Page 347 - 4

‫‪ Ì˙Á‬סימ עח ‪Ê˘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫]ומלקי [ בעלה‪ .‬ובפ' י' יוחסי מייתי ליה הת‬ ‫משחיטתו‪ ,‬שהרי לא עשה תשובה‪ ,‬אבל אחר שהעד‬
‫דסוקלי על חזקות כאלו‪ ,‬וראיה מדכ' הרשב"א ולא‬ ‫חוזר בו מדבריו‪ ,‬אלא מדלא יהיב אמתלא נאסרה‬
‫עוד אלא אפי' נותנת אמתלא לדבריה אינה נאמנת‪,‬‬ ‫הבהמה מטע נדר‪ ,‬אבל שחיטת השוחט לא נאסר‬
‫וקשה מאי ולא עוד‪ ,‬אס"ד מתחלה מיירי רשב"א‬ ‫בנדר מעול ‪ ,‬וא"כ מהני חזרתו מדבריו‪ .‬זהו כוונת‬
‫מטע חד"א ומיירי בלא אמתלא והוסי עתה אפי'‬
‫אמתלא לא מהני‪ ,‬קשה מאי ס"ד דבלא אמתלא תהי'‬ ‫מהרי"ק לפע"ד‪.Â‬‬
‫נאמנת לחזור בה מה דשויא נפשה חד"א‪ ,‬אע"כ‬
‫בתחלה לא מיירי מחד"א דהרי לא אמרה בפיה כלו‬ ‫‡‪ ‡Ï‬דקשיא עליו מאמרה א"א אני וחזרה ואמרה‬
‫רק לבשה בגדיה וכדומה שהוחזקה בשכנותיה‪ ,‬וה"א‬
‫דמצית לומר בלי אמתלא אינני נדה קמ"ל דע"י‬ ‫פנוי' אני דבעי אמתלא‪ ,‬ואמאי הלא באמירתה‬
‫חזקה לבד נאסרת‪ .‬והוסי דהאי חמיר מחד"א ואפי'‬ ‫א"א אני לא אסרה עצמה אלא היו ‪ ,‬דלמחר אפשר‬
‫שימות או תתגרש‪ ,‬וא"כ כשחזרה זה מחר למה לא‬
‫אמתלא לא מהני‪.‬‬ ‫תהיה מותרת בלי אמתלא‪ .‬וה הנה דברי גליו‬
‫מהר"מ הנ"ל דמסתפקא ליה לשמואל דלמא בא"א‬
‫‪ Ê"ÙÏÂ‬אפי' אמתלא גדולה הראוי להלבשת בגדי‬ ‫מהני אמתלא כיו שלא היה בכח נדרה לאסור‬
‫עולמית‪ ,‬משא"כ בטמאה אני יש בכח נדרה לאסור‬
‫נדה לא מהני וכהסכמת שמ"ח סי' א' סעי'‬ ‫ז' ימי א אומרת נטמאתי השתא‪ .‬ומ"מ י"ל דבתר‬
‫ע"ח‪ ,‬והוסי ש וז"ל‪ ,‬והכי מסתברא דהרי מדמה‬ ‫דפשטא ליה רב דג בנטמאתי מהני אמתלא‪ ,‬א"כ‬
‫חזקה זו לסוקלי ושורפי על החזקות‪ ,‬והת אפי'‬ ‫י"ל ברייתא מיירי בא"א לאד פלוני ומתקדשת‬
‫יאמר כמה אמתלאות לא מהני שכ גזרה התורה‬ ‫עכשיו לקרוביו דשפיר צרי אמתלא‪ .‬אבל א"א אני‬
‫שהחזקה הוא כודאי‪ ,‬דאל"כ בטלו כל דיני התורה‪,‬‬ ‫סת לא בעי אמתלא וכמהרי"ק ומצוה לקיי דברי‬
‫שאל"כ לא יענש הב בהכותו האב אא"כ יבואו ב'‬
‫עדי ויעידו שראו הב בשעת לידתו מאשת פלוני‪,‬‬ ‫חכמי ‪.‬‬
‫ומאז ועד עתה מכירי אותו שזה הוא‪ ,‬וזה דבר שאי‬
‫לו שחר וראיה זו ש בירושלמי עכ"ל‪ .‬ובמ"כ אי‬ ‫]·‪[‡"·˘¯‰ ˙ËÈ˘ ¯Â¯È‬‬
‫כוונת הירושלמי ש כ וג בבית שמואל סי' י"ט‬
‫‪ ¯ÂÊÁ‬לדברי הר" הנ"ל וז"ל‪ ,‬ומיהו א הוחזקה‬
‫)סק"ב( במ"כ שגה בפי' דבר זה‪.Ê‬‬
‫נדה בשכנותיה דאמרינ בקידושי )פ‪ ,‬א(‬
‫]‡‪[‚‰ Ó ˙˜ÊÁ „‚ Î ÈÏ È¯· ˙¯ÈӇ ‡Ï˙Ó‬‬ ‫בעלה לוקה עליה משו נדה‪ ,‬אפי' נתנה אמתלא‬
‫לומר לא לבשתי אלא מפני כ אינה נאמנת‪ ,‬דכיו‬
‫‪ Ù"ÎÚÂ‬אמת נכו הדבר דלא יועיל שו אמתלא‬ ‫דבעלה לוקה אלמא כנדה משוינ ליה הרשב"א ז"ל‬
‫עכ"ל הר" ‪ .‬ודברי הרשב"א ה בתה"א בית ז' סו‬
‫במה שהוחזק בעיני העול כ ‪ ,‬א לא‬ ‫שער ב' וז"ל‪ ,‬אבל הוחזקה נדה בשכנותיה ואמרה‬
‫שיאמר אמתלא שכיחא טובא שג אצל מכיריו‬ ‫לא נטמאתי אינה נאמנת‪ ,‬לפי שמשעה שהוחזקה‬
‫ויודעיו הי' מסופקי מעיקרא בדבר ולא אתחזק‬ ‫נדה הרי היא כודאי ראתה‪ ,‬ואינה נאמנת להכחיש‬
‫איסורא מעול אצל ‪ ,‬וליכא אלא משו נדר ולזה‬ ‫את החזקה‪ ,‬ולא עוד אלא אפי' נתנה אמתלא לדבריה‬
‫מהני אמתלא שלא היו פיו ולבו שוי ‪ .‬והאי עובדא‬ ‫אינה נאמנת‪ ,‬דכודאי נדה משוינ לה‪ ,‬דאר"י א"ר‬
‫דמהרי"ק הנ"ל דע"א ששחט שלא כהוג ‪ ,‬דהעד‬ ‫הוחזקה נדה בשכנותיה בעלה לוקה עליה משו‬
‫עצמו מותר לאכול משחיטתו מכא ואיל ‪ ,‬מסיי‬ ‫נדה‪ ,‬אלמא כודאי נדה משוינ לה וכו' ע"ש שהארי‬
‫בשמ"ח סי' ב' אות כ' וז"ל שאי זה איסור מבורר‬
‫עכ"ל‪ .‬פי' אי לאסור לא מטע חד"א ולא מטע‬ ‫עוד‪.‬‬
‫חזקה בעיני הבריות‪ ,‬דלעני חד"א אי )יו ( זה‬
‫מבורר שיהיה רשע שהיה אפשר שישוב וכמש"ל‪,Á‬‬ ‫‪ ¯‡Â·Ó‬מלשונו דלאו מטע שוי' נפשה חד"א לבד‬

‫אסורה‪ ,‬אלא משו שהוחזקה בכ )ולוקי'(‬

‫‪.¢ 'ÈÒ ·"Á· ÔÏ‰Ï Ì‚ ‰‡¯Â ·Ï 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰Ê ˜ÏÁ·Â ,‡È 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÏÈÚÏ Ô¯Ó È"Ú Â Â„È ˜"ȯ‰Ó ȯ·„ .Â‬‬
‫‪‰"„ ‚˜ 'ÈÒ ·"Á ÔωÏ ˙Ó‡‰Â ‰"„ ÊÚ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‡ ˙‡ ÂÚ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯Â .‰Ê·  ȷ¯ ÛÈÒ‰˘ ‰Ó ËÂ˘Ù ‰ ‰Â ‰"„ ‡Ó 'ÈÒ ÏÈÚÏ ÔÈÈÚ .Ê‬‬

‫‡‪.Í‬‬
‫‪.‰˜ÈÁÓ ÔÓÈÒÏ ÌÈÏÂ‚Ú ÌÈȯ‚ÂÒ· ÌÂÈ ‰ÏÈÓ‰  ٘‰ ‰"¢ӄ ‰"˘Ú 'ÂΠÔÈ Ú‰ Ï·‡ ‰"„ .Á‬‬