Page 352 - 4
P. 352
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ˘·È
וכ"כ תוס' בריש נדרי )ה ,ב ד"ה ואמאי( וכ"כ הרא"ש מכא דא על גב דהבע"ד הפסיקוהו בתו דבריו,
הכא והת ‚ .ומ"ש פני יהושע ]ש ו ,א ד"ה הב"ע מ"מ נידו כלאחר כדי דבור .אלא מ"מ יכול אח"כ
בא"ד וי"ל[ קושיא בש הגאו מהר"י פאלאק ז"ל להוסי תנאי שאינו סותר דבריו לגמרי ,משו דלא
אמ"ש תוס' לפני זה בד"ה הא לאו הכי וכו' ,אמאי יהא אלא שעכשיו הוא תחלת דבורו והיה מעיד
לא משני וכו' אהא בתענית קאמר וכו' ע"ש .ולהנ"ל בב"ד על תנאי שהיה בי האנשי האלו היה נאמ ,
קשה הא בלא לי נמי לא הוה אפי' יד ,ואפ"ה הוה אלא היכי שכבר העיד סת ושתק שתיקתו זו ,משמע
בעי למימר דמקודשת ,וא"כ שפיר מקשה מאהא שאי כא תנאי וה"ל חוזר ומגיד ,משו"ה בעינ
בתענית וכו' .נ"ל בפשיטות דהתוספות בהס"ד הוה אמתלא לאמר שלא שתק אלא מטע שהפסיקוהו,
קשיא להו דהש"ס ה"ל לתר דאת מקודשת בלא לי והוא נאמ על זה שהרי עדי ה שנאמני לעול .
משמע טפי יד לקידושי עצמו מלומר שנעשה שליח
לאחרי ,דלא שביק אינש נפשי' ומקדש אשה ‡Î‰Âבנידו שלפנינו לא נראה כלל ששתק מלומר
לחבירו .וסברא זו כתבה ריב"ש סי' רס"ו ורמזה
מרדכי סו גיטי )סי' תע( ויבואר לקמ אי"ה. לי מפני שהפסיקו זה ,דודאי משמע שגמר
משא"כ אהא משמע תענית כמו נזיר משו"ה לא הוה כל דבריו באומרו הרי את מקודשת ושוב הזהירו זה
אפי' יד ,זה הי' קושית תוס' .ותי' תוס' דס"ל לש"ס אל תאמר לי ,אז נתעורר ואמר לי ,ולדברי שני עדי
אי ס"ד דבלא לי מיקרי יד מטע הנ"ל ,א"כ הה"נ השיב להכעיס אני אומר לי ,משמע להדיא שלא
אהא משמע טפי נזיר דשיי מיד היו מדנימא אהא היה בדעתו לומר לי בתחלה .ועוד תינח א הוא
בתענית למחר ,דסברות אלו שקולי ה ,אע"כ והיא היו אומרי שדעת היה לקידושי מתחלה,
מטע זה לא נעשה יד ,והה"נ בלא לי לא הוה אפי' א"כ יש מקו לומר שנת אמתלא על מה שהפסיק
יד ,ופרי הש"ס שפיר .ובהא קיימינ למסקנא דאהא בי מקודשת לתיבת לי משו שחברו הפסיקו ,א
ואי נזיר עובר לפניו והרי את מקודשת בלא לי, הכא נהפו ]הוא[ שהוא והיא אומרי שהכל היה
שניה אפי' יד לא הוה ,ולק"מ קושית מהר"י ע"ד שחוק והיתול ,רק משו שדברי בלב אינ
דברי צריכי אנו לכל התגר הזה ,וכיו שלמשמע
פאלאק ז"ל הנ"ל. אוז העדי היה תיבת לי אחר כ"ד א לא נית
אמתלא .א"כ נ"ל פשוט דאי לנו לחפש אמתלאות
][˙ÂÁÈÎÂÓ Ô È‡˘ ÌÈ„È בזה והו"ל לאחר כדי דיבור ,ואי תיבת לי מצטר
Á¯‡Âל הת ריש נדרי )ה ,ב( דמוקי שמואל לתיבת הרי את מקודשת כלל·.
מתניתי כר' יהודה משו דמתני' קשיתי' ]˜[ÈÏ ¯Ó‡ ‡Ï ‰˘‡ ˘„È
דקתני לא אוכל ל ,ואי ס"ד ידי שאינ מוכיחות
הויי ידי ל למה לי ע"ש .וקשיא להתוס' )ש ( ‰ ‰Âהאומר הרי את מקודשת ואינו אומר לי
והר" „ מבריתא דהת דמוקי שמואל כרבנ וקתני
נמי ל .ולהנ"ל א"ש ,דבודאי בלא ל אפי' יד לא מבואר בש"ע סי' כ"ז )ס"ד( דמעיקר הדי אי
הוה דמה לי את מקודשת בלא לי או לא אוכל בלא כא בית מיחוש אלא שרמ"א הגיה שיש מחמירי .
ל ,אלא התוס' כתבו הת ]ד"ה ליתני[ דהוה משמע והנה שרש זה הדי בקידושי ה' ע"ב והעלו ש
תוס' ד"ה הכא במאי עסקי וכו' ,דבלא לי אפי' יד
לא הוה ,דאד עשוי לקדש אשה לחברו כמו לעצמו.
·Â˙‡· ÂÈ˘ÎÚ È˙ȇ¯˘ ‰Ó ‰Ê· Ì¢¯Ï È ‰Â :Ï"‰Ê· ÂÈÏÚ ¯Èډ ԇΠ‰·Â˘˙· ¯"„ ‡È·‰ ‰ ˙‡ „È 'ÈÒÏ ˙ÂÁ˙ÙÓ· ·"Á ̉¯·‡ ¯·„· .
χ ÈÏ ‰ÏÓ‰ ÌÈ„Ú‰ ÔÓ „Á‡ ÂÏ ¯Ó‡ ˙˘„Â˜Ó ˙‡ ȯ‰ ¯Ó‡˘Î ÌÈ„Ú È Ù· ‰¯Ú ˘„Ș˘ „Á‡· ('Ù 'ÈÒ) ‡"Á Ú"‰‡ Ò"˙Á· ÔÈ Ú
˙‡˙·È˙ Ú·¯‡· ÈÏ ÔÈ·Â ˙˘„Â˜Ó ˙‡ ȯ‰ ÔÈ· ˜ÈÒÙ‰˘ ÌÚËÓ ‡¯˙È‰Ï ÔÂ„Ï Ò"˙Á‰ ‡ˆÈ ,ÈÏ ¯Ó‡ È ‡ Í˙‡ ÒÈÚÎ‰Ï ¯Ó‡ ˘„˜Ó‰Â ¯Ó
˘¯Â·È„ È„Î ¯Á‡˘ ÈÏ ˙¯ÈÓ‡Â Ì˘ Íȯ‡‰˘ ÂÓÎ ‡È ‰Ó ‡Ï ÔÈ„‰ ¯˜ÈÚÓ ÈÏ ‡Ï· Ó"‡‰ ˙¯ÈӇ ,Ì‰È È· Û¯Ȉ ‡ÎÈÏ ¯Â·È„ È„ÎÓ ¯˙ÂÈ ‡Â‰
‡ÈÏ ˙¯ÈÓ‡ È"Ú Ó"Ó Ó"‡‰ ˙¯ÈÓ‡Ï Û¯ËˆÓ ÈÏ ˙¯ÈÓ‡ Ôȇ ¯Â·È„ È„ÎÓ ¯˙ÂÈ ˜ÈÒÙ‰„ Û‡„ ,‡‚¯ ‰Ê· ˙„˘Ï ˘È È˙Ú„ ÏÚ .Û¯ËˆÓ Â È
ÌÈ„Ú‰ ÔÈÚ„ÂÈ Ó"‡‰ ‰ÏÁ˙ ‰Ï ¯Ó‡ ȯ‰˘ È ‡˘ ‡Î‰ ‡„ÂÁÏ ÈÏ ˙¯ÈÓ‡· ˙˘„˜˙Ó ‰ ȇ ‡ÓÏÚ„ ‰˘‡„ ‚"Ú‡„ ,ÔÈ˘Â„È˜ ‰ÈÏ ÈÓ ‡„ÂÁÏ
˘Û¯ËˆÓ Ó"‡‰ ˙¯ÈÓ‡ Ôȇ„ Û‡„ ,ÔÈ Ú Â˙‡· ÔȘÂÒÚÓ Ú¯‚ ‡ÏÂ È‚Ò ÈÓ ÈÏ ¯Ó‡Â ‰Ï Ô˙ ˘Î Î"‡Â ÔÈ˘Â„È˜ ȘÒÚ· ÂÈ˘ÎÚ ‰ÓÚ ˜ÒÂÚ ‡Â‰
ÈÓ ÂÏ ˘„˜Ó‰ ˙·Â˘˙ ˘„˜Ó‰ χ „Ú‰ ¯Â·È„ Ì‚Â ,˙˘„Â˜Ó ‡Î‰Ó ¯Â·È„‰ Û¯Ȉ Ï„Â ÔÈ Ú Â˙‡· ÔȘÂÒÚΠȢÈÓÏ ‡‰ÈÓ ‡È ‰Ó Ó"Ó
¯˙ÂÈ ¯·˙ÒÓ Ï·‡ ,‰˘„˜Ï ‰ˆÂ¯ ÈÓÏ Ô ÈÚ„È ‡Ï„ ÔÂÈÎ ÔȘÂÒÚ ÔÈÈ„Ú ‰Ê Ôȇ ÈÏ ÌÈÈÒ ‡Ï˘ ÔÓÊ Ï΄ ˜ÂÁ„Ï ˘È„ È˙Ú„È .‡Â‰ ÔÈ Ú Â˙‡Ó
„ÔÈ˘Â„È˜ ÏÚ ‡È‰ ÈÏ ˙ ÂÂ΢ ¯·Î  ‡ ÔÈÚ„ÂÈ ÈÓÏ ¯¯·˙ ˘ ÈÏ ¯Ó‡˘Î Î"Á‡Â 'È‰È˘ ÈÓÏ ÔÈ˘Â„È˜ ÔÈ Ú· ÔȘÂÒÚÏ È¢ÈÓÏ ‰ˆÁÓÏ ‡‰ÈÓ ‡È ‰Ó
„:Ú"ˆÂ ,‡ÓÏÚ· ÔÈ˘Â„È˜ ÔÈ Ú· Âȉ ÔȘÂÒÚ ‡‰
‚.‡˙ÈÏ Ì˘ Ìȯ„ ˘"‡¯· .
„.Ì˘ Ìȯ„ ‡"·˘¯‰ 'ÈÁ ÔÈÈÚ .