ"ל ש‬
                                                                  ‫על הגליו ‡‪.‬‬

‫‪ÊÚ ÔÓÈÒ‬‬
  ‫‡‪.Ì Ó‡ ‰"„ Ë 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ·Â ‰ÊÓ ‰Ï„‚ ‰"„ ÂÚ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Î"Π.‬‬

                            ‫·‪.ÁÚ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï '¯Â ÂÚ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Î"Π.‬‬
   335   336   337   338   339   340   341   342   343   344   345