Page 350 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˘‪È‬‬

‫ווייל דוד האט געזאגט צו איה יעטצט געהערט‬ ‫‪ ¯Ú ‰‬פלוני הכה זאגט דאס פינגרל האב אי‬
‫זיא דיי ‪ ,‬האט זי פלוני דאס פינגרל‬
‫צוריקגענוממע ‪ ,‬אי האב ניכטס געהערט אב דאס‬ ‫דאנרסטאג עי"ט נא מיטטאג מיט געוואלט‬
‫פינגרל זיי געהערט אדר ניכט‪ ,‬אי האב איה דאס‬ ‫פו איי מייד בילא איהר פינגר אראב גענוממע ‪,‬‬
‫פינגרל ניכט א געמוהט‪ ,‬עס איזט בייא מיר קיי‬ ‫האט זיא געזאגט עס געהערט ניכט מיי ‪ ,‬פרייטאג‬
‫געדאנק געוועזי נור געשפאס אוי ראי וויא זיא‬ ‫האט זיא עס ווידרו פו מיר בעגעהרט דאס פינגרל‬
‫האב געזאגט עס גילט האב אי געזאגט דאס‬ ‫האב אי געזאגט ווייל דוא מי מאנסט געבי אי‬
‫פינגרל האב אי ניכט אנגעהאט נור א עק פו‬ ‫עס דיר ניכט‪ ,‬נא י"ט ווערי אי עס דיר געבי ‪ ,‬שבת‬
‫פינגר עד כא לשונה של פלונית ושאלתי לנערה‬ ‫האט דיא פלונית דע פינגר אזו געהאלטע האב‬
‫בילא על עני הטבעת והשיבה בזה"ל דאס פינגרל‬ ‫אי איהר דאס פינגרל אה געטאה אונד געזאגט‬
‫געהערט זיי אונד דער פלוני האט מיר עס אוועק‬ ‫הרי את מקודשת האט דוד הנ"ל געזאגט לי זאג‬
‫גענוממע מיט געוואלט‪ ,‬אי האב עס צוריק‬ ‫ניכט האב אי געזאגט אוי להכעיס זאג אי לי דער‬
‫בעגעהרט האט ער געזאגט אי ווער דיר שא‬ ‫נא זאגט דוד הנ"ל יעטצט געהער זיא דיי האב אי‬
‫געבי ‪ ,‬דאס איזט געוועזי ערב י"ט‪ ,‬י"ט האב אי‬ ‫איהר דאס פינגרל אראב גענוממע האט דוד געזאגט‬
‫עס ווידר בעגעהרט האט ער געזאגט ער ווירד מיר‬ ‫ווע דאז ווערעט געוועזי איי גולדע פינגרל העט‬
‫עס שא געבי אונד אי האב מיר איי געבילט ער‬ ‫זיא דיי געוועזי עס איזט אבר קיי געדאנק‬
‫ווירד מיר עס געוויס געבי צוריק ע"כ דבריה‬
‫געוועזי מקדש צו זיי נור געשפאס‪.‬‬
‫הועתק אות באות‡‪.‬‬
‫‪ ˙È ÂÏÙ‬זאגט ער האט איהר דאס פינגרל אה‬

‫געטאה אונד געזאגט וויא זיא זאגי אונד‬

‫‪Ù ÔÓÈÒ‬‬

‫]˙‪[˙ÂÁÈÎÂÓ ÌÈ„È ¯Â·È„ È„Î ÍÂ‬‬

‫‪ ‰ ‰Â‬מבואר ופשוט בכל הפוסקי דבכל העניני‬ ‫˘‪¯Â‡Ó‰ ‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ È„È„È ‰"‰ ·Ë ·¯Ï Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫‪‡"ÚÈ Ô‰‡˘ÏÈÙ‡Ë ˜"˜„·‡ È" 'ÈÚ˘È '‰Ó Ï„‚‰‬‬
‫שנפסק עני מחבירו יותר מתו כדי דבור‬
‫אינו מצטר זה ע זה‪ ,‬ודוקא גבי עדי אמרינ תו‬ ‫‪.ÂÈÁÈ 'È ·¯‰ ˜„ˆ‰ „"· Û¯Ȉ·Â‬‬
‫דבורו של זה מצטר לדבורו של זה אפי' ה מאה‪,‬‬
‫משא"כ בשארי עניני אי דברות שני בני אד‬ ‫‪ ˙ÂÈ˙‡‰‬שאלוני ע"ד עסק ביש שנעשה בקהלת‬
‫מצטרפי כמוכח ר"פ מי שאמר הריני נזיר ושמע‬
‫חברו ואמר ואני )כ‪ ,‬ב( וע"ש‪ .‬אלא דש י"ל הואיל‬ ‫בי"ט אחרו של פסח העבר‪ ,‬כנזכר באר‬
‫ואי שייכות זה לזה‪ ,‬משא"כ כשזה שואל וזה משיב‬ ‫היטב בגביית עדות שנגבה בבד"צ‪ .‬וכבר העמיקו‬
‫על דבריו‪ ,‬אי לנו ראיה מש"ס הנ"ל‪ .‬א הוא מבואר‬ ‫מעלת עיונ באריכות באגרות ‪ ,‬ובקשו לחות דעתי‬
‫בתשו' רשב"א ]ח"א[ סי' אל ס' ובתשובה שבש"ג‬ ‫הקלושה‪ .‬וה' יצילני משגיאה ח"ו ויורני נפלאות‬
‫סביב הרי" פ' שבועת העדות ]לב‪ ,‬ב[ באריכות‪,‬‬
‫ומייתי ליה בד"מ וסמ"ע וש" וכל האחרוני בח"מ‬ ‫מתורתו שלא אכשל בדבר הלכה ח"ו‪.‬‬
‫סי' פ' סק"ז לפסק הלכה בלי שו פקפוק כלל‪ ,‬וכ‬
‫‪ ‰ ‰‬לפי עדות הראשו והשלישי שאמר כמו‬
‫הוא בחי' ריטב"א ספ"ק דמכות )ו‪ ,‬א(‪.‬‬
‫הראשו היה הפסק בי הרי את מקודשת לבי‬
‫‪ È˘Â„ÈÁ·Â‬הוכחתי דאפי' בעדי גופיה ע"כ לאו‬ ‫אמרו לי שיעור שבעה תיבות‪ ,‬שהרי אחר שגמר אמר‬
‫הרי את מקודשת טר אמר תיבת לי‪ ,‬אמר לו כ' דוד‬
‫בחדא מחתא מחתינהו‪ ,‬דאל"ה תיקשי‬ ‫ג' תיבות לי זאג ניכט אל תאמר לי‪ ,‬ועל זה השיב‬
‫פרק שבועת העדות ל"ב ע"א פרי שבועה שאי אנו‬ ‫ארבעה תיבות אלו להכעיס אות אני אומר לי‪ .‬אמנ‬
‫יודעי ל עדות טובא הוה‪ .‬וקשה עכ"פ משכחת‬ ‫לפי עדותו של כה' צבי לא השיב רק ג' תיבות אי‬
‫זאג יוא לי‪ ,‬והוה בצירו ששה תיבות בי מקודשת‬

‫לתיבת לי‪.‬‬

‫‪ËÚ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪.̉ȯ·„  ÂÚÈ‚‰ ‡Ï .'ÂΠÌ˙¯‚‡· ˙ÂÎȯ‡· Ì ÂÈÚ Ì˙ÏÚÓ Â˜ÈÓÚ‰ ¯·Î : ȷ¯ ˙·Â˘˙· Ù 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬