Page 345 - 4

‫‪ Ì˙Á‬סימ עח ‪‰˘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫המוקד נדו תחלה על הודאתו וחזרתו כאשר יורוני‬ ‫משקו ולא יכנס בתמיה‪ ,‬ואי אי לו פנאי דבגזלנותו‬
‫מ השמי ‪.‬‬ ‫טרוד‪ ,‬זה לא שיי דהרי כ דרכ שחבריו יקיימוהו‬
‫בידו לגזול והוא ישכב על אנשי הבית שלא יצעקו‪,‬‬
‫]·‪[‡ ,·Î ˙·Â˙΄ ‡È‚ÂÒ ¯Â‡È‬‬ ‫ואי שו עיכוב בבעילתו וכפסע בינו לבי הכנסת‬
‫עטרה ומה היה חסר וכ"ע מודי בזה‪ ,‬ומכ"ש‬
‫·‪ ·"Ù‬דכתובות )כב‪ ,‬א( בעא מיניה שמואל מרב‬
‫דהש"ע פוסק כהר" הנ"ל‪.‬‬
‫אמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני‬
‫מאי‪ ,‬א"ל א א בזו א נתנה אמתלא לדבריה‬ ‫]‪[¯Ò‡  ȇ ÔÏÊ‚‰ „ÂÁÈ‬‬
‫נאמנת‪ ,‬תנא מיניה מ' זימני אפ"ה לא עביד שמואל‬
‫עובדא בנפשיה‪ .‬ומייתי תוס' )ש ע"ב ד"ה ואפילו(‬ ‫‡‪ Í‬נ"ל דלא מפיה אנו חיי שאמרה כי כ אורחת‬
‫בש ירושלמי דבאשתו הוה מעשה ולא עביד‬
‫עובדא‪ .‬וכתב ב"י ]יור"ד סי' קפה[ דקמ"ל דמדת‬ ‫הגזלני ‪ ,‬ואיננו כ כי רוב מביאי עמה‬
‫חסידות הוא שלא להאמי ‪ ,‬פי' אפי' בזמ עונה‬ ‫חבלי ומיתרי לקשור האנשי בידיה ורגליה‬
‫הראוי לה אי בו איסור הפקעת עונה כצ"ל‪ .‬ולולי‬ ‫ולסתו פיה ‪ ,‬ואינהו בעבידתיהו דגזילה טרידי כי‬
‫דבריו הייתי אומר דלכאור' מאי הוסיפו תוס' בהבאת‬ ‫על עסקי ממו באו‪ ,‬ואי פנאי לשכוב את האנשי‬
‫הירושלמי דבאשתו הוה עובדא‪ .‬הנה כבר הרגיש‬ ‫והנשי שבבית‪ .‬ועוד על הרוב אנשי הבית נחבאי‬
‫הר" במאי מספקא לי' לשמואל באומרת טמאה אני‬ ‫מפניה בסתר המדרגה ולא ימצאו אות פ יהרגו ‪,‬‬
‫מ"ש מאמרה אשת איש אני וחזרה ונתנה אמתלא‬ ‫ובפרט איתתא חלושת כח אינה עומדת נגד כלל‪.‬‬
‫דנאמנת לחזור בו‪ .‬וי"ל עפ"י מ"ש הרשב" ‡ והובא‬ ‫נמצא לולי דברי האשה אי לאסור על יחוד זה דהני‬
‫בש"ע יו"ד סס"י א' ]סע' יג[ סי'· בראש כבש שהוא‬ ‫גנבי כלל‪ ,‬דודאי אי פנאי לבעול וגריעי ממלכות‬
‫טרפה ושוב אמר שלא עשה כ אלא שלא יקנו‬ ‫אחרת‪ ,‬ובודאי יש בביתה מחבואות שהיתה יכולה‬
‫אחרי והאמינו באמתלא זו‪ .‬ומהרש"ל ]כתב[‬
‫ביש"ש פ"ק דחולי סי' ח' דלא הוה אמתלא ]היכא[‬ ‫להחביא עצמה המצלת על כל הכהנות‪.‬‬
‫דעביד עולה לצער הבעלי ולהפקיע הלוקחי ע"ש‪.‬‬
‫‪ ۯˆÓÂ‬לזה י"ל עוד כיו דאמת הוא עפ"י עדות‬
‫]·‪[‡Ï˙Ó‡ ÔÈ Ú‬‬
‫שכנותיה שהדמי שותתי ויורדי ממנה‪,‬‬
‫‪) Ï"ˆÂ‬הרשב" ( ]הרשב"ש[·* ס"ל לא משמע‬ ‫וידוע ג מנאפי ועוגבי מואסי בזה מפני הסכנה‪,‬‬
‫וכהאי עובדא דבתו של רחב"ת ]בע"ז יח‪ ,‬א[ דאמרה‬
‫לאינשי איסורא בכ ‪ ,‬ולאו כל אד שוקל‬ ‫דיסתנא אנא‪ ,‬וכההיא דפרקי דחסידי ]בתענית כב‪ ,‬א[‬
‫דרכיו וש אורחותיו‪ ,‬ורגילי אינשי בהכי ע"כ‬ ‫דשדא )גורדי'( ]דורדייא[ בשפולי‪ ,‬וחזקה דמנוולא‬
‫האמינו‪ ,‬וה"נ במפורס לצדיק וחסיד ואינו רגיל‬ ‫נפשה לגבי שוביינא‪ ,‬ומסתמא הראתה לה לכלוכי‬
‫בהתולי כאלו‪ ,‬אי לו אמתלא בזה‪ ,‬אבל סתמא‬ ‫דמי ושותתי ממנה באופ שמאסו בה עוגבי ‪,‬‬
‫אינשי מהני אמתלא‪ .‬וראיה ברורה מאמרה טמאה‬ ‫אפי' עמדו על פתח ביתה חזרו לאחוריה ‪ ,‬א"כ אי‬
‫אני‪ ,‬וכי רשאית אשה להטעות בעלה כשתובע אותה‬ ‫לאסור על יחוד כזה כלל ואפי' רגלי לדבר ליכא‪.‬‬
‫והוא צרי לאותו דבר‪ ,‬אי בעונה האמורה בתורה‬
‫·' ונבוא אל השני' והשלישית שהיא אמרה טמאוני‬

‫והבעל האמי לדבריה בפני ב"ד‪ ,‬ושוב חוזר בו‬
‫כמבואר באר היטב בלשו השאלה‪ .‬מ המאוחר אל‬

‫‪ÁÚ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪ÔÂÎÓ ˙¯Â„‰Ó ˘"·˘¯ ˙"¢· ÔÎ ‡ˆÓ Ô· ,˘"·˘¯ Ï"ˆÂ Ò"Ë Ô‡Î ˘È˘ È˙Ú„· ‰ÏÚ .‡˙ÈÏ Â È ÙÏ˘ ı"·˘˙ ˙"¢· Ìχ .È"·· ‰"Î .‬‬
‫‡‪˙·˘ ·¯Ú ‰È‰Â ËÚÂÓ ‡Ï‡ ˙¯˘Î ‡ˆÈ ‡Ï ˙·¯ ˙ÂÓ‰· ËÁ˘ Á·Ë :Ï"ÊÂ Ê 'ÈÒ È"˙ÎÓ ˘"·˘¯‰ ˙·¢˙· Ò"‰ÂÒ· Á¯ÊÓ‰ ¯Â‬‬
‫‪È„Î ‰Ù¯Ë ‡Â‰˘ ¯Ó‡ ‰È‰Â ‰Ù¯Ë ‡Â‰˘ ‰‡¯ ‰È‰È˘ „Á‡ ˘·Î· ÔÓÈÒ ‰˘Ú ‡·Â ˙·˘Ï ¯˘· ÂÏ ‰È‰È ‡Ï ÌÈÁ˜Âω ÌÂÁ˜È˘ ‡¯È˙ Â‬‬
‫˘‪Ì È‡˘ ÌÈ˘ ‡ ‰ÈÏÚ ÂˆÙ˜˘ ˙Á‡ ‰˘‡„ ‡È‰‰Î ,‰Ù¯Ë ‡Â‰˘ ÂÈÏÚ ¯Ó‡ ‰ÓÏ Âȯ·„Ï ‡Ï˙Ó‡ Ô˙ ˘ ÔÂÈÎ ¯˙ÂÓ ¯˘·‰ ‰˙‡ .Â˙‡ ÂÁ˜È ‡Ï‬‬

‫‪¯· ÔÂÚÓ˘ '¯‰ ¯· ‰ÓÏ˘ ̇ .Î"Ú ,ÔÈ„ ÂÈÏÚ Ôȇ Âȯ·„Ï ‡Ï˙Ó‡ Ô˙ ˘ ÈÓ ÏΠ,Ï"Ê Û"ȯ‰ ·˙Î ÔΠ.'ÂÎÂ È ‡ ˙˘„Â˜Ó ‰¯Ó‡Â ÌÈ ‚‰Ó‬‬

‫ˆ‪.Ï"Ê ÁÓ‬‬
‫·‪.'ÂΠ˘·Î ˘‡¯· ÔÓÈÒ ‰˘Ú˘ Á·Ë Ï"ˆ .‬‬

‫·*‪.‡ ‰¯Ú‰· ‰‡¯ .‬‬