Page 353 - 4
P. 353
Ì˙Áסימ פ ‚È˘ ¯ÙÂÒ
ומסיק כר' טרפו והדר מקיש ידות ]נזירות[ לנדרי ליה לשמואל דמתני' במסרהב בו לאכול ע"ש ,וא
דבנדר ידי שא"מ לא הוה ידי .נמצא לפ"ז אביי כ ה"ל כעסוקי' בעני גטי וקדושי דבלא לי נמי
ורבא פליגי בתרתי ,לאביי בכל מילי דעלמא )לא( ידי מוכיחות הוה כמ"ש רא"ש בשמעתי .והה"נ
בעינ מוכיח משא"כ )בנדר( ]בנזיר[ ולרבא נהפו במסרהב בו לאכול בלא ל נמי יד מיהת הוה ,ונהי
הוא ,ופלוגתת אביי ורבא בריש נדרי' )ד ,ב( לעני דמוכיח לא הוה ,ולא דמי לעסקי גיטי וקידושי
כיו שהכא בא לסתור דבר שהי' עוסקי שהרי העסק
נדרי' פליגי ואי שו סוגי' הפוכה לפי זה. הי' שיאכל עמו והוא בא לנדור הנאה מאכילתו,
משו כ יד מוכיח לא הוה ,מ"מ יד מיהת הוה ,ואי
È ‡Âאוסי דלפ"ז בקידושי כדפרי אדשמואל דלא ס"ד ידי שאינ מוכיחות הויי ידי למה לי ל ,וכל
זה הוכיח במתניתי דהוה משמע לי' לשמואל מיירי
בעי לי מאהא ,הו"מ לשנויי אדרבא הואיל במסרהב .מיהו ברייתא מוקי ליה בלא מסרהב ,וא
וס"ל בקידושי' לא בעי לי משו"ה בעי בנזיר עובר כ לעול אתיא כמ"ד ידי שאינ מוכיחות הוה
לפניו ,אלא משו דמרא דשמעתא אמר לי' ר"פ ידי ,והא דבעינ ל משו דבלא מסרהב אי לא
לאביי ,ואביי הא ס"ל בעלמא בעי' מוכיח ,ע"כ ניחא אמר ל אפי' ידי לא הוה ,כמו הרי את מקודשת
לי' לשנויי האמת לדעתו דאביי דמיירי באומר לי, בלא לי] .מיהו צרי ישוב מנ"ל לשמואל דמתניתי
וההוא דנזיר אי לאו נזיר עובר לפניו אפי' יד לא מיירי טפי במסרהב מברייתא ,וי"ל בנדרי ט"ז ע"א
הוה ,דאי הוה יד לא הוה בעי נזיר עובר לפניו לאביי ורפ"ג דשבועות )יט ,ב( ע"ש[ .ויותר נראה דלא
במסרהב ממש מיירי משנתינו ,אלא בעסוקי באותו
דכי יפליא מרבה ידי שא"מ בנדרי .
עני בעלמא.
Ì Ó‡Âהסוגיא בריש נזיר )ב ,ב( ס"ל כהלכתא כרבא
‡ Ì Óר"ת בתוס' נדרי )ש ד"ה ואמאי( וכ בהר"
דבעלמא לא בעי' מוכיח ולא מגיה בשמואל
דקידושי דאמר לי ,אלא אפי' בלא לי נמי ,ומשו"ה הכא והת לא ס"ל לחלק אלא דבלא לי הוה
מקשה בפשיטות )ש"מ( ]לימא[ ס"ל לשמואל ידי נמי ידי אלא שאינ מוכיחות ,אלא מ"מ מסקו
שא"מ לא הוה ידי וכפירש"י ריש נזיר ע"ש .והו"מ דפליגו ביה אביי ורבא והלכה כרבא דלא הוה ידי .
לשנויי אדרבא היא הנותנת משו דס"ל בעלמא לא ור"ת גופיה משבש הגירסא שלהי נזיר )סב ,א ד"ה
בעינ ידי מוכיחות משו"ה בעי הכא נזיר עובר איש( כי היכי דתיקו רבא לא הוה ידי והכי
לפניו ,אלא משו דזה תליא בפלוגתא דר"ט ורבנ הלכתא .וי"ל אפי' להריב"א שבתוס' שלהי נזיר
)נזיר סב ,א( דלרבנ אתיא כי יפליא לדר"א להיתר דמקיי גירסא ההפוכה ורבא ס"ל הויי ידי ,
נדרי ,ואע"ג דשמואל גופיה בחגיגה יו"ד ע"א ואפשר דהכי הלכתא ,מ"מ איכא למימר לריב"א בלא
מפיק היתר נדרי מלא יחל ,מ"מ לא ניחא ליה לי אפי' יד לא הוה כה שיטה ואפושי פלוגתא לא
לאוקמא מתני' דלא כרבנ .ומשני האמת דאפי' יהיה מפשינ ,אלא נימא לר"ת דס"ל דידי שאינ
ג בנדרי ידי שא"מ ידי ,מ"מ הכא אהא בתענית מוכיחות הוה ,הוא מהפ גי' דנזיר וס"ל לרבא לא
נאמר ואפי' יד לא הוה .ולשיטה זו אתיא כל הוה ידי ,ולריב"א דס"ל גי' הפוכו' ה ,י"ל ס"ל
הסוגיות כפשט ,ומבואר דס"ל לריב"א דבלא לי כסת תוס' דקידושי ונדרי דבלא לי אפי' יד לא
הוה יד עכ"פ אלא שאינו מוכיח ,וס"ל נמי לרבא יד הוה ,ולכ"ע אי חוששי לקידושי אי לא אמר לי.
שא"מ ]לא[ הוה יד רק בנדרי אבל בשאר מילי הוה
יד .וא"כ בקידושי חיישינ לקידושי וכפשטות ‡ ‡Ïשבמרדכי סו גטי )ש ( ראיתי בדעת השואל
סוגיא ריש נזיר עפ"י פירש"י ש שאינו מגיה בדברי
כונה אחרת בדעת הריב"א דשלהי נזיר הנ"ל
שמואל דאמר לי. אלא שקיצר ,ונראה לבאר כונתו דס"ל לאחד כל
הסוגיות לאחדי ,והוא דאביי ס"ל בעלמא עני
‡ ‡Ïדש במרדכי )סי' תעא( בתשובת רבנו חיי בר שאינו מוכיח לא הוה עני ]ויד לאו דוקא דבעלמא
ליכא די יד עיי' תוס' ורא"ש ורשב"א ריש נדרי )ו,
יוס דחה דברי השואל וז"ל ,ומה שהבאנו ב( גבי בעיא דרב פפא יש יד לקידושי [ .וא"כ כי
ראיה מריב"א ,א"כ מאי פרי לאביי בנזיר ,יתר יפליא בנדרי ונזיר לרבות דידי שא"מ הוה ידי ,
טעמא דידי לא הוו ידי )מלא( ]מכי[ יפליא ילפינ וקאמר לאביי ניחא ,א לרבא דס"ל בעלמא אינו
עכ"ל .והנה אמת נכו דט"ס הוא וצ"ל מאי פרי מוכיח הוה )עיקר( ]עני [ ,א"כ כי יפליא למה לי,
לאביי בנדרי ,ורוצה לומר למה צרי לומר אנא
דאמרי אפי' כר' יהודה ושאני גט דבעינ כריתות
וליכא ,לימא שאני נדרי דכתיב כי יפליא לרבות
ידי שא"מ .ונלע"ד דלא נדחו דברי ריב"א וגירסתו
